עו"ד ג'ף אברמס, פרופ' קנטה אחמד, נובה פריס ופרופ' פטריק קרמר קיבלו מוקדם יותר החודש את עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן. העיטור המיוחד הוענק לארבעה "בהוקרה על נחישותם במאבק באנטישמיות ובהגנה על מדינת ישראל, באופן מיוחד בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר; ברחשי תודה על מחויבותם לאמת, לצדק ולעם היהודי בין כותלי האקדמיה ומחוצה לה; בהערכה על אומץ ליבם, מסירותם ומנהיגותם, על נחישותם בהסברה ועל עמידתם כנגד שנאה, מידע כוזב ועוינות – מעשים המבטיחים כי קולה של ישראל יישמע וכבודו של העם היהודי יישמר".
4 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: פרופ' פרץ לביא, פרופ' פטריק קרמר, נובה פריס, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' קנטה אחמד ועו"ד ג'ף אברמס
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
את האירוע הנחתה פרופ' ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, שאמרה: "אנו עדים להתפרצות מדאיגה מאוד של אנטישמיות, ובנסיבות אלה תמיכתם של אישים ומוסדות היא קרן של תקווה עבורנו. היום אנו מוקירים אנשי מופת אלה שפעילותם מבטאת סולידריות אך יותר מכך – הם מגלמים את העקרונות עליהם מושתת הטכניון: מצוינות, התמדה ומחויבות מוחלטת לאמת".
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "האנטישמיות היא מגפה קדומה שימיה כימי היהדות עצמה. במרוצת ההיסטוריה היא שגשגה על גבן של עלילות ודעות קדומות תוך הגדרתו של היהודי כ'האחר'. דעות קדומות אלה הובילו לזוועות איומות ובראשן השואה, ולכן לא הייתה זו הפתעה שעוד לפני פרוץ המלחמה, שוב זקפה האנטישמיות את ראשה המתועב. אנטישמיות זו שואבת את כוחה ממאות שנים של שנאה ובורות וממימון נדיב של ארגונים פרו-פלסטיניים ומדינות טרור".
במסגרת האירוע השתתפו ארבעת מקבלי העיטור בפאנל בנושא האנטישמיות וכיצד להילחם בה. את הפאנל הנחה פרופ' אמריטוס פרץ לביא, נשיא הטכניון לשעבר ויו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל. "אף שהאנטישמיות היא תופעה עתיקה", אמר פרופ' לביא בפתיחת הפאנל, "אירועי 7 באוקטובר עוררו נחשול עצום של אנטישמיות פרועה. ביקורת על ישראל היא דבר לגיטימי, אבל כאן לא מדובר בביקורת, אלא בפגיעה ביהודים ברחבי העולם לא על סמך עמדותיהם ומעשיהם אלא על סמך עצם זהותם".
"זו אינה רטוריקה של סטודנטים, אלא של חמאס"
עו"ד ג'ף אברמס הוא מנהל אזורי (לוס אנג'לס) בליגה נגד השמצה (ADL). הוא אמר כי "האנטישמיות היא סרטן המתפשט כבר עשרות שנים באקדמיה האמריקנית. הכתובת הייתה על הקיר, אבל ב-7 באוקטובר התפרץ הכול. ראשי האוניברסיטאות, חלקם יהודים, הפרו את מחויבותם להגן על הסטודנטים והחוקרים ולדאוג לכך שהקמפוס יהיה בטוח לכולם".
אברמס הסביר כי "מנהיגים צריכים להנהיג – וראשי האוניברסיטאות לא עשו זאת. הרטוריקה האנטישמית של Students for Justice in Palestine חדרה לאוניברסיטאות באופן מאורגן ואומצה על ידי סטודנטים שהחילו את תפיסותיהם התמימות, מתוך בורות, על המציאות הישראלית. 'מהים עד הנהר' ו'אינתיפאדה עולמית' (Globalize the Intifada) – זו אינה רטוריקה של סטודנטים, אלא של חמאס, והיא חילחלה לאוניברסיטאות. יש חדשות טובות – הפיטורים של ראשי האוניברסיטאות וכניסתם של ראשים חדשים, שמבינים טוב יותר את מחויבותם החוקית והמוסרית".
פרופ' קנטה אחמד היא רופאה מוסלמית ממוצא פקיסטני, שמיהרה להגיע לישראל בעקבות טבח 7 באוקטובר. לאחר שביקרה בקיבוץ בארי ובמרכזים לזיהוי גופות במחנה שורה ובאבו כביר היא הציגה את רשמיה הקשים בהרצאה בטכניון, ושם אמרה: "לבוא לישראל ולהעיד על מה שקרה כאן – זו חובתי המוסרית והדתית כמוסלמית. כולנו מחפשים מילים למה שקרה ב-7 באוקטובר, וחשוב מאוד לנקוט במונחים המדויקים – 'ג'נוסייד' ו'פשע נגד האנושות'".
4 צפייה בגלריה
הפאנל, מימין לשמאל: נובה פריס, פרופ' פטריק קרמר, פרופ' קנטה אחמד, עו"ד ג'ף אברמס ופרופ' אמריטוס פרץ לביא
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
בדבריה בפאנל, אמרה אחמד כי "לתנועת חמאס אין שום שאיפות לשלום. היא מעמידה את עצמה בחזית המלחמה בציונות, מלחמה שמטרתה השמדה מלאה של המדינה היהודית, היהודים ואפילו המוסלמים המשתפים פעולה איתם. כל זה כתוב בפירוש באמנת החמאס. את כל זה ידעתי גם קודם, אבל הפגישה עם ניצולי 7 באוקטובר והביקור במרכזים לזיהוי גופות חידדו את ההבנה שלי".
נובה פריס, בעבר חברת הפרלמנט האוסטרלי, הייתה האוסטרלית האבוריג'ינית הראשונה בפרלמנט זה והאבוריג'ינית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית (הוקי, אולימפיאדת אטלנטה 1996). את דבריה בפאנל היא פתחה בשרטוט קווי הדמיון בין האבוריג'ינים לעם היהודי. "קהילות עתיקות שגלו, סבלו, נאבקו ושרדו. קהילות שעברן טבול בכאב – אך עתידן שופע תקווה. הקהילה האבוריג'ינית חבה רבות ליהודים שיצאו להגנתה ונאבקו על זכויותיה, ולכן בכיתי עם יהודי אוסטרליה ב-7 באוקטובר. באתי לישראל, ביקרתי בקיבוץ בארי ובאתר הנובה וראיתי את סרטון הזוועות, שאחריו איש אינו יכול עוד להתעלם מן הרשע המוחלט", היא אמרה.
4 צפייה בגלריה
סידני, אוסטרליה. מכונית הוצתה וכתובות אנטישמיות רוססו על מבנים בפרבר וולארה
(צילום: AFP / AUSTRALIAN BROADCASTING CORPORATION (ABC))
פריס הדגישה כי "גם באוסטרליה הרימה האנטישמיות את ראשה, וכבר יומיים לאחר הטבח החלה שריפה המונית של דגלי ישראל. איש לא נעצר, וכך ניתנה לגיטימציה להמשך הפעילות האנטישמית. הקריאה נגד היהודים התחלפה בקריאה מזוויעה אף יותר: Gas the Jews. ישראל אינה מדינת אפרטהייד אלא ארץ המגינה על עצמה מפני טרור אכזרי, ואנו יודעים להוקיר את חוסנו של העם היהודי שסבל רדיפות חסרות תקדים ואת רוחו של הנוער הישראלי המגן כיום על ארצו. בשם האבוריג'ינים הניצבים לימינה של ישראל – כמה מהם באו איתי לכאן היום – אני מבקשת להשתתף באבלכם על הקורבנות של אותה מתקפה איומה ולתמוך במאבקכם על החירות".
פרופ' פטריק קרמר, הנשיא התשיעי של אגודת מקס פלאנק, פועל רבות להידוק הקשרים האקדמיים בין גרמניה לישראל. תחת הנהגתו פתחה האגודה בירושלים משרד לחיזוק הקשרים המדעיים ולתמיכה בחוקרים ישראלים על רקע התעצמות האנטישמיות והבידוד האקדמי. בדבריו בפאנל הוא אמר כי "הדחף שלנו לשיתופי הפעולה עם ישראל מבוסס על מצוינות. האקדמיה הישראלית עושה מדע משובח, ובניגוד לרבים בעולם שחושבים שזה הזמן לנתק קשרים עם ישראל, אנחנו מאמינים שחיזוקו של הגשר המדעי חיוני לכל הצדדים".
קרמר ציין כי בחמש השנים האחרונות פורסמו יותר מ-2,000 מאמרים מדעיים המשותפים לחוקרים בגרמניה וישראל, וכיום מנוהלים כמאה פרויקטים משותפים פעילים: "אנחנו בונים כיום מאגד (קונסורציום) גרמני-ישראלי-אמריקני שמטרתו לחזק את המדע ולמנוע בריחת מוחות – לא ממדינות אלא מהקהילה המדעית. זה חייב להיות מאמץ בין-לאומי. זאת משום שהקונפליקט אינו בין אקדמיות במדינות שונות אלא בין קולם של המדע והתבונה לבין הכוחות האנטי-מדעיים".
