"בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים", שרו אמש (יום א') מאות החוגגים בחתונה שבה השתתף השר יצחק גולדקנופף, והתיעוד שלו בלב מעגל הרוקדים עורר סערה. השיר, שזכה לכינוי "המנון נטורי קרתא", הקיצוניים המתנגדים למדינת ישראל בתוקף, הפך לפסקול ותיק ומוכר בכלל חוגי החברה החרדית, כאשר לא פעם הוא מתנגן בתור הלצה או בשלבים העליזים יותר של החתונות והאירועים.
השר יצחק גולדקנופף בחתונה של אחיינו
(צילום: יוסי הרשקופ)
"גם בחתונה שלי שרו את השיר הזה, גם בהרבה אירועים אחרים שממש לא מזוהים עם הקיצוניים", מספר שדר הרדיו החרדי הוותיק ישראל גליס, יקיר ירושלים ומי שמזוהה היטב עם חקר ההיסטוריה של החרדים בבירה. "גם בל"ג בעומר במירון מגיע שלב שבו השיר הזה מתנגן, אבל בלי להתכוון למישהו מיוחד. כל אחד חושב על הכופרים שיש לו בלב או בראש והוא לא רוצה להיות כפוף לחוקים שלהם".
שמו הרשמי של השיר הוא בכלל "ה' הוא מלכנו". הוא לא נכתב באופן ישיר על מדינת ישראל, אבל עוד מימי הקמת המדינה הוא משמש את החרדים שאינם מכירים בישראל. כיום אפשר למצוא את המפגינים נגד הגיוס שרים אותו בחלק מההפגנות, אבל הוא הפך לסמל מאבק הרבה קודם.
"הוא נכתב ללא מנגינה", מספר גליס. "המילים המקוריות נכתבו בעיתון 'בחומותינו', ביטאון נטורי קרתא בירושלים עוד בתש"ח. בהתחלה המילים הללו הסתובבו בין כל מיני אנשים בירושלים וככל הנראה הכוונה הייתה לשלטון הבריטי או כל מיני שלטונות אחרים שיהודים חיו תחתיהם. אבל מעל גבי העיתון השיר הזה הופיע במילותיו ממש ערב הקמת המדינה, כאשר היה פילוג בין נטורי קרתא לאגודת ישראל. נטורי קרתא הלכו נגד המדינה ואגודה השתתפה בהקמתה אז, ובביטאון 'בחומותינו' הודפסו המילים, ששויכו לרב אהרן קצנלבוגן, כמסר לאגודה - לומר להם שהם חלק משלטון שאנו, החרדים המקוריים, לא רוצים בו חלק".
1 צפייה בגלריה
השר יצחק גולדקנופף בחתונה של אחיינו כשברקע מתנגן "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים"
(צילום: יוסי הרשקופ)
גליס מוסיף: "מאז זה נהיה שיר שמתנגן באופן משעשע, בסבבי חברים, בחתונות, במסיבות פורים ולאחרונה הוסיפו לו סיסמאות שקשורות למחאות האחרונות נגד הגיוס, 'נמות ולא נתגייס'. אתמול, למשל, הוא הושמע בחתונה שגולדקנופף היה בה, ושרו 'בלשכותיהם אין אנו מתייצבים'. עושים לשיר הזה כל מיני תוספות כל הזמן".
ומה עם הלחן של השיר? גליס מספר כי "הלחן לא קשור לכתיבת השיר, זה חיבור שנעשה מאוחר יותר. זו מנגינה שחיבר הרב מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומי שייסד את לימוד הגמרא בשיטת הדף היומי. הוא היה גם מוזיקאי, היו לו כל מיני שירים שהוא כתב והלחין וזו מנגינה שלו, אבל הוא לא חיבר אותה על המילים האלה".
כאמור, השיר נהפך לפסקול מוכר בציבור החרדי, אצל הקיצוניים יותר מתוך הזדהות עמוקה, ובפלגים אחרים - מתוך רצון להביא שיר משעשע באופן הומוריסטי בחתונות ובשמחות. בשנת 1988 התעורר ויכוח משפטי של ממש על זכויות יוצרים סביב השיר, כאשר רשימת "יהדות התורה" השתמשה בו לצורכי תעמולת בחירות עם שינוי מילות השיר: במקום "בדרך התורה נלך", נכתב "בדגל התורה". נטורי קרתא הגישו תביעה על זכויות יוצרים וטענו כי מדובר בגניבה.
