במעמד מרגש שהתקיים בספרייה הלאומית בירושלים, הוצגו לראשונה "כתרי דמשק" – כתבי יד תנ"כיים שנשמרו במשך דורות בבתי הכנסת של דמשק והוברחו לישראל תחת שלטון אסד. האירוע התקיים לציון יום השנה לפטירתו של הרב אברהם חמרה ז"ל, רבה הראשי של יהדות סוריה, ונערך על ידי בנו וממשיכו, הרב בנימין חמרה.
מאות משתתפים הגיעו לפני כשבוע לטקס – בהם חוקרים, היסטוריונים, בני הקהילה ואישי ציבור – כדי לחלוק כבוד לאיש שהקדיש את חייו להצלת אחיו בני הקהילה היהודית בסוריה, בגוף ובנפש. "מגיבורי היהודים של הדור האחרון", כינה אותו ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, שנאם באירוע וסיפר על שותפות עמוקה בין האיש שעמד מול משטר עוין – לבין מדינת ישראל שפעלה להצלת הקהילה.
לדברי הלוי, הרב חמרה היה אדם שידע מתי לקחת סיכון – ועשה זאת שוב ושוב, לבדו, מתוך שליחות עמוקה. הלוי שיתף מקרה שבו נעצרו שני בני נוער יהודים בעת שניסו להימלט מגבולות סוריה. "הרב חמרה לא ביקש רשות. הוא הכיר את המערכת טוב יותר מאיתנו", סיפר. "הוא קבע פגישה עם חאפז אסד, פנה אליו בבקשה לשחרר את העצורים – ואסד נענה. הוא גם דרש להפסיק את הבריחות, אבל לא נראה לי שבנושא הזה הרב חמרה הקשיב לו".
כתרי דמשק שהוצגו – כתבי יד עם טעמי מקרא, ניקוד והערות מסורה זעירות – נחשבים לאוצרות רוח יקרי ערך. הם הוברחו לישראל במסגרת מבצע חשאי שנוהל בשיתוף עם המוסד, מבצע שהפרטים עליו עדיין מסווגים. הלוי רק הסכים לחשוף כי פגש את הרב חמרה לראשונה בדירת מסתור בניו יורק, ומאז ניהלו השניים פגישות קבועות, כמעט מדי שנה, לצורך תיאום הפעילות.
סיפורים רבים סופרו על הברחות הכתרים עצמם. אחד מבני הקהילה, שזהותו לא נחשפה, תיאר כיצד הבריח את אחד הכתרים הגדולים כשהוא מוסתר בתוך מזוודה: "שמתי את הכתר ולמעלה בגדים. סבתא שלי ראתה והבינה מה אני מתכנן. היא אמרה לי: תפזר סוכריות מלמעלה, שאנשי המכס יראו רק ממתקים". התוכנית הצליחה. אנשי המכס פתחו את המזוודה, טעמו מהסוכריות – ואיפשרו לו לעבור.
עבור בני הקהילה, הכתרים לא היו רק חפץ קדוש – אלא סמל לזהות, שורש וזיכרון. "יותר משהקהילה שמרה על הכתרים – שמרו הכתרים על הקהילה", אמרו בקהילה.
הרב אברהם חמרה נולד בדמשק בשנת 1943. כבר בגיל 16 מונה למורה בבית הספר היהודי המקומי, ובגיל 19 – למנהלו. מאוחר יותר שימש כסגנו של הרב הראשי נסים נדבו הכהן, ולאחר מכן ירש את מקומו כרב הראשי של יהדות סוריה כולה. תחת מעקב מתמיד מצד שירותי הביטחון הסוריים, פעל הרב חמרה בגלוי למען יציאת יהודים מהמדינה – ובחשאי, סייע לצעירים לברוח ולבנות לעצמם חיים חדשים. במקביל, לא ויתר על ההיבט הרוחני של ההצלה – ופעל לשמר את תשתית התרבות והדת היהודית באמצעות הברחת כתבי הקודש לישראל.
בנו, הרב בנימין חמרה – שמכהן כיום כרבה הראשי של יהדות סוריה – ממשיך את דרכו. הוא זה שעמד בראש טקס האזכרה בספרייה הלאומית, שבו שולבו תפילות להחזרת החטופים מעזה יחד עם קריאה לשמירה על זהות יהודית תחת סכנה. על רקע חשיפת הכתרים בירושלים, נרשם רגע סמלי של סגירת מעגל – מסוריה החשוכה והעוין, אל לב המורשת היהודית בישראל.
