במלאת 80 שנה לשחרור מחנה הריכוז זקסנהאוזן על ידי הצבא האדום, פרסם השבוע שירות הביון הרוסי FSB מסמכים מסווגים מהחקירה שנערכה למפקד המחנה לשעבר, אנטון קיינדל. תמליל החקירה, בן 39 עמודים, נערך בברלין ב-20 בדצמבר 1946, ובו הודאות של קיינדל – שהיה אז בן 44 – על "הנהלים המיוחדים" שהונהגו במחנה תחת פיקודו.
זקסנהאוזן הוקם ב-1936, כ-30 קילומטרים צפונית לברלין, בהוראת היינריך הימלר. הוא נועד להיות "מחנה לדוגמה" – ואף הוצגו בו מצגי שווא לביקורי משלחות זרות. במהלך מלחמת העולם השנייה נספו בו יותר מ-100 אלף בני אדם – מתנגדים פוליטיים, יהודים, צוענים ובעיקר שבויי מלחמה סובייטים.
2 צפייה בגלריה


אנטון קיינדל במהלך משפטו
(צילום: בית הדין הצבאי הסובייטי, ברלין, 1947 | שימוש הוגן על פי האתר scrapbookpages.com, ויקיפדיה)
לפי עדותו, מחנה זקסנהאוזן שימש לכליאת מתנגדים פוליטיים, כולל מדינאים בכירים מצרפת, צ'כוסלובקיה, אוסטריה והולנד – בהם ראשי ממשלות ושרים – שנאסרו לאחר כיבוש מדינותיהם בידי גרמניה. במחנה הוחזקו גם יהודים וצוענים.
עוד סיפר קיינדל כי במחנה התקיימו "פעולות סודיות במיוחד להשמדת אנשים, שבוצעו לפי הנחיות של הימלר ודמויות אחרות של ממשלת גרמניה וסוכנויות הביון הגרמניות".
לדבריו, בין השנים 1942 ל-1945 הפך המחנה בהנהגתו הישירה למוקד של השמדה המונית של שבויי מלחמה ואזרחים סובייטים. "אסירי המחנה הושמדו בקבוצות וביחידים בתלייה על גרדום נייח ונייד, נורו למוות בחדר מיוחד, בתאי גזים, ולבסוף הורעלו על ידי ערבוב רעלים במזון והזרקתם לגוף האדם", תיאר.
בעדותו הוסיף: "אני מודה שמחנה הריכוז זקסנהאוזן על שלוחותיו הרבות הוסב על ידי השלטונות הנאצים, בפיקוח ישיר שלי, למקום להשמדה המונית של שבויי מלחמה סובייטים ושל אזרחים סובייטים חפים מפשע... מחנה זקסנהאוזן היה מקום שבו בוצעו ניסויים כואבים ובלתי אנושיים בבני אדם, שלעיתים קרובות היו להם תוצאה קטלנית".
מהמסמכים עולה כי ימים אחדים לפני פלישת גרמניה לברית המועצות, ב-22 ביוני 1941, התקבלה במחנה פקודה סודית ביותר לשלוח את שבויי הצבא האדום להשמדה. בהמשך, בין 1942 ל-1944, בוצעו במחנה ניסויים רפואיים באנשים, בפקודת הימלר ועל ידי הרופא הראשי של המחנה.
קיינדל נעצר במאי 1945 על ידי כוחות הברית, העיד בבית הדין הבינלאומי בנירנברג, והועבר לשלטונות הסובייטיים. לאחר שמסר את עדותו המפורטת, נשלח לעבודות כפייה במכרה פחם במחנה עבודה בורקוטה, ליד האוקיינוס הארקטי. הוא מת שם ב-31 באוגוסט 1948. לדבריו, זקסנהאוזן תפס "מעמד מיוחד בקרב מחנות המוות של גרמניה הנאצית".