שני ראשי הממשלה שכיהנו במשך הזמן הרב ביותר, דוד בן גוריון ובנימין נתניהו, ציטטו פסוקים מהתנ"ך, התייחסו לדמויות מהמקורות היהודיים, הזכירו את אלוהים וגם דיברו על השואה בנאומיהם בזמן מלחמות. אבל מי עשה זאת יותר?
במחקר שביצעו ד"ר גילה אמאטי ושלומי ברזניק ממרכז גלייזר של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), נותחו כ-120 נאומים פומביים: 33 נאומים של בן גוריון בתקופת מלחמת העצמאות, שמופיעים בארכיון של אתר מורשת בן גוריון (ממאי 1948 ועד הפסקת האש ביולי 1949), לעומת 97 נאומים או דברים שאמר נתניהו בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", כולל מבצע "עם כלביא", שמופיעים באתר משרד ראש הממשלה (מ-7 באוקטובר 2023 ועד יוני 2025).
2 צפייה בגלריה
נתניהו ובן גוריון. לפי החוקרים, הממצאים מערערים על הנרטיב הרווח בדבר "הדתה" גוברת בשיח הימין
(צילום: אלכס קולומויסקי, דוד רובינגר)
נתונים: המכון למדיניות העם היהודי
הממצאים מראים כי כמעט בכל פרמטר – דווקא בן גוריון עשה שימוש רב יותר ברטוריקה דתית והיסטורית בהשוואה לנתניהו. החוקרים מצאו כי ביטויים מהתנ"ך ומהתלמוד מופיעים ב-79% מנאומי בן גוריון, אך רק ב-58% מנאומי נתניהו. אזכורים כאלה נעים מביטויים קצרים, כמו "קיבוץ גלויות" או "נצח ישראל", ועד לציטוטים מקראיים נרחבים.
עוד עולה מהמחקר של המכון למדיניות העם היהודי כי למרות הטענה שראש הממשלה נתניהו "מרבה להשתמש בשואה", בן גוריון הזכיר את השואה ב-27% מנאומיו, ואצל נתניהו המינון מעט נמוך יותר – 22%. ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, שדיבר שנים ספורות לאחר השואה, הרבה להזכיר את ששת המיליונים שנספו, את הנאצים ואת היטלר כדי למסגר את המאבק הקיומי של מדינת ישראל. הממצאים מראים שנתניהו עושה זאת פחות ממנו, בפער קטן.
בנוגע לשימוש בדמויות מהמקורות, מצאו החוקרים כי דמויות כמו משה רבנו, יהושע בן נון, בר כוכבא והחשמונאים הוזכרו אצל בן גוריון ב-42% מהנאומים במלחמה, במסגרת הצגת המאבק של ישראל כהמשך ישיר להיסטוריה היהודית, ואילו אצל נתניהו דמויות כאלה הוזכרו רק ב-24% מהנאומים. עוד מצאו החוקרים כי פרקי מפתח בתולדות העם היהודי (כמו יציאת מצרים או גירוש ספרד) הוזכרו אצל בן גוריון ב-52% מהנאומים, ואצל נתניהו – ב-12% בלבד.
2 צפייה בגלריה
דוד בן גוריון עם חיילי "ההגנה" החוגגים את סדר פסח, שלושה שבועות לפני הכרזת העצמאות
(צילום: הארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית)
נתניהו מצטט מהמקורות: "ה' עוז לעמו ייתן"
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
בנוגע לאמונה אישית – דווקא נתניהו מוביל. לעומת בן גוריון, שנתן דגש להיסטוריה היהודית, נתניהו מדגיש יותר את עזרת האל באופן אישי, בביטויים כמו "בעזרת השם", "השם ייקום דמם" וכדומה. ביטויים כאלה הופיעו אצל בן גוריון ב-21% מהנאומים, בהשוואה ל-59% אצל נתניהו – כלומר, נתניהו מזכיר את אלוהים בנאומיו כמעט פי שלושה יותר מבן גוריון. ראש הממשלה הראשון השתמש יותר בביטוי "צור ישראל" (כמו במגילת העצמאות), וכן השתמש בביטויים "צלם אלוהים" ואף "הקדוש ברוך הוא".
מסקנת המחקר היא שבניגוד לתפיסה הרווחת בציבור, נאומי המלחמה של נתניהו אינם דתיים יותר או טעונים יותר באלמנטים מן השואה בהשוואה לבן גוריון. לדברי החוקרים, שפתו של ראש הממשלה הנוכחי נוטה פחות להיסטוריה דתית ויותר לאמונה פרטית.
הצהרת ראש הממשלה נתניהו בתחילת מבצע עם כלביא
(צילום: לע"מ)
לדברי החוקרים, ממצאים אלה מערערים על הנרטיב הרווח בדבר "הדתה" הולכת וגוברת בשיח הימין. הם מזכירים כי גם בן גוריון, המנהיג הסוציאליסטי של מפא"י מהשמאל, הרבה לשלב דת והיסטוריה יהודית ברטוריקה המלחמתית, ומכל מקום בסופו של דבר השפה הדתית והתנ"כית הייתה נוכחת יותר אצל ראש ממשלה מהשמאל – בן גוריון – במהלך מלחמת העצמאות.
ד"ר אמאטי התייחסה לממצאי המחקר: "כל אחד יכול להבחין שראש הממשלה מרבה להשתמש בביטוי 'בעזרת השם', ויש מי שסברו שהוא מדבר לקהל המסורתי דווקא. המחקר מוכיח שהרטוריקה הדתית נטועה עמוק בשורשים שלנו, והיא ממש לא תופעה חדשה". ברזניק הוסיף: "אחד האתגרים בניתוח היה ביטויים שיש להם כפל משמעות. למשל, כאשר אומרים 'קיבוץ גלויות' או 'גאולה' – האם יש לראות בכך ביטוי דתי, או ביטוי ניטרלי? כדי להידרש לדברים נעזרנו בשלב ראשון בניתוח של בינה מלאכותית, ובהמשך קבענו כללים אחידים ועברנו גם באופן פרטני על כל הביטויים, כך שנוכל לסווג אותם בהתאם להקשר הדברים והניתוח".
