מאז תחילת מבצע "עם כלביא" עלו לישראל רק שלושה עולים חדשים בדרך לא דרך, ויותר מ-700 עולים שהיו עתידים לעלות דחו את מועד עלייתם ויעלו מיד עם תום המבצע. במקביל, עובדי משרד העלייה והקליטה, שרגילים לקבל את פני העולים בנתב"ג, עסוקים בימים אלה בשיחות טלפון עם אלפי עולים שמתמודדים כמו כולם עם האזעקות בשל שיגורי הטילים מאיראן.
אילן חוסידמן, יהודי שהתגורר בשטוקהולם, היה רק בן 17 ב-7 באוקטובר. כשאביו התקשר לעדכן אותו על מה שמתחולל בישראל והזוועות שחמאס ביצע, הוא הבין שהבית שלו הוא דווקא בארץ. בעקבות כך אילן החליט לעלות לארץ כדי להתגייס לצה"ל. "בהתחלה היו חששות, אך הבנתי את זה חזק מאי פעם, שהבית שלי בישראל, אני צריך לעשות עלייה ולהתגייס לצבא", הוא סיפר.
הוא נפרד מהמשפחה ומהחברים ועלה לטיסה משטוקהולם לנתב"ג, אלא שבעודו באוויר החלה המלחמה עם איראן והטיסה שלו הוסטה לקפריסין. לא היה ברור מתי ואם בכלל יצליח לממש את החלום ולהגיע לישראל. "כבר הייתי במטוס, המראנו לישראל והייתי בהתרגשות שיא, דמיינתי את ישראל בקצה השני של הטיסה כשננחת, אך לפתע הטייס אמר לנו שאי-אפשר לנחות בישראל והמטוס נחת בקפריסין. הגעתי לקפריסין מבולבל, המזוודות שלי לא הגיעו, כל התוכנית שלי השתבשה, לא ידעתי מה לעשות".
אילן לא אמר נואש. הוא החליט שהוא מגיע מקפריסין לישראל בכל מחיר, ובדרך פגש עזרה מכיוון לא צפוי. "בקפריסין פגשתי לראשונה את הייחודיות והחום של הישראלים. אנשים שלא פגשתי מעולם שמעו שעליתי כדי להתגייס ועזרו לי בצורה יוצאת דופן, דאגו לי עם המזוודות, דאגו לי למקום לישון, ליוו אותי לאורך כל הדרך, וזאת הייתה קבלת הפנים הכי חמה שיכולתי לקבל. התרגשתי שזאת המציאות שמחכה לי בישראל", הוא סיפר בהתרגשות.
אילן, כמו שאר הישראלים, היה תקוע בקפריסין – אבל בזכות הנחישות שלו הוא מצא טיסה לירדן, ודרך עקבה הצליח להגיע לישראל מהמעבר היבשתי.
גם הזוג סימון וג'יין באביל תכננו את עלייתם תקופה ארוכה. הם מכרו את ביתם, את הרכוש שלהם ונפרדו מהחברים. כשהיו בשדה התעופה בניו יורק עם המזוודות פרצה המלחמה.
סימון וג'יין הם זוג בשנות ה-70 לחייהם. השניים חיפשו דרך יצירתית איך בכל זאת לעלות לישראל, למרות ירי הטילים מאיראן. הקהילה היהודית המקומית נרתמה מיד, מצאה להם מקום לינה ותמכה בהם לאורך העיכוב הבלתי צפוי. במשך כמעט שבוע הם חיכו באי-ודאות – עד שלפתע קיבלו שיחת טלפון מאל על ביום חמישי בבוקר: נמצא עבורם מקום באחת מהטיסות הראשונות לישראל.
"איך עלינו על המטוס? אין לי מושג", אמר סימון. "אם היינו נשארים בפוטומק, לא היינו מגיעים לטיסה הזאת". בשל מצבו הבריאותי של סימון, היה חשוב שהזוג לא יישאר במצב של חוסר ודאות. תקופה ממושכת של חוסר יציבות הייתה עלולה להחמיר את מצבו, ולכן העלייה לארץ הייתה בעדיפות ראשונה.
כשנחתו בארץ, בבית הנתיבות של משרד העלייה והקליטה בנתב"ג, הופתעו לפגוש את זוג היהודים האמריקנים שהגיעו כעולים ועוד הרבה ישראלים המשתוקקים לחזור לארץ לאחר שנתקעו ברחבי העולם. סימון וג'יין זכו לקבלת פנים חמה מצד עובדי המשרד. בהגעתם זכו לתעודת עולה ולאזרחות ישראלית. סימון וג'יין הם העולים החדשים הראשונים שנכנסו למדינה מאז פרוץ מלחמת "עם כלביא". בני הזוג השלימו מסע של שבוע מפוטומק, מרילנד, וכעת מתאחדים מחדש עם בתם ונכדיהם.
סימון שלח מסר ברור לעולים אחרים, שהיו אמורים להגיע השבוע לארץ: "תמשיכו להסתכל קדימה אל המטרה – עלייה לישראל – ואל תיתנו למה שמתרחש מסביב להסיט אתכם ממנה". הוא מבטיח: "פשוט תעשו את זה, תעלו והכול יסתדר".
כאמור, 700 עולים לא ויתרו על עלייה והם מחכים להגיע לארץ בקרוב. שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, אמר: "מדינת ישראל ניצבת כיום בעיצומה של מלחמה קשה, המתנהלת בחזיתות רבות ומורכבות. דווקא בשעה מאתגרת זו, אנו עדים לרוח ציונית אדירה כאשר עולים חדשים ממשיכים להגיע ארצה, לאחר מסע מפרך דרך מדינות שונות, מתוך אמונה בצדקת הדרך. משרד העלייה והקליטה עומד לצידם של העולים גם בעת חירום, ומגביר את הסיוע והתמיכה ככל שנדרש – גם לאלו שבארץ וגם לאלו שנתקעו בחו"ל בזמן תהליך העלייה. הבעת הסולידריות של עולים ותפוצות ישראל בכל רחבי העולם היא חיזוק משמעותי למורל הלאומי, וכולנו נרגשים לנוכח התמיכה האיתנה בישראל. אנו מצפים ומקווים לראות בקרוב מטוסים מלאים בעולים חדשים, שיגיעו לקחת חלק בסיפור הציוני".
