נשים חרדיות בארצות הברית פתחו בימים האחרונים בקמפיין רשת מתואם ויוצא דופן, תחת הכותרת #FREEADEENA, במטרה להפעיל לחץ ציבורי על סרבן גט המעגן את אשתו כבר כחמש שנים. במסגרת הקמפיין, שנושא את השם "Gett Naked", מעלות נשים חרדיות לרשתות החברתיות תמונות שבהן הן חושפות חלקים מגופן כאקט מחאה נגד תופעת סרבנות הגט.
מאחורי המהלך עומדת הפעילה החברתית עדינה סאש, הפועלת בשנים האחרונות בארצות הברית למען נשים עגונות ומסורבות גט. בניגוד לישראל, לבתי הדין היהודיים בארה"ב אין סמכות להטיל סנקציות משמעותיות על סרבני גט, ולכן המאבק מתנהל בעיקר באמצעות לחץ חברתי וקהילתי. אלא שלדברי פעילות בתחום, במקרים רבים הקהילה עצמה מגוננת על הסרבן, במקום להפעיל עליו לחץ.
המקרה הנוכחי עוסק ברפי שטיין, שעל פי טענות הפעילות מסרב להעניק גט לאשתו עדינה במשך כחמש שנים. לטענתן, במקביל לסירובו הוא אף פועל נגד אשתו בפומבי ומציג אותה באור שלילי, בזמן שהוא זוכה לתמיכה מסוימת מהסביבה הקרובה אליו. לדברי הנשים, ההפגנות והמחאות המקובלות לא הצליחו להביא לפריצת דרך, ולכן הוחלט לעבור למחאה חריפה ופרובוקטיבית יותר.
במסגרת הקמפיין, נשים חרדיות מפרסמות בימים האחרונים ברשתות החברתיות תמונות שבהן הן חושפות חלקים בגופן, שבדרך כלל מכוסים בחברה החרדית. חלק מהנשים בחרו לחשוף שיער, אחרות יד או כתף, ויש גם מי שבחרו בתמונות נועזות יותר. חלק מהצילומים נעשו במקומות בעלי משמעות סמלית, בהם מקוואות.
לצד התמונות מופיע התיוג #FREEADEENA, שהפך בימים האחרונים לשיח סוער בקהילות יהודיות בארצות הברית. לטענת יוזמות הקמפיין, עצם הזעזוע שעורר המהלך מוכיח עד כמה סוגיית צניעות הגוף מעסיקה את הציבור יותר מהמציאות של נשים עגונות.
"העובדה שאנשים מזדעזעים מהמחאה יותר מאשר מהעיגון עצמו, היא בדיוק הבעיה", אומרות הפעילות. לדבריהן, אילו הקהילה הייתה מתייחסת באותה חומרה לפגיעה בחירותן של נשים מסורבות גט, לא היה צורך בצעדים קיצוניים מסוג זה.
זו אינה הפעם הראשונה שבה סאש מובילה מחאה חריגה סביב נושא סרבנות הגט. בשנת 2022 עמדה מאחורי קמפיין נוסף שעורר סערה, במסגרתו קראו נשים חרדיות לשביתת מין כאות הזדהות עם אישה שעוגנה במשך ארבע שנים. גם אז ספגה ביקורת חריפה, אך לטענת תומכיה, הקמפיין הצליח להציף את הנושא לשיח הציבורי ובסופו של דבר הסתיים במתן גט.
כעת מקוות הפעילות שגם המהלך הנוכחי יביא לתוצאה דומה. "סרבנות גט היא לא בעיה של נשים בלבד", אומרות המשתתפות בקמפיין. "זו אחריות של הקהילה כולה".
לצד המחאות הציבוריות, בהלכה קיימים גם כלים מסורתיים שנועדו להתמודד עם סרבני גט. בין היתר מדובר ב"הרחקות דרבנו תם", שורה של סנקציות חברתיות שמטרתן לבודד את הסרבן מהקהילה, ובהן הימנעות מקשרים חברתיים ועסקיים עמו, אי הזמנתו לאירועים ולעיתים אף מניעת כיבודים בבית הכנסת כמו קריאה בתורה, עלייה לתורה, אמירת קדיש, ונשיאת דרשות ודברי תורה.
במדינת ישראל ניתן במקרים מסוימים להפעיל גם סנקציות חוקיות באמצעות בתי הדין הרבניים, אך כאמור בארצות הברית כוחם של בתי הדין מוגבל משמעותית, ולכן עיקר האכיפה נשען על לחץ ציבורי וקהילתי. לטענת הפעילות, כאשר הקהילה בוחרת שלא להפעיל את הכלים הללו נגד הסרבן, נשים רבות נותרות עגונות במשך שנים.
הפעילה החברתית החרדית, ציפי לביא, התייחסה למחאה בארה"ב: "אני חושבת שלאדם מן השורה קשה מאוד להבין כמה אומץ ותעצומות נפש נדרשים מאישה חרדית כדי לצלם ולהפיץ תמונה חשופה שלה. יש פה כמות נשים שעשו את הדבר הזה למען אישה אחרת. הסיסטרהוד הזה מיוחד מאוד. הדבר העצוב ביותר בסיפור הזה, זה שההיסטוריה חוזרת על עצמה. זו בושה לקהילה כולה, שנשים צריכות להתפשט או לסרב ליחסי מין כדי שלגברים יהיה אכפת מהן".
