השירות החשאי הרוסי (FSB) חשף לאחרונה מאות תיקים של אזרחי ברית המועצות ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. רבים מהם ניסו להסתתר לאחר המלחמה בערבות סיביר, בהם איוון טלמן – דמות מפתח במנגנון ההשמדה הנאצי.
העיתונאי הרוסי פאבל טיונוב פרסם בערוץ NGS המקומי את פרוטוקולי החקירה של טלמן, שגוללים את מסלולו מבוגד בצבא האדום ועד הפיכתו לשומר באס-אס ולשותף פעיל ברצח המוני. לפי התיעוד, טלמן שלח עשרות אלפי יהודים אל מותם במחנות ההשמדה.
"אני גרמני, לא רוסי"
טלמן נולד ב-1918 במחוז דנייפרופטרובסק שבאוקראינה למשפחת איכרים אמידה. בגיל 22 גויס לגדוד ארטילריה בצבא האדום, אך כעבור חודש נשבה בידי הנאצים. בעדותו סיפר כי בעת ששב ממשימה רפואית, נעצר בידי חיילים גרמנים. לדבריו, לא התנגד, הציג את עצמו כגרמני – והצליח לעבור צד.
תחילה הועבר למחנה שבויים בעיר נובוהרד-וולינסקי שבמחוז ז'יטומיר, ובהמשך למחנות בפולין, בהם חלם וטרווניקי – מחנה ריכוז ואימונים של האס-אס. שם קיבל הצעה לשרת כ"שומר ומעניש". טלמן תיאר כיצד הוכשר "לבצע עונשים ולהרוג אסירים במחנות מוות, ריכוז וגטאות". לדבריו, "התאמנתי להיות מעניש-תליין".
לאחר שסיים את הכשרתו, שירת כשומר במחנה בלז'ץ – אחד משלושת מרכזי ההשמדה באמצעות גז בפולין. הוא קודם לאחר שקיבל אות "על שירות למופת". בעדותו סיפר על תפקידו בניהול עבודת "הצוות היהודי": קבוצות בנות כ-40 אסירים יהודים, שנאלצו לפרוק רכבות עם קורבנות, להפריד בין גברים לנשים, לערוך חיפושים – ולשלוח את כולם לתאי הגזים.
"במרכז המחנה היה בור בעומק 6–8 מטרים, לשם הושלכו הגופות", סיפר. לדבריו, הצוותים הוחלפו כל שבועיים. בחלק מהמקרים, נרצחו כולם במרוכז – לעיתים ללא כל סיבה. טלמן אף הודה כי ירה בעצמו בחמישה אסירים.
לפי המסמכים, יותר מ-75 אלף בני אדם נרצחו בבלז'ץ בתקופה שבה שירת שם – רובם יהודים. לאחר מכן עבר לסוביבור, שם פיקד על מערך האבטחה. על "חריצותו" קיבל חופשה של שבועיים, שבה ביקר את קרוביו באוקראינה, ולאחר מכן שב ללובלין כדי להכשיר שומרים חדשים.
ב-1943, עם החמרת מצבו הבריאותי – לאחר שחלה בשחפת – הוצא לגמלאות. הוא עבר לאוסטריה, שם חיו קרוביו, וחי שם בשקט עד שהאזור נכבש בידי כוחות בעלות הברית.
לאחר המלחמה הוסגר טלמן לרשויות הסובייטיות כאסיר מלחמה לשעבר. אף שנחקר בחשד לריגול עבור ארצות הברית, לא נמצאו ראיות לקשר עם האמריקנים – והוא שוחרר.
ב-1946 שוחרר מהצבא, עבר לגאורגיה ועבד כספר, אך עד מהרה עבר לאזור נובוסיבירסק בסיביר. ב-1950, כשעבד כפועל באחת החוות, נעצר בשנית.
הפעם, הבינו החוקרים במי מדובר: האיש שנחשד תחילה במרמה וריגול, התגלה כתליין נאצי. הוא הועמד לדין, הורשע בבגידה ובפשעים חמורים נגד האנושות, ובאוקטובר 1950 נידון למוות. גזר הדין הוצא לפועל ב-8 בינואר 1951.
"בוצעה כמות עצומה של עבודה מבצעית", אמר סטניסלב לוקאשוב, סגן ראש מנהלת ה-FSB (השירות החשאי הרוסי) במחוז נובוסיבירסק, לאתר NGS הרוסי. הוא הוסיף על החקירה של טלמן ומשתפי הפעולה הנוספים: "הם תשאלו אנשים שעברו את המחנות, מי, איפה, מתי ובאילו נסיבות הם נפגשו עם השומרים, איך האנשים האלה נראו. לאחר קביעת זהותם, בוצע מעקב אחר מסלול נסיעתם – כל זאת בהיעדר ההתקדמות הטכנולוגית המודרנית הזמינה לנו כיום".
לדבריו, רק באזור נובוסיבירסק נחשפו מאות תיקים פליליים של אזרחי ברית המועצות שסייעו לנאצים.
