נמשך גל התביעות של סטודנטים יהודים וישראלים בארצות הברית נגד מוסדות אקדמיים שבהם הם לומדים, בגין טענות לאפליה ואנטישמיות. אחרי NYU, קולומביה והרווארד, שאולצה רק לאחרונה לפצות קבוצה של סטודנטים ישראלים במסגרת הסדר פשרה, מצטרפת כעת גם אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה לרשימה.
חוקרת פוסט-דוקטורט ישראלית, קרין יניב, מיקרוביולוגית שעבדה בעבר עם משרד הבריאות לזיהוי מוקדם של נגיף הקורונה בישראל, הגישה תביעה לבית המשפט בסן פרנסיסקו נגד איגוד הסטודנטים לתארים מתקדמים במערכת האוניברסיטאות של קליפורניה (UAW 4811), בטענה ל"יצירת אווירה של עוינות וטרור כלפי יהודים ישראלים".
יניב טוענת כי האיגוד – המייצג יותר מ-48 אלף עובדים אקדמיים והחברות בו היא חובה – יצר "תרבות של אנטישמיות" בסביבת העבודה שלה. לטענתה, מדובר לא רק באווירה עוינת, אלא גם במעשים ממשיים: עידוד חברי האיגוד להשתתף בהפגנות אנטי-ישראליות, הקמת נציגויות במאהלי המחאה הפרו-פלסטיניים, ויחס משפיל כלפי עמיתה ישראלית – יעל נידם קירשט – שבני משפחתה נחטפו ב-7 באוקטובר, כשזו הביעה מחאה נגד הקו הפוליטי של האיגוד.
נידם קירשט היא תלמידת תואר שני בברקלי שאחותה וגיסה – רימון קירשט ויגב בוכשטב – נחטפו יחד מביתם בקיבוץ נירים במתקפת הטרור הרצחנית של מחבלי חמאס. אחותה שוחררה בנובמבר, אך גיסה יגב ז"ל נרצח בשבי. לפי התביעה, המשתרעת על פני 105 עמודים, "בזמן שהיא דיברה בשיחת זום של האיגוד, חברי האיגוד צחקו, קטעו אותה, וכתבו 'LMFAO' (צוחק בטירוף) בצ'אט הזום".
אירוע נוסף שמתואר בכתב התביעה התרחש ביוני האחרון, אז הוצת בקבוק תבערה בבניין שבו עובדת יניב. זו הייתה מתקפה של פעילים פרו-פלסטינים במחאה על תגובת הנהלת האוניברסיטה לאירועים אנטי-ישראליים בקמפוס.
עוד נטען כי יניב, שהגיעה לברקלי ב-2022 כדי לחקור כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, הופלתה לרעה גם מבחינה מקצועית. בין השאר נמנע ממנה מידע בסיסי והזדמנויות שניתנו לחברים אחרים, והיא סבלה אישית מהחלטות בעד חרמות על ישראל (BDS) וניסיונות לנתק שיתופי פעולה עם מוסדות ישראליים ברחבי מערכת האוניברסיטאות של קליפורניה.
יניב מתארת זאת כ"יצירת סביבת עבודה אנטי-ישראלית עוינת", המשפיעה לא רק על חייה המקצועיים אלא גם על רווחתה הנפשית והאקדמית, ויוצרת תחושת ניכור עמוקה במרחב שבו אמורה הייתה להרגיש בטוחה ומוערכת. לדבריה, האיגוד "תקע סכין בגב הקהילה היהודית בברקלי כאשר פחות משבוע לאחר הזוועות של 7 באוקטובר, הוא החליט לפרסם הצהרה בגנות ישראל, מבלי לגנות את חמאס או לקרוא לשחרור החטופים. זה היה רגע כואב עבור רבים מאיתנו בקמפוס".
מאז, לדבריה, "בכירי האיגוד רק סובבו את הסכין עוד יותר באמצעות אפליה שיטתית ותמיכה נלהבת ב-BDS". לדבריה, תחושת הבידוד והפחד מלווה אותה בכל יום, ומציבה דילמה יומיומית בין שתיקה לעמידה על עקרונותיה. "כיהודייה ישראלית, אני לא יכולה לשתוק יותר – ניסתי לשנות את האיגוד מבפנים, אבל נתקלתי רק בשנאה גוברת עוד יותר".
החוקרת הישראלית טוענת כי בעקבות ההתרחשויות הללו, חברים ישראלים רבים ניסו לעזוב את הארגון, אך נתקלו במגבלות משפטיות ורגולטוריות המקשות על כך. אלה שכן הצליחו נותרו למעשה ללא ייצוג או גב משפטי. היא מקווה שתביעתה לא רק תוביל לצדק אישי, אלא גם תחשוף בפני אלפי החברים באיגוד, שחלק משכרם מועבר אוטומטית למימון פעילותו, את "המציאות הקשה שהאיגוד מקדם בשמם".
יניב מיוצגת על ידי The Fairness Center, ארגון ללא מטרות רווח שמציע שירותים בחינם "לנפגעים של איגודי עובדים במגזר הציבורי". בתביעתה היא דורשת צו מניעה שיאסור על האיגוד להפלות יהודים וישראלים, צו המחייב קיום הדרכות נגד אפליה, וכן פיצויים ושכר טרחת עו"ד בסכומים שייקבעו בהמשך על ידי בית המשפט.
