איגוד המורים של מסצ'וסטס (MTA) הודיע כי יסיר חומרי לימוד שנויים במחלוקת מאתר האינטרנט שלו, בעקבות ביקורת נרחבת על כך שהם מכילים תכנים אנטישמיים ותעמולה אנטי-ישראלית.
החלטת האיגוד הגיעה לאחר דיון ציבורי סוער, שהוביל לכינוס הוועדה המיוחדת למאבק באנטישמיות של בית המחוקקים במדינה. בדיון הציג חבר בית הנבחרים סיימון קלטדו דוגמאות מהחומרים הבעייתיים. בין הדוגמאות: דימויים של חמושים בכאפיות, שטר דולר מקופל לצורת מגן דוד, כרזות שקוראות לאינתיפאדה, וספרים של היסטוריונים אנטי-ציונים כמו נורמן פינקלשטיין ורשיד ח'אלידי. מחוקקים הגדירו את החומרים כ"אנטישמיים באופן מובהק" ו"חד-צדדיים להחריד".
האיגוד טען כי מטרת החומרים הייתה לספק למורים כלים לדיון מורכב על המלחמה בין ישראל לחמאס, אך מבקריו טוענים כי מדובר בתכנים מסיתים שהופצו ללא ביקורת מספקת. "מצער שלקח יותר משבוע של לחץ ציבורי כבד כדי שהאיגוד יכיר בכך שנדרש 'בדיקה' של החומרים", אמר קלטדו, המשמש גם כיו"ר הוועדה המיוחדת למאבק באנטישמיות במדינה.
האיגוד המקצועי של מורי מסצ'וסטס, המונה כ-117 אלף חברים, נחשב לגדול ביותר בניו אינגלנד ומאגד יותר מ-400 איגודי עובדים שונים. שנה לאחר שהחל לגבש רשימת מקורות וחומרי עיון להוראת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הרשימה פורסמה בשקט באתר האיגוד – ועוררה ביקורת חריפה בשל חוסר איזון בוטה.
אחת הדוגמאות הבולטות להטיה ברשימה היא הכללת סדרת כרזות בחלק על אמנות פלסטינית: כ-100 פוסטרים עם מסרים קיצוניים, כולל קריאות לחרם על ישראל ולהתנגדות אלימה, דימויים פרובוקטיביים כמו מגן דוד נוטף דם וכיתובים כמו "Zionists Fuck Off" או "ישראל מרעיבה את עזה".
בפוסטרים האחרים נראים בין השאר ילדים פלסטינים מופגזים או חייל צה"ל רומס פלסטיני עם כאפייה מגואלת בדם, כסמל לכיבוש. אותה כרזה אף קוראת ל"שלבים הבאים": "אינתיפאדה, מרד, התנגדות, שחרור".
לעומת זאת, אין ברשימה כל ייצוג לאמנות ישראלית או לחומרים חזותיים שמציגים את נקודת המבט הישראלית. מעבר לכך, הרשימה כוללת ספרים מאת דמויות בולטות הידועות בביקורת החריפה שלהן כלפי ישראל, כמו האקדמאי נורמן פינקלשטיין, המשווה את פעולות ישראל לנאצים. הוא אמר גם כי מתקפת 7 באוקטובר "מחממת כל נים בנפשי".
לצידו ברשימה נמצאים גם היסטוריונים אנטי-ישראלים כמו אילן פפה, רשיד ח'אלידי ואדוארד סעיד, בזמן שבצד הישראלי מופיע רק ספר אחד של ההיסטוריונית כלת פרס ישראל, אניטה שפירא, ללא כל איזון נוסף. בעוד יש מעט חומרים על מתקפת 7 באוקטובר וקורבנותיה, קיימים קישורים רבים העוסקים בעקירת הפלסטינים עם הקמת ישראל.
במהלך השימוע הציבורי, מחוקקים ואנשי חינוך יהודים ולא-יהודים תקפו את האיגוד על כך שהתעלם מקריאות לתיקון החומרים ואף "השתיק" מחאות מצד מורים שהביעו דאגה. הסנאטור ג'ון וליס הגדיר את פרסום החומרים כ"רשלנות חינוכית חמורה" וטען כי מחיקת התכנים היא רק הצעד הראשון בתיקון העוול שנגרם.
נשיא האיגוד, מקס פייג', אמר כי "חברי האיגוד לעולם לא ירצו לפרסם חומרים אנטישמיים, וה-MTA אינו מקדם חומרים המפנים שנאה כלפי שום קבוצה". פייג' הוסיף כי רשימת המשאבים נועדה "להתעדכן ולהיות דינמית", וכי חלק מהקישורים עלולים להכיל תכנים שלא עברו בקרה מלאה.
"כבר התחלנו בסקירה של הרשימה, והצוות שלנו יזהה ויסיר כל חומר שלא עמד בסטנדרטים האתיים שלנו", כתב במייל למחוקקים. עם זאת, פייג' חתם את דבריו בעקיצה ואמר כי "המתקפה הזו, שהתבססה על פריטים שנבחרו בקפידה על ידי מתנגדים – בעייתיים ככל שיהיו – לא קידמה את עבודת הוועדה למאבק באנטישמיות".
למרות ההודעה על ההסרה, רבים ממבקרי האיגוד טוענים כי הפרשה מעוררת שאלות קשות יותר על האופן שבו נבחרים מקורות ללימוד נושאים שנויים במחלוקת בבתי הספר הציבוריים בארה"ב, ועל הצורך בפיקוח הדוק יותר על גופי חינוך המפיצים תכנים פוליטיים במסווה של חינוך אובייקטיבי.
