זה היה אמור להיות עוד ערב מכירות פומביות ישנוני בעיירה קטנה באוהיו. ברשימת המכירה הופיעו שני ציורי פרחים קטנים, בגודל 12.7 על 20.3 ס"מ כל אחד, מצוירים בצבעי שמן על לוחות נחושת. אלא שטיפ אנונימי מאספן, שמכיר היטב את תולדות שוד האמנות בידי הנאצים, חשף שמדובר באוצר היסטורי: ציורים שנבזזו ממשפחת האס-שלוס היהודית בפריז ב-1943, ושנראו לאחרונה תלויים במשרדיו של היטלר במינכן - עד שנעלמו בשלהי המלחמה.
קרן Monuments Men and Women Foundation, שעוקבת אחרי אלפי פריטים שנבזזו באירופה בשנות ה-40, עצרה את מכירתם הפומבית ברגע האחרון לאחר שקיבלה את ההתרעה. יצירות האמנות היו אמורות להימכר במחירים זעומים - 3,250 דולר לאחד ו-225 דולר בלבד לשני – בעוד ששווין האמיתי מוערך בקרוב למיליון דולר כל אחד.
הציורים מיוחסים לאמברוזיוס בוסחארט, אמן הולנדי בן המאה ה-17, מחלוצי ז’אנר ציורי הטבע הדומם הפרחוני. בוסחארט תיאר פרחים נדירים שגידולם היה יקר באותה תקופה, וצייר אותם בפרטי פרטים עם פרפרים, חרקים וקונכיות קטנות לצד האגרטל. שני הציורים מהעיירה ניוארק באוהיו מתאימים במדויק לתיאורים ולצילומים בשחור-לבן שנשמרו בפרויקט Jewish Digital Cultural Recovery Project, שמרכז נתונים על אמנות שנבזזה בשואה - כולל המידות, התיאורים והשמות: "Fleurs" בצרפתית, "Blumenstück" בגרמנית.
מדובר בחלק מאוסף עצום של 333 יצירות שבנה אדולף שלוס, אספן יהודי-גרמני שחי עם רעייתו לוסי בפריז. האוסף, שהתמקד במאסטרים הולנדים ופלמים, נחשב לאחד המרשימים באירופה ונשמר תחילה בטירה בדרום צרפת, עד שמשתפי פעולה צרפתים חשפו את מיקומו. ב-1943 החרימו הנאצים את כולו: 49 יצירות נלקחו למוזיאון הלובר, 22 נמכרו, והיתר – 262 במספר - נשלחו למינכן כדי להמתין במבנה לפיהררבאו - מבנה המנהיג במינכן - עבור המוזיאון שחלם היטלר להקים בעיר לינץ שבאוסטריה.
על גב הציורים מופיעים סימוני האוסף המקוריים S-16 ו-S-17 - זהים למספרים ברשימות הגרמניות שנמצאות כיום בארכיון הלאומי של ארצות הברית. בנוסף נמצאה מדבקה קרועה עם המילים “Caisse 1”, ולצידה קישוט כחול מתעקל - אותו עיטור דקורטיבי שנראה גם במסמכי ההובלה הצרפתיים המקוריים. "אפילו הסלסול הכחול על המדבקה זהה", אמר רוברט אדסל, מייסד הקרן, שעלה על מטוס לבית המכירות שעות ספורות לאחר קבלת ההודעה כדי לזהות את העבודות.
2 צפייה בגלריה
צילומים בשחור-לבן שנשמרו בפרויקט Jewish Digital Cultural Recovery Project
(צילום: the Jewish Digital Cultural Recovery Project Foundation)
המסמכים מהתקופה חושפים עוד פרטים: רוז ולן, חברת מחתרת צרפתית שעבדה בתוך מוזיאון Jeu de Paume בפריז, כתבה בזיכרונותיה שהיטלר התלונן כי מהאוסף של שלוס קיבל "רק פירורים יפים". עבור המשטר הנאצי, שהשתמש באמנות כקרדום פוליטי, זה היה אוסף סמלי. לא בכדי נבחרו הציורים להיכלל במוזיאון הפיהרר שתכנן היטלר.
העקבות נעלמו בסוף אפריל 1945. יומיים לפני כניסת כוחות ארה"ב למינכן, גרמנים פרצו לפיהררבאו ובזזו את תכולתו. ככל הנראה, הציורים יצאו מהעיר בתוך תיק אישי של חייל אמריקני שחזר לארה"ב. אדסל ציין כי למרות פקודותיו המפורשות של הגנרל אייזנהאואר, רבים מהחיילים לקחו מזכרות מהמלחמה. במשך השנים פנו לקרן מאות משפחות שגילו בעליות הגג דגלים, ספרים וציורים שהועברו מדור לדור מבלי לדעת את מקורם.
עבור שוק האמנות מדובר בפריט בעל ערך כלכלי והיסטורי כאחד. שיא המחיר ליצירה של בוסחארט נרשם ב-2008, אז נמכר ציור שלו ביותר מ-5.2 מיליון דולר. גם בשנים האחרונות נמכרו יצירותיו במיליונים: המטרופוליטן בניו יורק רכש השנה ציור תמורת כ-4.4 מיליון דולר. לעומת זאת, שתי היצירות מאוהיו כמעט שחמקו לידי אספנים אלמוניים במחיר מגוחך.
בינתיים, הציורים מוחזקים בכספת של בית המכירות בניוארק, עד להשלמת התהליך מול יורשי משפחת שלוס. מנהלת מטעם בית המכירות באוהיו, דבי גודארד, אמרה כי האתיקה מחייבת אותם להפסיק מכירה ברגע שנודע על מקורם, אך סירבה לחשוף את שם השולח.
"מאות אלפי חפצים תרבותיים שנבזזו בשואה עדיין חסרים", אמרה אנה בוטינלי, נשיאת הקרן ורעייתו של אדסל. הקרן הוקמה ב-2007 ועד היום טיפלה בכ-30 מקרים של השבה מוצלחת של יצירות שנבזזו. "חלקם בארצות הברית, מוחבאים בעליות גג, תלויים על קירות ומועברים מדור לדור בקופסאות שלא נפתחו. כל פריט כזה יכול לשנות את ההיסטוריה של משפחה אחת – ולהחזיר לה את המורשת שנגזלה ממנה".
פורסם לראשונה: 00:53, 16.09.25
