בשבוע האחרון נדחו חתונות רבות בשל המלחמה עם איראן וירי הטילים לעבר ישראל. בשל כך, בפסק הלכה מעניין שפרסם היום (ה'), מתיר מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב הראשי לשעבר הראשון לציון הרב יצחק יוסף, להתחתן השנה בחלק מימי בין המצרים – מצאת צום י"ז בתמוז ועד לערב ראש חודש אב.
ההוראה, שפורסמה תחת הכותרת "עריכת חופות בימי בין המצרים השנה תשפ"ה", נועדה לתת מענה למצוקתם של זוגות רבים, שנאלצו לבטל או לדחות את יום שמחתם, ועתה ניצבים בפני קושי למצוא תאריכים חלופיים.
במכתבו, מפרט הרב יצחק יוסף את הפסיקה עבור הציבור הספרדי. הוא קובע באופן נחרץ כי לבני עדות המזרח, ההולכים אחר פסיקות מרן השולחן ערוך (רבי יוסף קארו), מותר ואף "מצווה להינשא גם בימים אלו". הוא מציין כי כך הוא מנהג ירושלים מדורי דורות, ואין כל הבדל אם החתן כבר קיים מצוות פרייה ורבייה או לא.
הרב יצחק יוסף הדגיש כי פסיקה זו נכונה בכל שנה, שכן כללי האבלות הם רק מנהג שהתקבע ולא הלכה פסוקה, אך השנה היא מקבלת משנה תוקף. הוא פנה גם לאלו הנוהגים להחמיר והבהיר כי בשל דחיית החתונות והקושי הלוגיסטי במציאת אולמות פנויים לאחר צום ט' באב, דחייה נוספת עלולה לגרום ל"מכשולים וקלקולים חס וחלילה". במילים חריפות ונדירות, הוא קובע: "המחמיר בזה יוצא שכרו בהפסדו".
הרב התייחס גם למנהג האשכנזים, הפוסקים כדעת הרמ"א (רבי משה איסרליש) שנהג להחמיר ולאסור נישואין בכל שלושת השבועות – בין י"ז בתמוז לתשעה באב. גם כאן, מורה הרב יוסף על היתר גורף השנה.
במכתבו מסתמך הרב יוסף על פוסקים אחרונים חשובים, בהם בעל "ערוך השולחן", הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, שכתב כי כאשר הדבר מוכרח, יש להתיר את הנישואין (למעט בשבוע שחל בו א' באב). כמו כן, הוא מצטט את הרב אריה ליב גרוסנס בשו"ת "לב אריה", שפסק כי "בשעת הדחק יש להתיר". על כך מוסיף הרב יצחק יוסף וקובע: "ואין לך שעת הדחק כעת הזאת כפי שכתבנו".
את מכתבו התקדימי חותם הרב בקריאה לכלל עם ישראל להתחזק בתורה ובתפילה. "עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע", הוא כתב. את מכתבו סיים הרב הראשי לשעבר בברכה כי "נזכה לרחמי שמיים מרובים ולגאולה קרובה במהרה".
בין המצרים הוא כינוי לשלושת השבועות (21 ימים) שבין י"ז בתמוז לט' באב. מקור המושג "בין המצרים" בפסוק המופיע במגילת איכה: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (פרק א', פסוק ג'). פסוק זה מתייחס לצרות ולפורענויות שבאו על ישראל בתקופה זו – חורבן בית המקדש הראשון וחורבן הבית השני.
נתניהו: "יש מחירים אישיים, בני ביטל חתונה"
על פי היהדות האורתודוכסית, בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים ככל שמתקרב מועד תשעה באב. בין השאר מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב: אין מסתפרים ואין מתגלחים, אין נהנים מבילוי ומבידור, ואין מתחתנים עד שעות אחר הצהרים של י' באב, אז הסתיימה שריפת בית המקדש.
מראש חודש אב עד למחרת תשעה באב: אלה תשעת הימים שבהם לפי המסורת, נוסף על האיסורים הקודמים, אין לאכול בשר או לשתות יין – זכר לחורבן בית המקדש שלא התאפשרה בו עוד הקרבת הקורבנות (איסור בשר) ובטל ניסוך היין על המזבח (איסור יין). יש מקומות שבהם נהגו לבטל את השחיטה מראש חודש אב עד התענית, ויש מבני אשכנז הנוהגים שלא להתרחץ מראש חודש, אלא לכבוד שבת.
