רוז ג'ירון, ניצולת השואה המבוגרת בעולם, הלכה לעולמה הלילה (בין שני לשלישי) בגיל 113. ג'ירון התגוררה בניו יורק שבארצות הברית, לשם היגרה ב-1947, אחרי מלחמת העולם השנייה. בתה סיפרה כי היא נפטרה מזקנה, ואמרה: "היא הייתה נהדרת. אישה חזקה, הגיונית, שלא הייתה משימה קשה מדי עבורה. הרבה אנשים הרגישו כאילו היא הסבתא של כולם".
בחודש שעבר חגגה ג'ירון את יום הולדתה האחרון, אז סיפרה כי הסוד שלה לחיים ארוכים הוא "לחיות כל יום עם מטרה, לגדל ילדים מדהימים ולאכול הרבה שוקולד מריר". היא ניהלה חנות סריגה בניו יורק, וסיפרה כי המלאכה סייעה לה לשרוד את המלחמה.
ג'ירון נולדה בעיירה יאנוב בפולין בשנת 1912, משם עברה עם משפחתה להמבורג שבגרמניה וחיה עם בעלה הראשון יוליוס מנהיים בברסלאו (כיום ורוצלב, פולין). מנהיים נעצר בליל הבדולח ונשלח למחנה הריכוז בוכנוולד, וג'ירון נמלטה מחשש לחייה, כשהיא בחודש השמיני להריונה. ב-1939 היא הצליחה לברוח מגרמניה הנאצית הודות למסמך ששלח לה בן דוד רחוק. המסמך היה כתוב בסינית ושימש אותה לקבלת אשרת לשנגחאי, שהייתה אחד המקומות הבודדים בעולם שקיבלו פליטים יהודים באותה התקופה. בזכות המסמך שוחרר גם בעלה מנהיים.
בשנגחאי החלה ג'ירון לסרוג, מיומנות שלמדה בילדותה. איש עסקים יהודי-וינאי סייע לה למכור את מה שסרגה ולימד אותה יסודות עסקיים, וההכנסות שהרוויחה היו חיוניות להישרדות משפחתה.
בשנת 1947 משפחתה קיבלה אשרת כניסה לארה"ב. הם עברו לסן פרנסיסקו ואז לניו יורק, שם התאחדו עם בני משפחה נוספים ששרדו את המלחמה. ג'ירון השתמשה בכישורי הסריגה שלה כדי להבריח 80 דולר בתוך כפתורים, למרות שכל אדם שהיגר הורשה לשאת רק 10 דולר.
בניו יורק היא ובעלה נפרדו, ובשנת 1968 היא נישאה בשנית. היא ובעלה הטרי, ג'ק ג'ירון, עברו לקווינס, שם החלה לעבוד כמורה לסריגה. היא פתחה חנות סדקית בריגו פארק יחד עם שותפה, ובהמשך הפכה לבעלים היחידה של החנות שהפכה לאייקון בניו יורק. היא מכרה את העסק בשנת 1980, כשהייתה בת 68.
לאחר שמלאו לה 100 סיפרה כי היא ממשיכה לסרוג, ושלוש שנים לאחר מכן עברה לבית אבות בלונד איילנד, שם נפטרה הלילה.
