רמות האנטישמיות בעולם זינקו אחרי מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ובשנת 2024 נרשמה ירידה קלה – אבל בכל זאת רמות האנטישמיות גבוהות בהרבה מאשר לפני תחילת המלחמה. זינוק חד נרשם בשנה שעברה באוסטרליה ובאיטליה. כך עולה מהדוח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם, המתפרסם הבוקר (יום ד'), ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
הדוח, שנכתב על ידי חוקרי אוניברסיטת תל אביב במרכז לחקר יהדות אירופה בימינו ומכון ארווין קוטלר לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולצדק, כולל 160 עמודים ובהכנתו השתתפו 11 חוקרים. הוא רואה אור זה חצי יובל, ונחשב למסמך המצוטט והסמכותי ביותר מסוגו.
מהדוח עולים ממצאים חמורים במיוחד באשר לאוסטרליה, מדינה שנודעה בעבר ברוח של סובלנות וכבוד למיעוטים. "המועצה המנהלת של יהדות אוסטרליה" רשמה ב-2024 שיא של 1,713 תקריות אנטישמיות לעומת 1,200 ב-2023, שבה היה מספר התקריות גבוה בכמעט פי שלושה מאשר ב-2022. ואולם בתקופה שבין אוקטובר לדצמבר 2024 נרשמו באוסטרליה 478 תקריות אנטישמיות, ואילו בתקופה המקבילה בין אוקטובר לדצמבר 2023, מיד לאחר תחילת המלחמה, נרשמו במדינה 827 תקריות.
6 צפייה בגלריה
כתובת נגד ישראל ליד רכב שהוצת על רקע אנטישמי
(צילום: AFP / AUSTRALIAN BROADCASTING CORPORATION (ABC))
גידול מדאיג במספר התקריות האנטישמיות נרשם גם באיטליה – בה רשם "מרכז התיעוד היהודי בן-זמננו" 877 תקריות ב-2024 לעומת 454 ב-2023.
גידול מתון במספר התקריות נרשם בארצות הברית. בניו יורק, העיר עם מספר היהודים הגדול ביותר בעולם, קיבלה המשטרה 344 תלונות על תקריות אנטישמיות ב-2024 לעומת 325 ב-2023 (ו-264 ב-2022). ואולם, בזמן שבין אוקטובר לדצמבר 2024 נרשמו בניו יורק 68 תקריות. בתקופה המקבילה ב-2023, מיד לאחר תחילת המלחמה, נרשמו בה 159 תקריות.
בשיקגו, העיר השלישית בגודלה במספר היהודים בארה"ב, רשמה המשטרה 79 תלונות לעומת 50 ב-2023, באוסטין 15 לעומת שש ובדנבר – 31 לעומת תשע. לעומת זאת, בכמה ערים אחרות בארצות הברית נרשמה ירידה במספר התקריות.
בקנדה, ארגון "בני ברית" תיעד נתון שיא של 6,219 תקריות אנטישמיות במדינה אשתקד לעומת 5,791 ב-2023. ב-2022 תיעד הארגון 2,769 תקריות. חרף הגידול, גם בקנדה שיא התקריות היה מיד לאחר המלחמה ואחר כך נרשמה נסיגה. באוקטובר 2023 אירעו במדינה 601 תקריות, ובאוקטובר 2024 מספר התקריות היה 427. גם בארגנטינה, בשווייץ, בברזיל ובספרד נרשם גידול במספר התקריות הכולל ב-2024 לעומת מספר התקריות ב-2023.
עוד עולה מהדוח של אוניברסיטת תל אביב כי בכמה מדינות עם ריכוזי יהודים גדולים נרשמה ב-2024 ירידה מתונה במספר התקריות האנטישמיות המדווחות לעומת 2023 – ואולם הנתונים נותרו גבוהים משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה.
בין השאר, בצרפת נרשמו בשנה שעברה 1,570 תקריות אנטישמיות לעומת 1,676 ב-2023 (זאת בצד גידול ב-2024 במספר התקיפות הפיזיות על רקע אנטישמי: 106 לעומת 85). ב-2022 נרשמו בצרפת 436 תקריות אנטישמיות. באוקטובר 2023 נרשמו בצרפת 563 תקריות, ובאותו חודש כעבור שנה נרשמו בה 157 תקריות.
בבריטניה נרשמו בשנה שעברה 3,528 תקריות מדווחות לעומת 4,103 ב-2023. ב-2022 נרשמו בבריטניה 1,662 תקריות. באוקטובר 2023 אירעו שם 1,389 תקריות, ובאוקטובר 2024 אירעו בממלכה 310 תקריות.
בגרמניה נרשמו 5,177 תקריות ב-2024, לעומת 5,671 בשנת 2023. ב-2022 נרשמו בגרמניה 2,811 תקריות. באוקטובר-דצמבר 2023 נרשמו בגרמניה 3,163 תקריות, וכעבור שנה נרשמו בחודשים אלה 671 תקריות.
פרופ' אוריה שביט, העורך הראשי של הדוח, אמר: "בכל העולם רמות האנטישמיות נותרו גבוהות משמעותית לעומת התקופה שלפני מתקפת 7 באוקטובר; עם זאת, בניגוד לדעה המקובלת, ממצאי הדוח מעלים כי גל האנטישמיות לא התעצם בהתמדה בעקבות המלחמה בעזה והאסון ההומניטרי שם. השיא במספר התקריות היה באוקטובר-דצמבר 2023 וכמעט בכל מקום תועדה כעבור שנה ירידה חדה בהיקף התקריות. האמת העצובה היא שהאנטישמיות הרימה את ראשה ברגע שבו מדינת היהודים נראתה חלשה מתמיד ותחת איום קיומי".
מחקר המתפרסם בדוח, שנערך על ידי אבי טייך, ובחן את עבודתן של רשויות אכיפת החוק בניו יורק, בשיקגו, בטורונטו ובלונדון בין 2021 ל-2023, מצא כי שיעור מזערי מהתלונות על תקיפות אנטישמיות – בחלק מהמקרים פחות מ-10% – הוביל למעצרים.
ד"ר קרל יונקר, חוקר בכיר במרכז לחקר יהדות אירופה בימינו והמנהל האקדמי של מכון ארווין קוטלר, הסביר: "יש קשיים אובייקטיביים ייחודיים באיתור מבצעים של פשעי שנאה. במקרים של תקריות שאינן כוללות תקיפה פיזית, אחת הבעיות היא היעדר ראיות פורנזיות. אתגר ייחודי ביחס לחלק מהתקריות האנטישמיות הוא שהתוקפים משתמשים בביטויים שנדרשת הכרה עמוקה של השיח האנטישמי כדי להבין את כוונתם האמיתית. ובכל זאת – אפשר לעשות הרבה יותר, אם רק רוצים. חינוך וחקיקה ללא אכיפה הם חסרי משמעות. המאבק באנטישמיות זקוק לנחישות של כוחות המשטרה והתביעה, לא להצהרות פומפוזיות ולטקסי פרסים גרוטסקיים עם כוכבים הוליוודיים".
פרויקט הכלול בדוח בשם "זה קרה יום אחד" מביא את עדויותיהם של יהודים שהותקפו על רקע אנטישמי בארצות הברית, בקנדה, בבריטניה ובדרום אפריקה. בין השאר מתאר הפרויקט הצתה של בית כנסת, ציור צלבי קרס, תקיפות פיזיות ותקיפות מילוליות.
"רצינו להראות את המחיר הנפשי הכבד שגובות גם תקריות שמוגדרות בטעות כ'קלות'", אמר עורך הפרויקט, נח אברהמס. הדוח קורא לרשויות אכיפת חוק בעולם להבין כי גם תקריות אנטישמיות כמו השלכת ביצים על עוברי אורח מערערות באופן חמור את תחושת הביטחון של המותקפים ושל קהילותיהם, ופוגעות בזכותם הבסיסית לשוויון ולכבוד.
מחקר נוסף הכלול בדוח מנתח לראשונה את היסודות האנטישמיים הבולטים ברומן בדיוני בשם "הקוץ והציפורן", שכתב יחיא סינוואר בצעירותו בעודו בכלא הישראלי. הרומן, שמטיף לשנאת יהודים על בסיס נימוקים דתיים ומתנגד לכל הסכם שלום איתם, זוכה בשנה האחרונה לתפוצה ברחבי העולם, בכלל זה במדינות מערביות.
מחקרים אחרים עוסקים בעלייתו של פוליטיקאי ליטאי אנטישמי לעמדת "ממליך המלכים" בארצו, בתעמולה האנטישמית בפקיסטן ובייצוא שלה גם לרטוריקה פקיסטנית אנטי-הינדית; באופן שבו עיתוני סטודנטים בארצות הברית סיקרו את המלחמה ברצועת עזה; ביחס לאנטישמיות בשמאל הגרמני הפופוליסטי; ובלימודי השואה בבתי הספר בהולנד. הדוח מציג גם רב-שיח ביקורתי נרחב בהשתתפות מומחים על הנזק והתועלת בסרטי שואה, ובראשם "החיים יפים", "רשימת שינדלר" ו"הברוטליסט".
כמה מבכירי הפעילים בעולם נגד אנטישמיות צירפו לדוח מאמרים, שבהם הציגו את פעילותם ואת המהלכים הנדרשים לקידום המאבק. ארווין קוטלר, שכיהן בין השאר כשר המשפטים וכתובע הכללי של קנדה ונחשב לאחד מבכירי הלוחמים באנטישמיות, הזהיר מפני התעצמות "ציר הסמכותנות", הכולל את רוסיה, סין ובמיוחד את איראן.
לדברי קוטלר, "כוחות אלה פועלים בהרמוניה, ומשלבים את נשק האנטישמיות כחלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר של דיסאינפורמציה ומיסאינפורמציה. הם תורמים ל'מערכת האקולוגית האנטישמית', שכעת מעוגנת בתוך ציר הסמכותנות". על פי קוטלר, "במקביל, אנו רואים היפוך של הברית הטרנס-אטלנטית. ארצות הברית, שהייתה פעם אבן היסוד של הסדר העולמי מבוסס-הכללים, מערערת כעת בעצמה סדר זה".
הדוח מתייחס גם לסערה שפרצה בחודש שעבר, לאחר שמנהיגים יהודים בכירים מאירופה החרימו כנס שארגן משרד התפוצות, לאחר שהוזמנו אליו מנהיגים של מפלגות ימין קיצוני. פרופ' שביט תקף את המשרד ואת השר עמיחי שיקלי: "משרד התפוצות מיותר. השר העומד בראשו חסר ניסיון, רגישות או עומק היסטורי, ומנהיגים יהודים עושים בתבונה כשהם שומרים ממנו מרחק. עם זאת, נדרשות אמות מידה אחידות וברורות באשר ליחס של ישראל וארגונים יהודיים למפלגות ולמנהיגים בעלי עבר אנטישמי. המטרה הרי צריכה להיות לתת להם הזדמנות להשתנות. אנו מציעים לקבוע שתי אמות מידה: על מנהיגי המפלגה לסלק כל פעיל, זוטר ככל שיהיה, שהתבטא באנטישמיות או באופן גזעני ולא חזר בו, ולהתנער באופן נחרץ מנרטיבים אנטישמיים או גזעניים בכלל; כמו כן עליהם להוכיח את רצינותם לאורך שתי מערכות בחירות לפחות".
פורסם לראשונה: 10:58, 23.04.25
