ממצא יוצא דופן מההיסטוריה של העם היהודי: קורות עץ עבות, שנשרפו במהלך חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה, התגלו לאחרונה בחפירות חניון גבעתי, שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.
קורות עץ שרופות מחורבן הבית הראשון התגלו בעיר דוד
(צילום ועריכה: אסף פרי עבור עיר דוד ורשות העתיקות)
מנהלת החפירה, אפרת בוצר, סיפרה על התגלית: "נראה שהקורות הללו ששימשו כנראה לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן".
"מאוד נדיר למצוא בארץ עצים עם כמות יפה של טבעות, ופה בעיר דוד מצאנו קורות עבות, שיש להן הרבה טבעות. זה מהווה פוטנציאל מחקרי", הוסיפה ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות, שחוקרת את הממצא. "ככל שיש לעץ יותר טבעות, הדבר מסייע לנו להגיע לרזולוציה גבוהה יותר של תיארוך. אם עד היום יכולנו לתארך ממצא בטווח של מאות שנים, הרי שעכשיו אנחנו מגיעים לתיארוך מדויק יותר, בטווח של 10 שנים בלבד".
קורות העץ השרופות שנחשפו בעיר דוד
(צילום: רעות וילף, עיר דוד)
מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, אמרו כי הממצא מעיד על עוצמת החורבן בירושלים: "ברור לנו שהמבנה הגדול הזה נשרף במתכוון וקרס בבת אחת. מעניין לראות שבתקופה הפרסית, לאחר החורבן, התושבים חסמו את הכניסה לאזור הזה, אך המשיכו לגור בחלקים אחרים של המבנה".
לדברי החוקרים, ההחלטה להתיישב לצד החורבות ובתוכן מראה על רצון עז לשמר את הזיכרון. "יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, במיוחד אחרי אירוע טראומטי. התושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות לחורבן, ובנו מחדש לצדו במקום לפנות אותו".
שרידי החורבן שחנחשפו בחפירות בעיר דוד
(צילום: רעות וילף, עיר דוד)
חפירות רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד
(צילום: רעות וילף, עיר דוד)
בוצר התייחסה להקשר של התגלית, שנחשפת כמה ימים לפני הצום על חורבן בתי המקדש: "אנחנו רגע לפני תשעה באב. זה נותן תחושה שראית את הרגע של החורבן, את הרגע שבו הכל התרחש, וזה מאד נוגע ללב".
שר המורשת, עמיחי אליהו, התייחס לממצא החדש ואמר: "האדמה של ירושלים ממשיכה להעיד את מה שיש מי שמנסים להכחיש. קורות העץ שנשרפו בחורבן הבית הראשון הן עדות אילמת אך עוצמתית לקיומו של העם היהודי בירושלים לפני כ-2,600 שנה".
מנהלת החפירה, אפרת בוצר
(צילום: קובי הראתי, עיר דוד)
ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות באתר החפירות
(צילום: רעות וילף, עיר דוד)
השר אליהו הוסיף: "ערב תשעה באב, הגילוי הזה מזכיר לנו שהקשר שלנו לירושלים אינו רק קשר של אמונה, אלא גם של היסטוריה, ארכיאולוגיה וזיכרון לאומי. תפקידנו הוא להמשיך לחשוף את האמת, לשמר אותה ולהעביר אותה בגאווה לדורות הבאים".
