ניצולי שואה ממחנה ההשמדה אושוויץ השתתפו אחר הצהריים (יום ב') בטקס לציון 80 שנה לשחרור מחנה המוות הנאצי-גרמני על ידי כוחות הצבא הסובייטי. לטקס הגיעו גם מנהיגים מרחבי העולם ובהם מלך אנגליה, נשיא צרפת, נשיא גרמניה, נשיא פולין, נשיא אוקראינה, ראש ממשלת בלגיה וראש ממשלת קנדה. את ישראל ייצג שר החינוך, יואב קיש.
טובה פרידמן בנאומה באושוויץ
(צילום: רויטרס)


8 צפייה בגלריה
אנדז'יי דודה, נשיא פולין, כורע ברך בטקס לציון 80 לשחרור אושוויץ
אנדז'יי דודה, נשיא פולין, כורע ברך בטקס לציון 80 לשחרור אושוויץ
אנדז'יי דודה, נשיא פולין, כורע ברך בטקס לציון 80 לשחרור אושוויץ
(צילום: Sean Gallup / Getty Images)
לפני הטקס באושוויץ ביקר המלך צ'ארלס במרכז הקהילה היהודית בקרקוב. המלך אמר: "זכירת הרוע מהעבר נותרה משימה חיונית, ובכך אנו מעצבים את ההווה שלנו ומעצבים את עתידנו".
נשיא פולין, אנדז'יי דודה, אמר לעיתונאים באתר המחנה: "אנחנו, הפולנים, שעל אדמתנו הקימו הגרמנים את מחנה הריכוז הזה, שומרים את הזיכרון. הזיכרון לפשעי הנאצים, שנעשו בשם עליונות גזעית, הפך בשנים האחרונות לנושא פוליטי בולט, עם עליית מפלגות ימין קיצוני ברחבי אירופה".
8 צפייה בגלריה
נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי בטקס לציון 80 לשחרור מחנה אושוויץ
נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי בטקס לציון 80 לשחרור מחנה אושוויץ
נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בטקס לציון 80 לשחרור אושוויץ
(צילום: Kacper Pempel / רויטרס)
8 צפייה בגלריה
עמנואל ובריז'יט מקרון מגיעים לטקס לציון 80 לשחרור מחנה אושוויץ
עמנואל ובריז'יט מקרון מגיעים לטקס לציון 80 לשחרור מחנה אושוויץ
עמנואל ובריז'יט מקרון מגיעים לטקס לציון 80 לשחרור מחנה ההשמדה
(צילום: Aleksandra Szmigiel / רויטרס)
8 צפייה בגלריה
פרדריק העשירי מלך דנמרק והמלך צ'ארלס השלישי, בטקס לציון 80 לשחרור מחנה אושוויץ
פרדריק העשירי מלך דנמרק והמלך צ'ארלס השלישי, בטקס לציון 80 לשחרור מחנה אושוויץ
פרדריק העשירי מלך דנמרק והמלך צ'ארלס השלישי, בטקס לציון 80 לשחרור אושוויץ
(צילום: Kacper Pempel / רויטרס)
8 צפייה בגלריה
זרים ליד קיר שבו נורו למוות יהודים
זרים ליד קיר שבו נורו למוות יהודים
זרים ליד קיר שבו נורו למוות יהודים
(צילום: Sean Gallup / Getty Images)
דובר מוזיאון ואתר הזיכרון אושוויץ-בירקנאו, פאבל סביצקי, אמר כי פוליטיקאים לא ינאמו בטקס. "ברור לכולנו שזהו ציון הדרך האחרון שבו נוכל לראות קבוצה של ניצולים שנמצאים באתר", הוא אמר. "בעוד עשור זה לא יקרה, וכל עוד שנוכל, עלינו להקשיב לקולות הניצולים, לעדויותיהם ולסיפוריהם האישיים. זהו דבר בעל חשיבות עצומה כשמדובר בעיצוב זיכרון אושוויץ".
מי שנאמו בטקס היו ארבעה ניצולים ששרדו את זוועות מחנה ההשמדה. העיתונאי וההיסטוריון מריאן טורסקי, בן 98, נשלח לאושוויץ בשנת 1944 ושרד את "צעדת המוות" מערבה למחנה בוכנוולד בשנת 1945. הוא דיבר בעיקר בפולנית, אך אמר משפט אחד בעברית: "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל". במהלך נאומו הוא גינה את "העלייה העצומה" באנטישמיות.
8 צפייה בגלריה
העיתונאי וההיסטוריון מריאן טורסקי
העיתונאי וההיסטוריון מריאן טורסקי
העיתונאי וההיסטוריון מריאן טורסקי. אמר גם משפט בעברית
(צילום: רויטרס)
הסופרת טובה פרידמן, בת 86, שספרה "בת אושוויץ" מתאר את חוויותיה, הועברה למחנה עם אמה כשהייתה בת חמש בלבד. היא שוחררה מהמחנה שהייתה בת שש וחצי. היא הודתה בתחילת נאומה למנהיגי העולם שהגיעו לטקס. "אני מייצגת את הילדים. מהעיר שלי רק ארבעה שרדו. באתי לפה לדבר בשמם של אלו שלא שרדו", היא אמרה.
8 צפייה בגלריה
הסופרת טובה פרידמן
הסופרת טובה פרידמן
הסופרת טובה פרידמן. "חשבתי שאני הילדה היהודייה היחידה שנשארה בעולם"
(צילום: AFP)
פרידמן סיפרה כי הייתה עדה לכך שכל הילדים נלקחו בידי הנאצים. "ההורים בכו, ואני חשבתי שאני הילדה היהודייה היחידה שנשארה בעולם", היא אמרה. "הגברים והנשים הופרדו. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את אבא שלי בוכה. אבא שלי נשלח לדכאו ואני ואמא שלי נשלחנו לאושוויץ-בירקנאו".
היא אמרה כי הנקמה של היהודים הייתה הקמת מדינת ישראל חזקה. פרידמן דיברה גם כן על העלייה באנטישמיות בימים אלה. "ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נאבקת על קיומה", אמרה. היא הזכירה בנאומה במחנה ההשמדה את החטופים ברצועת עזה ואת החיילים שנפלו במהלך המלחמה.
8 צפייה בגלריה
הרוקחת הפנסיונרית ינינה איוונסקה
הרוקחת הפנסיונרית ינינה איוונסקה
הרוקחת הפנסיונרית ינינה איוונסקה
(צילום: AFP)
הרופא ליאון וינטרוב, בן 99, חי בגטו לודז' ונשלח לאושוויץ בשנת 1944 לאחר שהופרד ממשפחתו. גם הוא הביע דאגה מהעלייה באנטישמיות וגם מהומופוביה.
הרוקחת הפנסיונרית ינינה איוונסקה, קתולית מפולין, נלקחה לאושוויץ ברכבת משא בשנת 1944 לאחר שגורשה מביתה במהלך המרד הפולני בעיר ורשה, כשנה לאחר מרד גטו ורשה.