בית המשפט העליון פרסם את נימוקי פסק הדין בנוגע לתפילות יום כיפור במרחב הציבורי בתל אביב, שניתן לפני כחצי שנה בעקבות ערעור של ארגון "ראש יהודי" על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי. השופטים מתחו ביקורת על העירייה שכלל לא שקלה את הפגיעה במתפללים שביקשו לקיים במקום תפילה אורתודוקסית עם מחיצה בין גברים לנשים.
פסק הדין עסק בעתירה שהגישה עמותת ראש יהודי באמצעות עורכי הדין אורי פז וד"ר הראל ארנון נגד עיריית תל אביב, בגלל סירוב העירייה לאפשר את קיומה של תפילת יום כיפור בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף. בית המשפט המחוזי בתל אביב נמנע מהתערבות, אך באוקטובר 2024 פסק בית המשפט העליון שיש לאפשר את קיום התפילה בהפרדה במרחב הציבורי, ובתור פשרה הורה לעשות זאת בגן מאיר במקום בכיכר דיזנגוף (בסופו של דבר החליטו ב"ראש יהודי" לבטל את התפילה תחת כיפת השמיים, בשל רצון להימנע מעימותים). כעת מתפרסמים נימוקי השופטים להחלטה.
3 צפייה בגלריה
השופטים באוקטובר. "העירייה העדיפה את השמירה על אי-הפרדה מגדרית במרחב הציבורי על פני כל שיקול אחר"
(צילום: עמית שאבי)
בנימוקים כתב השופט יחיאל כשר כי לרשות מקומית יש אוטונומיה רחבה בעיצוב המרחב הציבורי, אך הרשות כפופה לכללי המשפט הציבורי. עוד הוא קבע כי גם אם קיימת זכות לחופש דת ופולחן הבאה לידי ביטוי בחובה לסייע במימושה, הזכות אינה מוגבלת ויש לבחון אותה מול אינטרסים המצדיקים פגיעה בה. "איזון ראוי יחייב, ככל שהדבר אפשרי, להקצות אתר שיש בו כדי לענות על הצרכים הלגיטימיים של מבקש האישור. כך, לדוגמה, על המקום להיות מרכזי לעניין הקרבה לאזור המגורים של המיועדים להשתתף באירוע, וזאת במיוחד כאשר עסקינן ביום כיפור, שבת וחג (המצריכים שהאתר יהיה במרחק הליכה סביר מאזור המגורים האמור), להיות רחב ידיים מספיק כדי להכיל את כמות המשתתפים הצפויה, וממוקם בסביבה המתאימה לקיים אירוע תפילה", כתב.
בנוגע לאיסור על הפרדה מגדרית קבע כשר כי לא כל הפרדה היא פסולה: "אל מול האינטרס החשוב העומד בבסיס החלטת העירייה לאסור את קיום האירוע, ככל שתוצב בו מחיצה לצורך הפרדה מגדרית, עומדים האינטרסים והזכויות של ציבור התושבים המעוניין בקיום האירוע בו מדובר – תפילה ביום כיפור – בהפרדה מגדרית, שכן זוהי הדרך של קיום מצוות דתם".
האיסור שהטילה העירייה משקף מדיניות המבוססת על השתייכות לקבוצה דתית, שכן היא הייתה מאפשרת תפילה ציבורית למי שהפרדה מגדרית אינה מרכזית עבורם, הדגיש כשר. המדיניות הזו מעבירה מסר קשה למי שמקפידים על ההפרדה, ולפיו מסורת אבותם פסולה; לדבריו זוהי "פגיעה קשה ברגשות הציבור הדתי הנוהג להתפלל בהפרדה מגדרית, ובזכותם לכבוד".
כשר קבע כי "אילו הייתה מאשרת העירייה את קיום האירוע במתכונת שבו ביקשה העמותה לקיימו, קרי – תוך הצבת מחיצות לצורך הפרדה מגדרית – לא היה בכך משום החלטה פסולה". הוא הסביר כי גם אם רוב תושבי תל אביב מתנגדים לתפילה בהפרדה מגדרית, אין הדבר מצדיק את סירוב העירייה לאפשר אותה, משעה שקבעה עקרונית שניתן לקיים תפילות במרחב הציבורי.
כשר הוסיף: "עמדתה הברורה של העירייה מגלמת העדפה עקרונית, גורפת ומוחלטת של השמירה על אי-הפרדה מגדרית במרחב הציבורי על פני כל שיקול אחר, ותהיינה הנסיבות אשר תהיינה... נראה כי הפגיעה הברורה שיש באמור במי שמבקשים לקיים תפילה יהודית אורתודוקסית, ובזכותם לשוויון, לא נשקלה כלל על-ידי העירייה, ובמהלך הדיון שבפנינו אף ניתנה התשובה שלפיה אין לעירייה דבר נגד תפילה אורתודוקסית כל עוד לא תתקיים תוך הפרדה בין נשים וגברים, תשובה אשר דומה שמיותר להבהיר מדוע אינה יכולה להישמע".
כשר הניח כי עיריית תל אביב לא הייתה מתנגדת להפרדה מגדרית בתפילה מוסלמית ולא הייתה מתנגדת במקרה כזה להצעת פשרה דומה לזו שהעלו השופטים. הוא סיכם את דבריו: "לא נותר אלא לשאול מה אירע להם, לפרנסיה מרובי הזכויות של העיר העברית הראשונה, שנעלם מעיניהם עד כמה בעמדתם יש קושי ופגיעה בציבור משמעותי (גם, ולא רק, של תושבי העיר; גם, ולא רק, של ציבור שומרי המצוות האורתודוקסי), הניצב בפני אמירה שלפיה התפילה באופן שבו התפללו אבותיו ואבות אבותיו, יש בה פגם, ולכן נאסר לקיים אותה לעיני הציבור. זאת, גם כאשר המבוקש מתייחס ליום הקדוש ביותר בשנה לדת היהודית, ועוד לפני שהזכרנו את הימים הקשים, לאומה כולה, בהם נדון העניין".
3 צפייה בגלריה
עימותים בערב יום כיפור לפני המלחמה. "המפתח לפתרון נעוץ בהידברות ובשיח מכבד"
(צילום: דנה קופל)
השופט דוד מינץ הוסיף: "העירייה לא נתנה משקל ולוּ קל שבקלים לזכויותיהן לשוויון ולחופש פולחן של הקבוצות הדתיות הנוהגות לקיים תפילה בהפרדה מגדרית, כמו גם לפגיעה הקשה שמגלמת מדיניותה בזכויות אלה. העירייה מנסה להצדיק את מדיניותה האמורה בטענה כי בתפילה בהפרדה מגדרית טמונה פגיעה בשוויון בין גברים לנשים. ברם אף אם אכן כך הדבר – ולעמדתי טענה זו מוקשית ואותיר אותה לעת מצוא – פגיעה בשוויון מסוג אחד (בין גברים לנשים) אינה משמשת הצדקה שאין בלתה לפגיעה בשוויון מסוג אחר (בין הנוהגים לפי זרם דתי אחד לבין זרם דתי אחר, או בין דת אחת לרעותה)".
יו"ר "ראש יהודי", ישראל זעירא, אמר בתגובה: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט שפסק את המובן מאליו – גם ליהדות יש זכויות בתל אביב. עם זאת אנחנו מאמינים כי המפתח לפתרון נעוץ בהידברות ובשיח מכבד שיאפשר חיים משותפים, כיאה לאופייה של העיר העברית הראשונה".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "העירייה מברכת על פסק דינו של בית המשפט העליון, שקבע כי העירייה רשאית למנוע הקמת בית כנסת בכיכר דיזנגוף או בכל מרחב ציבורי אינטנסיבי אחר. בכך אישר בית המשפט את מדיניות העירייה, שמבוססת על שמירה על עקרונות השוויון והמרחב הציבורי המשותף לכלל התושבים. בית המשפט העליון חזר והדגיש כי הקצאה של מרחב ציבורי נפרד לגברים ולנשים פוגעת בזכות לשוויון, וקבע כי אין כל פגם במדיניות העירונית האוסרת על קיום אירועים בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי. עוד צוין כי ההחלטה העירונית נבעה מאינטרס ציבורי חשוב של מניעת פגיעה בשוויון.
"עם זאת, בית המשפט מצא כי במקרה הספציפי של קיום תפילה ביום כיפור במרחב עירוני שאינו מרכזי, היה מקום לאיזון שונה בין ערך השוויון לבין חופש הדת וזכויות של זרמים שונים ביהדות. בהתאם לכך, אִפשר בית המשפט את קיום התפילה בתנאים שנקבעו. העירייה תמשיך לפעול בהתאם להנחיות בית המשפט ותשמור על המרחב הציבורי פתוח ונגיש לכלל התושבים, תוך הגנה על עקרונות השוויון, הפלורליזם וחופש הדת".
