ילדים יהודים מניפים את דגלי לבנון, באירוע נטיעות חגיגי לכבוד ט"ו בשבט: היום תרחיש כזה נשמע אולי דמיוני, אבל לא כל כך מזמן, במאה שעברה, זאת הייתה המציאות. תמונה שתיעדה את הרגע הזה, מבית הספר היהודי בצידון (השנה המדויקת אינה ידועה), אותרה לאחרונה במסגרת העבודות להקמת המוזיאון הווירטואלי של ארגון "אליאנס: כל ישראל חברים", ולצידה נמצאו עוד כמה תצלומים נדירים מטקסי ט"ו בשבט שהתקיימו בבתי הספר של הארגון בארצות ערב.
לבנון קיבלה את עצמאותה מצרפת ב-1943. עם השנים היגרו משם אלפי יהודים, לישראל ולמדינות אחרות. בעקבות התגברות העוינות כלפיהם, רבים עזבו את לבנון אחרי מלחמת ששת הימים, והיום כמעט לא נותר זכר מהקהילה היהודית במדינה השכנה. בית הספר הראשון של כי"ח בלבנון הוקם בביירות ב-1869, והארגון פעל במדינה הערבית במשך כמאה שנה.
4 צפייה בגלריה
ט"ו בשבט בצידון, בבית ספר של אליאנס – כל ישראל חברים. ילדים יהודים מניפים דגלי לבנון
(צילום: ארכיון אליאנס, צרפת)
רשת בתי הספר של ארגון "אליאנס: כל ישראל חברים", שהוקמה בידי יהודים צרפתים במאה ה-19 ופעלה ברחבי העולם היהודי, הייתה מוקד חינוכי ששילב בין ערכי המסורת היהודית לערכים אוניברסליים, שאיפה למודרניזציה ופתיחות לעולם. מוסדות החינוך של הארגון פעלו בין השאר בארצות ערב, כמו מרוקו, לבנון, תוניסיה, עיראק ועוד.
בין השאר נמצאו גם תיעודים מרגשים מראש השנה לאילנות במרקש שבמרוקו. אחת מהתמונות צולמה בידי אליאס הארוס, שהיה מנהל בית ספר ונציג של אליאנס במרוקו.
4 צפייה בגלריה
ט"ו בשבט במרקש, מרוקו, בתמונה שצילם מנהל בית הספר אליאנס המקומי
(צילום: אליאס הארוס / ארכיון אליאנס, צרפת)
בבתי הספר של אליאנס הקפידו לחגוג את ט"ו בשבט ולציין אותו בטקסים. אירועי הנטיעות שהתקיימו בהשתתפות תלמידי בתי הספר התחברו גם לציונות, שהעלתה את קרנו של ט"ו בשבט במסגרת הרצון ליישב את ארץ ישראל ולהפריח אותה. חלק מהמוסדות היו בתי ספר חקלאיים בהגדרתם, אבל גם בבתי ספר אחרים ציינו התלמידים את החג באמצעות נטיעת עצים, אכילת פירות יבשים, שירת פיוטים ולימוד על משמעות החג וחשיבות השמירה על הסביבה.
"בבתי הספר עשו סדר ט"ו בשבט, זה היה חלק מהחיבור שלהם לזהות ולחגים היהודיים", אומרת חני ממרם, סמנכ"לית ארגון "אליאנס: כל ישראל חברים" ואוצרת המוזיאון, "אנחנו לא מכירים את כל הילדים שמופיעים בתמונות, אבל יכול להיות שאנשים יזהו את עצמם בהן". מיהו למשל הילד שטיפס על החומה בתמונה מצידון, ונראה כשגבו פונה למצלמה? ייתכן שזו תישאר תעלומה.
היא מוסיפה: "המוזיאון הווירטואלי שלנו מזמין את כולם להיחשף למורשת המפוארת של קהילות אליאנס ברחבי העולם. זו הזדמנות נדירה לגלות מחדש את עושר המסורת והערכים שעיצבו דורות של תלמידים ולבקר באתר המוזיאון כדי להתרשם מהתמונות ומהסיפורים המרגשים. אם אתם מזהים את עצמכם או בן משפחה באחד הצילומים המוצגים במוזיאון, נשמח מאוד אם תיצרו קשר איתנו. כל פרט מידע שתוכלו לספק יעזור לנו להרחיב ולדייק את התיעוד ההיסטורי, כדי להמשיך ולשמור על מורשתנו המשותפת".
