במלאות 31 שנים לפטירתו של רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, התקיים בספרייה הלאומית אירוע מיוחד שבו הוצגו לראשונה פריטים מארכיונו האישי, לאחר שהושלם תהליך הדיגיטציה של הארכיון בספרייה. בתום התהליך, הארכיון נגיש מעתה לציבור הרחב.
הארכיון של הרב גץ הועבר לספרייה הלאומית לפני כשנתיים על ידי משפחתו וכולל אוסף רחב של מסמכים, תמונות, סרטים, מכתבים, הקלטות וכתבים שהותיר אחריו. בין הפריטים הבולטים נמצאים פנקס המידות האישי שבו תיעד הרב את עבודתו העצמית, צוואתו, פירושיו לתורה ובעיקר 12 יומנים שכתב בתקופת כהונתו כרב הכותל.
גלריה
מלך ספרד חואן קרלוס (במרכז) מקבל ספר מידי הרב יהודה גץ במהלך ביקור בכותל המערבי, ב-9 בנובמבר 1993
(צילום: Nati Harnik/AP)
יומני הכותל נכתבו בכתב ידו החל משנת 1968, השנה שבה מונה לרב הכותל והמקומות הקדושים, ועד ימים ספורים לפני פטירתו בשנת 1995. היומנים מתעדים כמעט יום אחר יום את המתרחש בכותל ובירושלים מנקודת מבטו של מי שחי ופעל במקום במשך עשרות שנים, ונכח בפרקים מרכזיים בתולדות העיר והכותל.
הרב גץ עלה לישראל בשנת 1949 ושימש כרב המושב כרם בן זמרה, שוחט, מוהל ורבש"ץ. בשנת 1967 נפל בנו אבנר בקרב לשחרור ירושלים. בעקבות נפילתו עברה המשפחה לירושלים, ושנה לאחר מכן מונה הרב גץ לרב הכותל והמקומות הקדושים. בהמשך פעל לחידוש ישיבת המקובלים בית אל ועמד בראשה.
אחת המחברות של הרב גץ
(צילום: באדיבות המשפחה)
חלק מהאוסף שנמסר לספרייה הלאומית
(צילום: באדיבות המשפחה)
את האירוע, שבו השתתפו בני משפחת גץ, נציגי הספרייה הלאומית ואורחים נוספים, הנחה נכדו של הרב גץ, שר-שלום ג'רבי, מנהל חטיבת החינוך בקרן קיימת לישראל. במהלך האירוע שיתף ג'רבי בזיכרונותיו מסבו, אותו הכיר במשפחה כ"סבא כותל", וסיפר על הקשר העמוק שנוצר בין בני המשפחה לבין הכותל ועל האחריות להעביר את מורשתו לדורות הבאים. בין היתר סיפר: "סבא מל אותי וזכיתי להיות הנימול הראשון בכותל המערבי, שלאחר מלחמת ששת הימים, כשסבא כיהן כרב הכותל והמקומות הקדושים".
ג'רבי הוסיף : "זכיתי להיות נכדו של הרב גץ, ועבורי, היום הזה הוא הרבה מעבר לאירוע של חנוכת ארכיון. זהו יום גדול שבו הזיכרונות המשפחתיים מימי ילדותי, הסיפורים ששמענו בבית, התמונות, המכתבים והיומנים מקבלים מקום של כבוד כאן, בספרייה הלאומית של עם ישראל. היום, כשאנחנו עומדים כאן כולנו יחד ורואים את הארכיון שלו המאפשר הצצה למורשתו, לפועלו ולמפעל חייו, כל אלו הופכים לחלק מהזיכרון הלאומי, לנכס צאן ברזל לעם ישראל כולו".
מכתבים שכתב הרב גץ
(צילום: באדיבות המשפחה)
בני המשפחה בטקס בספרייה הלאומית
(צילום: באדיבות המשפחה)
עו"ד לילי גץ-הורוביץ, בתו של הרב גץ ומנהלת פורום תקנה, אמרה באירוע: "במשך 30 שנה אספתי ושמרתי את הארכיון של אבא, ולכן היה לי קשה מאוד להיפרד ממנו. אבל אבא כבר מזמן איננו רק שלנו. דמותו, תורתו, כתביו ומעשיו שייכים לא רק למשפחה שלנו - הם גם חלק מסיפורו של עם ישראל. כשמסרנו את הארכיון חשבתי שאנחנו מוציאים משהו מבית המשפחה. היום אני מבינה בדיוק את ההפך. אנחנו לא נפרדים מאבא - אנחנו מאפשרים לעוד אנשים לפגוש אותו, לפתוח דף שכתב בידו, לקרוא שורה מיומני הכותל, לשמוע את קולו, ללמוד את פירושיו ואת מידותיו. יהי רצון שהארכיון הזה לא יהיה רק מקום ששומר את העבר, אלא מקום שממנו מצמיחים את העתיד".
ד"ר חיים נריה, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, אמר: "הרב גץ היה דמות של חיבורים יוצאי דופן: תלמיד חכם, איש הלכה ומקובל, שהיה גם עורך דין ובוגר הסורבון. מנהיג קהילה בתוניס שנמלט מהנאצים, עלה ארצה, שירת בצה"ל ובכוחות הביטחון, והיה רב הכותל המערבי במשך 28 שנים. אב שכול שבנו נפל בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. אנחנו מודים לבני המשפחה, שבחרו בספרייה הלאומית כבית לכתביו, להגותו, ליומניו ולספריו, וכמוסד שישמר וינגיש את מורשתו ואת דמותו לדורות הבאים".
