כשהרב עדיאל גץ סיים קורס והכשרה לתפקיד רב גדודי בקיץ האחרון, הוא חשב שישקיע את זמנו בסיוע לחיילים דתיים בשיעורי תורה, סוגיות של שמירת שבת בבסיס ושיחות מוטיבציה לצד התפקידים המוגדרים של רב גדוד – שמירה על כשרות ועוד. אך שיבוצו בגדוד חרב הפך את העבודה למעניינת ויצירתית יותר – כרב הגדוד הדרוזי.
"נתחיל מזה", הוא אומר, "שלכל גדוד בצבא צריך שיהיה הרב. זה חלק מהתפקידים שיש בכל גדוד כמו קצין ת"ש, שלישות, פיקוד ועוד. התפקיד מוגדר מכמה דברים – זיהוי חללים וקבורה, גם חדר האוכל, הכשרות ועוד. אז התפקיד נולד מזה שהוא חלק מהבסיס של הגדוד, אבל מעבר לזה אני מוצא הרבה עניין אצל החיילים בתפקיד הרב".
הרב גץ הפתיע ואמר כי דווקא יש עניין מצד הלוחמים הדרוזים. "יש לנו שיחות עמוקות מאוד על ההיסטוריה שלנו ושל העדה הדרוזית", הוא אמר. "הם מבקשים שאדבר איתם על נושאים שונים. היה חייל אחד שאמר לי בסוף אחת המשימות – 'הרב, אני ממש כועס שלא נתת לי יותר שיחות מוטיבציה, שלא דיברת איתי יותר, שלא שמענו ממך עוד דברים על כמה חשוב מה שאנחנו עושים. אנחנו רוצים עוד'".
לדבריו, יש ליהודים קשר מיוחד עם העדה הדרוזית וצריך להעמיק שורשים. "הם מרגישים שותפים של העם היהודי גם בגלל יתרו, הנביא שלהם, שהצטרף לעם ישראל ועזר לו והיה חלק מהמסע שלו במדבר, וגם בגלל שהדרוזים והיהודים חוו היסטוריה דומה של רדיפות וקשיים ולכן מרגישים שותפי גורל", אמר הרב גץ. "אנחנו מנהלים איתם שיחות לא פעם ומעמיקים בזה. גם שיחות אישיות וגם בקבוצות".
הרב גץ מגיע לתפקיד ממקום הכי רחוק מהעדה הדרוזית שאפשר לתאר. הוא תושב אש קודש שבעמק שילה, אבא ל-10 ילדים. הבת העשירית נולדה ממש באמצע התעסוקה המבצעית בלבנון. הוא בן 38, בוגר ישיבת ההסדר ברמת גן, ישיבת אלון מורה וישיבת בית אל ברובע היהודי בירושלים, המתמקדת בלימודי קבלה. "זה התפקיד הראשון שלי בתור רב צבאי", הוא אומר. "לפני כן הייתי לוחם. את השירות הסדיר שלי עשיתי בחטיבת כפיר. אני כיום מוהל ואברך".
הרב גץ הוא נכדו של הרב מאיר יהודה גץ, שהיה רב הכותל הקודם ואחד הרבנים הידועים בציבור הדתי, בשל דרכו הייחודית.
כיום הרב עדיאל גץ רואה בתפקידו שליחות ומוצא את עצמו לא פעם בסיטואציות שלא ציפה להן. "בערב ראש השנה הייתי בגדוד. באמצע הלילה עמדו כמה חיילים ורצו שאתקע להם בשופר. תקעתי בשופר ואחרי זה הם שאלו שאלות על המנהג הזה, מה הוא אומר. נכנסנו לתוך הלילה לשיחה עמוקה ומשמעותית על אמונה, היסטוריה, מנהגים, סימנים של חגים", הוא מספר. "היה מרתק וחשוב להם לשמוע. יש לנו לא מעט שיחות גם שנוגעות לאוכל, אפילו שאלות למה יהודים לא אוכלים אוכל שמי שלא יהודי הכין, איך להימנע מכל מיני סיטואציות שיכולות להיות לא נעימות. אני עובר בין החדרים עם לאפות שהגיעו אלינו מתרומה, מחלק לכולם, ומיד מתפתחת שיחה על עוד נושאים. זה מרתק וזה חשוב מאוד".
