בנציגות הדיינים, הפורום המייצג את דייני מערך בתי הדין הרבניים בישראל, מתחו היום (ג') ביקורת חריפה על החלטת בג"ץ לפגוע בסמכותם לדון במזונות ילדים.
במכתב, שעליו חתום יו"ר הנציגות הרב מאיר כהנא, המשמש כאב בית הדין הרבני באשקלון, נכתב כי "מעבר לפגיעה בתורת ישראל ובמעמדה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ולא רק דמוקרטית, אנו עדים לצערנו למציאות קשה שבה המחוקק אומר דבר אחד, ברור ומפורש ובית המשפט העליון בהסברים מלומדים אומר דבר הפוך".
הרב כהנא הוסיף: "יש להצר על כך שבג"ץ ראה לנכון לשנות את המציאות הנהוגה בשטח כבר שנים רבות, תוך נגיסה נוספת בסמכות בתי הדין הרבניים ותוך פגיעה בציבור המתדיינים". בהמשך המכתב הוא פנה לכנסת וכתב כי "יש לחוקק בהליך מהיר תוספת קצרה ובהירה לחוק הקיים, אשר תבהיר כי המילים 'כולל מזונות לאישה ולילדי הזוג' מתייחסת כפשוטן לכל המזונות הנדרשים עד לבגרותם של הילדים".
ביום רביעי בשבוע שעבר קבע בית המשפט העליון, בפסיקה דרמטית, כי תישלל סמכות בתי הדין הרבניים לדון בגובה מזונות ילדים שישלמו הורים גרושים. פסק הדין מחליש במידה ניכרת את כוחם של בתי הדין הרבניים. ההחלטה התקבלה לאחר עתירה שהגיש עורך הדין ד"ר יואב מזא"ה יחד עם מספר עורכי דין נוספים לבג"ץ.
עד שנת 2017 רק האבות שילמו מזונות ילדים והם אלו שנשאו בעלויות הכלכליות הכרוכות בילדים לאחר גירושיהם, זאת גם במקרים שבהם האם השׂתכרה יותר מהאב. בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון, בהרכב של שבעה שופטים, כי יש לקבל את הדוקטרינה שכתב עורך הדין ד"ר יואב מזא"ה, ומאז חיוב מזונות ילדים להורים גרושים חל בצורה שווה על שני ההורים, בהתאם ליחס ההכנסות שלהם ולמידת שהותם עם הילדים.
מי שהתנגדו לפסיקת בית המשפט העליון היו בתי הדין הרבניים. לטענת העותרים, הפער בין פסיקת בתי המשפט למשפחה מצד אחד, ובתי הדין הרבניים מצד שני, יצר עיוותים רבים, ובכלל כך מרוץ שבו הנשים מנסות להגיע לבית הדין הרבני, כי שם יפסקו לטובתן מזונות, זאת גם אם הן מרוויחות יותר מהאב, בעוד האבות מנסים להגיע לבתי המשפט לענייני משפחה.
בעקבות מקרים כאלו הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, שטענו כי לבתי הדין הרבניים לא צריכה להיות סמכות לדון במזונות ילדים וכי רק בתי המשפט למשפחה מוסמכים לדון במזונות ילדים. בג"ץ קיבל ברוב דעות (השופטות יעל וילנר ורות רונן) את העתירות, קבע שלבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים, וביטל את החלטות בתי הדין הרבניים בענייני מזונות ילדים.
עמדת המיעוט של השופט נעם סולברג הייתה שצריך לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים, וזאת כדי להגן על נשים מפני פסיקת מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה. אולם דעת הרוב, כאמור, הייתה כי יש לקבל את העתירה ולתקן את העוול ההיסטורי.
מגיש העתירה, עו"ד ד"ר יואב מזא"ה אמר ל-ynet: "בית המשפט העליון תיקן בפסיקתו עוול היסטורי שפגע לאורך השנים באלפי אבות גרושים לילדים. מעולם לא הייתה סיבה שעלות הילדים תוטל רק על האב. לילדים יש שני הורים ושניהם צריכים לפרנס אותם. אני שמח על התקדים שהצלחתי לקבוע בשנת 2017 ולתקן אז את העוול ההיסטורי שנעשה בבית המשפט ושמח יותר שהשלמנו את המלאכה גם בבתי הדין הרבניים. זהו צעד נוסף בדרך לשוויון אמיתי וצדק במערכות בתי הדין ביחס להורות וביחס לשוויון מגדרי".
בימים הקרובים מתכנן נשיא בית הדין הגדול, הרב הראשי לישראל הרב דוד יוסף לקבוע ישיבת חירום של הדיינים, בשל החלטת בג"ץ.
עו״ד וטוען רבני אלעד זמיר, מומחה בדיני משפחה, התייחס להחלטת בג"ץ: "בפסיקה הנוכחית ישנן שתי בעיות. ראשית, אם בג״ץ סבור שבתי הדין הרבניים פוסקים שלא בצדק - הרי שהיה בידו לפתור את הבעיה ולהורות כי על בית הדין לפסוק בצורה שוויונית, מבלי לקחת את הסמכות בניגוד ללשון החוק הנותנת לו סמכות באופן ברור. שנית, ככל שהחוק שגוי לעמדת בג״ץ - יש לשנות את החוק בהליכי חקיקה, אבל לא על ידי פרשנות שהיא הפוכה מלשון החוק וודאי שלא לשמר פרשנות שכזו במקום שהמצב התשנה וכבר אין בה צורך".
