בפסק דין דרמטי קבעו שופטי בית המשפט העליון כי על הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת לבחינות להסמכה לרבנות. ההחלטה התקבלה ברוב של שלושה שופטים, ללא מתנגדים. העתירה לבג"ץ הוגשה לפני כשש שנים על ידי שש נשים יחד עם ארגון עתים – יִעוץ ומידע במעגל החיים היהודי, מרכז רקמן לקידום מעמד האִשה וקולך – פורום נשים דתיות.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כתב כי "חסימת נשים – 'דרשניות, צדקניות וחכמניות' – מן האפשרות לגשת לבחינות הנערכות על ידי הרבנות הראשית הריהי הפליה אסורה, שאין בבסיסה הצדקה מספקת, ולמעשה הצדקה כלשהי".
השופטת דפנה ברק-ארז כתבה כי "פעם נוספת עומדות בשעריו של בית המשפט נשים, בעלות אמונה באורחות חייהן ואמונות על ההלכה באוצר ידיעותיהן. פעם נוספת הן מבקשות לקבל יחס שווה בתחום של שירותי הדת במדינת ישראל. חוק שיווי זכויות האִשה, התשי"א-1951 קבע כבר בראשית ימיה של המדינה כי במישור העקרוני – 'דין שווה יהיה לאִשה ולאיש לכל פעולה משפטית'. לכלל זה אמנם נקבעו חריגים מתוחמים, אך המקרה שבפנינו אינו נמנה עמהם".
השופט עופר גרוסקופף כתב: "לא ניתן לקבל הפליה בין נשים לבין גברים לעניין הזכאות להיבחן במבחני הרבנות הראשית, כשם שלא ניתן לקבל הפליה בין נשים לבין גברים לעניין הזכאות ליהנות מכל שירות אחר הניתן על ידי רשות ציבורית במדינת ישראל. מבחינתי זו ראשיתם של דברים, וזו גם אחריתם".
בעתירה, שהוגשה עוד ב-2019, נטען כי הנשים למדו שנים ארוכות הלכה ויהדות, ולכן הן פנו לרבנות הראשית בבקשה להירשם לבחינות שאליהן יכול להירשם כל גבר במדינה. לאחר שברבנות הבינו כי מדובר בנשים – נפסלה הרשמתן לבחינה בנושא הלכות נידה, ואז הן עתרו לבג"ץ.
בעקבות עתירה קודמת שהגישה תנועת אמונה לבג"ץ, בשנת 2014, הרבנות אפשרה לנשים להיבחן בנושא כשרות – מבחן שהוא תנאי סף לעבודה כמשגיחות כשרות במסעדות ובמטבחים, אך לא בשאר הנושאים כגון נידה, הלכות שבת, חופה וקידושין, תפילה ועוד.
יו"ר ארגון עתים, הרב ד"ר שאול פרבר, הגיב על ההחלטה ואמר: "זהו רגע היסטורי ומשמעותי לא רק לנשים דתיות, אלא לציונות הדתית כולה. לימוד תורה של נשים הוא מהמפעלים החשובים והמרשימים של העשורים האחרונים, והיום הוא מקבל סוף-סוף הכרה ממסדית שוות ערך. מדינת ישראל אמרה בקול ברור: נשים לומדות תורה מתוך מחויבות, כישרון ויראת שמיים ויש להן מקום של כבוד בעיצוב חיי הרוח שלנו".
מתנועת קולך נמסר: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ היום כי חסימת נשים למדניות מלגשת לבחינות הסמיכה לרבנות פוגעת בעיקרון השוויון, מהווה הפליה ואין לה צידוק. כידוע הרבנות הראשית לא מאפשרת לנשים לגשת לבחינות בהנחה שהיא לא מכירה באפשרות ובתואר רבנית לאישה. אולם, בית המשפט הסתמך בדבריו על דברי הרבנות הראשית עצמה ששמה לה למטרה לקדם פעולות של קירוב לבבות אל התורה. מכיוון שהרבניות עוסקות בכך בפועל, קבע בית המשפט גם כי הפגיעה בהטבות הנגזרות מהתואר היא בגדר אפליה".
פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, הגיבה: "אנו מברכות על פסק הדין האמיץ של בית המשפט העליון שבו הוא חייב את הרבנות הראשית לישראל לאפשר לנשים לגשת למבחני ההלכה הדרושים לצורך הסמכה לרבנות. סוף-סוף, בתום שש שנות מאבק משפטי מול הרבנות, אזר בית המשפט אומץ לעשות את הדבר הנכון. בדבריו, אומר כבוד השופט סולברג את המובן מאליו. אין ספק שפסק הדין הוא אבן דרך משמעותית במאבק נגד הדרתן של נשים מתפקידי הנהגה והובלה בחיים הדתיים".
עו"ד אלה סקעת, שייצגה את העותרות, אמרה: "בג"ץ שלח היום מסר חד וברור – אי אפשר להחזיק יותר בהדרה מגדרית במסווה של הלכה. זהו לא רק ניצחון משפטי, אלא צעד חשוב בהכרה הציבורית במעמדן של נשים בתוך הממסד הדתי. נשים שנבחנו ולמדו כמו עמיתיהן הגברים – תקבלנה את אותו יחס, את אותה תעודה, ואת אותה לגיטימציה".
נשות הכותל התייחסו גם הן לפסיקה: "מדובר בצעד חשוב ומהפכני למען שוויון לנשים בחיי הדת. כמי שפועלות במשך 36 שנים כדי להביא לשוויון ולהשמעת קולן של נשים בכותל המערבי ובכלל, אנו שואבות עידוד מפסק הדין. נמשיך לפעול ללא לאות עד שגם בכותל המערבי יגבור האור על החושך, השוויון על ההדרה והאחדות על הבדלנות, ונשים יהיו שותפות מלאות ושוות גם במקום הקדוש ליהודים".
מנגד, בארגון חותם תקפו את המשנה לנשיא העליון: "ההחלטה של שופט הערכאות סולברג היא לא יותר מבדיחה. סולברג חושב שממרומי כס השיפוט הפרוגרסיבי הוא יעצב את פני הרבנות בישראל ובעולם היהודי. לא מדובר בשופט שמרן, מדובר בשופט שאימץ את שיטת הכפייה הפרוגרסיבית של חבריו המנותקים".
