תגלית נדירה: במסגרת סדנה נודדת של תוכנית "תופסי האורית" של אוניברסיטת תל אביב אותרו שני ספרי "אורית" מהמאה ה-15 – העתיקים ביותר שהתגלו עד היום בידי ביתא ישראל (יהודי אתיופיה).
תוכנית "תופסי האורית" לתואר שני הוקמה לפני כחמש שנים, וייעודה העיקרי הוא ללמוד, לשמר ולהמשיך את מורשת המקרא של יהדות אתיופיה. הסדנה נערכה בשיתוף עם המרכז למורשת יהודי אתיופיה ועם הספרייה הלאומית, שתיעדה את הספרים והקימה מאגר דיגיטלי של כתבי הקודש של ביתא ישראל. לאחרונה כתבי הקודש נחשפו במסגרת אירוע חגיגי שהתקיים במוזיאון אנו, בהובלת מרכז קורת לציוויליזציה יהודית, בשיתוף פעולה בין אנו – מוזיאון העם היהודי ואוניברסיטת תל אביב, שמלווה את התוכנית ומסייע בקידומה.
יוזמת התוכנית, פרופ' דלית רום-שילוני מהחוג למקרא, הסבירה: "ספר האורית של ביתא ישראל כולל בתוכו חמישה חומשי תורה, וכן את ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות. בסך הכול תיעדנו עד היום ארבעה ספרי אורית, ביניהם אותם שניים מהמאה ה-15, ועוד 13 ספרי קודש אחרים. כל ספרי הקודש של יהדות אתיופיה כתובים בשפת געז, המוכרת רק לקסים, ולכל ספר סיפור מרתק משלו. הם הועברו לאורך דורות מאב לבנו, וחלקם הוענקו לקסים על ידי מוריהם – נזירים יהודים שלימדו את המסורת המקודשת באתיופיה".
פרופ' רום-שילוני הוסיפה: "הספרים נשמרו מכל משמר, ולעיתים בעליהם אף סיכנו את חייהם כדי להביאם לישראל. כיום הם מצויים ברובם בבעלות פרטית של קסים ומשפחותיהם, ומשמשים כספרים חיים בבתי התפילה של קהילות יוצאי אתיופיה ברחבי הארץ. עד כה הם לא היו נגישים לעולם המחקר, וכעת אנו מבקשים לאתר ספרים רבים ככל האפשר כדי לאפשר תיעוד, דיגיטציה ומחקר אקדמי. חשוב לציין שהתיעוד נעשה באישור הבעלים והספרים נשארים ברשותם".
לצורך התיעוד התקיימה ביוני 2024 סדנה נודדת מיוחדת במינה בהשתתפות פרופ' רום-שילוני, האנתרופולוגית פרופ' אריקה וייס, הבלשן ד"ר אנבסה טפרה, וסטודנטים מתוכנית "תופסי האורית" – כולם מאוניברסיטת תל אביב – וכן נציגי המרכז למורשת יהדות אתיופיה והספרייה הלאומית, ושלושה מומחים בינלאומיים לכתבי קודש אתיופיים עתיקים – פרופ' לורן שטוקנברוק, סופיה דגה-מילר וטד ארהו.
המומחים הבינלאומיים בחנו את הספרים ותיארכו אותם באמצעות פלאוגרפיה – על פי צורת הכתב. לתדהמתם התברר ששניים מספרי האורית שאותרו נכתבו כבר במאה ה-15 – העתיקים ביותר שהתגלו עד היום בידי ביתא ישראל. פרופ' רום-שילוני הסבירה: "התגלית שלנו מחוללת סערה בקרב מומחים בתחום בכל העולם. אנחנו אמנם מכירים ספרי קודש דומים מתקופה זו ואף קדומים יותר – אך כל אלה הם כתבים נוצריים, ולא יהודיים. כעת מתברר לראשונה שגם ברשות קסים מביתא ישראל נמצאים ספרי אורית מלפני 600 שנה".
בסך הכול נמצאו במסגרת הסדנה ארבעה ספרי אורית, שניים מהמאה ה-15 ושניים מהמאה ה-18, ועוד 13 ספרי קודש אחרים שתוארכו למאות ה-17 עד ה-20. כל הספרים שאותרו תועדו באישור בעליהם ונשארו ברשותם – כדי שימשיכו לשמש כספרים חיים בקהילותיהם. באוניברסיטת תל אביב אמרו כי התיעוד מאפשר כעת מחקר אקדמי, וכן הקמה של מאגר דיגיטלי בספרייה הלאומית.
פרופ' יובל רוטמן, מנהלו האקדמי של מרכז קורת וחבר סגל בחוג להסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, הוסיף: "מדובר בממצא יוצא דופן, וכאשר מדובר בכתבי היד העתיקים ביותר מסוגם הקיימים בידינו, הממצא עוד נדיר פי כמה וכמה. הדגש ששמה תוכנית 'תופסי האורית', ללמוד את הידע הטקסטואלי והמסורת הפרשנית שנשמרו ונמסרו בעל-פה במשך מאות שנים, מתוך הקהילות השונות של ביתא ישראל ובתוכן, הוא זה שהביא לתגלית הזו".
לדבריו, "ייחודיותה של תוכנית 'תופסי האורית' טמונה לא רק במיפוי כתבי היד והכשרת הסטודנטיות והסטודנטים למחקרם, אלא גם בדרכה לעשות זאת כחלק אינטגרלי של הידע שהשתמר במסגרת הקהילתית, ובכך להמשיכו ולהרחיבו. החוקרות והחוקרים הצעירים קושרים קשרים אישיים וזוכים לאמונם של הקסים בתור ממשיכי המסורת ויורשי הפרשנות האוראלית. בכך הם מחברים את הידע החברתי-קהילתי לאקדמי, ועליהם גאוותנו הגדולה. התוכנית חושפת אוצרות בלומים שעד כה לא יצאו מדל"ת אמות בית הכנסת המקומי. היא מתעדת, חוקרת והופכת אותם לנגישים. דמיינו מצב שבו גדולי פרשני המקרא היו נמסרים דורי דורות בעל-פה".
3 צפייה בגלריה
פרופ' דלית רום-שילוני. "אנחנו סבורים שהתגלית היא רק קצה הקרחון"
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' רום-שילוני סיכמה: "במסגרת סדנה נודדת של תוכנית 'תופסי האורית' גילינו 17 ספרי קודש של ביתא ישראל שנמצאים בידי קסים ברחבי הארץ, ומשמשים עד היום כספרים חיים בבתי התפילה של יהדות אתיופיה. בין היתר גילינו שני ספרי אורית – התורה של ביתא ישראל – שנכתבו במאה ה-15, והם הקדומים ביותר שהתגלו עד היום בידי קסים יהודים. עם כל ההתרגשות, אנחנו סבורים שהתגלית שלנו היא רק קצה הקרחון. אפשר להניח שכתבי קודש רבים נוספים של ביתא ישראל מצויים בידי משפחות וקסים ברחבי הארץ, ואנחנו נמשיך לחפש אותם".
וזו לא המשימה היחידה. פרופ' רום-שילוני הוסיפה: "משימה דחופה במיוחד היא תיעוד מסורת הלמדנות של הקסים באתיופיה, הכוללת תרגום מגעז לאמהרית ופרשנות של האורית וכתבי קודש אחרים. מורשת זו הועברה בעל-פה מדור לדור, ומעולם לא תועדה בכתב, וכיום נותרו בישראל רק 18 קסים שהוכשרו באתיופיה ומחזיקים בידע הזה. אם לא נמהר אנחנו עלולים לאבד את האוצר התרבותי המופלא הזה".
