80 שנים חלפו מאז שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. ציון הדרך ההיסטורי הזה, יעמוד היום (ה') במרכזו של "מצעד החיים", שבו ישתתפו שורדי שואה, שורדי מתקפת מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, משפחות שכולות ו-15 אלף משתתפים מכל רחבי העולם. במצעד ישתתפו גם 46 נציגים מטעם רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם ישתתפו במצעד, ביניהם נציגי כל הסקטורים בבית החולים, מכל שלוש הדתות.
6 צפייה בגלריה
המשלחת מטעם בית החולים רמב"ם ב"מצעד החיים", אפריל 2023
(צילום: באדיבות הקריה הרפואית רמב"ם)
הכותרת
ההשפעה של אירועי 7 באוקטובר על זיכרון השואה | עדי אלטשולר
26:25
פרופ' מיקי הלברטל, מנהל רמב"ם, החליט ב-2023 שבית החולים שהוא עומד בראשותו יוציא פעם בשנה משלחת מאורגנת של עובדים מהמקצועות השונים, וממגוון העדות והדתות, להשתתף ב"מצעד החיים". פרופ' הלברטל שעמד בראש המשלחת הראשונה מרמב"ם, וייקח חלק בצעדה של המשלחות השונות לתוך אושוויץ, אמר שהמגוון של המשתתפים מייצג את הפלורליזם של רמב"ם כארגון שבו יש למעלה מ-6,000 עובדים בני כל העדות והדתות. השנה מובילה את המשלחת סגנית המנהל - ד"ר מיכל מקל.
מסלול המשלחת מתפרס על פני שבוע בין האתרים המרכזיים שבהם פעלה מכונת ההשמדה הנאצית: גטו ורשה, טרבלינקה, גטו לודז', מחנה חלמנו, מחנה מיידנק, יער זביליטובסקא גורא (שבו נרצחו ילדים רבים) ועוד. לפני צאתו לפולין, סיפר פרופ' הלברטל על כך שמשפחתו עלתה לישראל זמן קצר לפני השואה. "סבא שלי (חיים), שהיה איש עסקים בפולין וגרמניה בשנות ה-30, זיהה את עליית הנאצים. הוא ראה את האירועים שקרו שם, לרבות החרמת מפעלים מיהודים, והצליח בדרך לא דרך להשיג 'סרטיפיקטים' למשפחה (אשרות העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי), שעלתה ארצה ממש תוך כדי עליית הנאצים, בימים שעוד היה אפשר לעזוב את גרמניה", הוא אמר.
6 צפייה בגלריה
פרופ' מיקי הלברטל, ברקע האנדרטה הסובייטית במחנה מיידנק
(צילום: באדיבות הקריה הרפואית רמב"ם)
חלק מהמשפחה עלתה לישראל ב-1937, אולם חלק מהמשפחה הנרחבת נשאר מאחור. בנקודת הזמן הזו הגיע סיפור שקשר בין משפחתו של פרופ' הלברטל לאוסקר שינדלר, תעשיין גרמני סודטי, מחסידי אומות העולם, שהיה חבר המפלגה הנאצית, אך הציל במלחמת העולם השנייה כ-1,200 יהודים ממוות על ידי העסקתם במפעליו בפולין ובצ'כוסלובקיה. לשינדלר, שסיפור חייו הפך לימים לספר ולסרט הנודעים "רשימת שינדלר", היה רואה חשבון בשם יצחק שטרן, שלאחר קום המדינה היה שותפו העסקי של אביו של פרופ' הלברטל.
6 צפייה בגלריה
חיים וליבקה הלברטל, עם נכדיהם מיקי הלברטל ואחיו רובי הלברטל
(צילום: באדיבות פרופ' מיקי הלברטל)
"מי שהיה העוזר של שטרן הוא בן דוד של אבא שלי (הנק מנדל) - אותו בן דוד ניצל בזכות הפעילות של שינדלר. כידוע, אחרי הקמת מדינת ישראל שינדלר ואשתו היגרו לישראל (ב-28 באפריל 1962). מעטים בישראל של אז ידעו על זה, אך סבא שלי שמע על כך מהבן דוד שהגיע לישראל. יום אחד, סבא שלי מצא את שינדלר ואשתו ברחוב בתל אביב. סבא לקח את שינדלר ואשתו, והכניס אותם לביתו ברחוב גורדון 81 בתל אביב. גם אחרי שהם עזבו את הארץ לגרמניה לאחר תקופה קצרה, סבא שלי סייע להם כלכלית, שכן שינדלר עצמו חווה מספר פשיטות רגל של עסקיו, כך שהיה נתון במצב כלכלי לא פשוט", סיפר מנהל בית החולים רמב"ם.
הוא הוסיף כי "בשנות ה-60, אבי (מנחם) שהיה גם תעשיין אבל עם נפש של היסטוריון, כתב על האירועים עם שינדלר לקרוב משפחה שגר בלוס אנג'לס (ברל אדאמס) והיה סגן נשיא של חברת ההפקה מטרו גולדווין מאייר. הוא סיפר לו את הסיפור המסקרן של שינדלר והציע לו שיעשו על זה סרט. אחרי כמה שבועות אבא שלי קיבל תשובה שהסיפור מעניין, אבל לאנשים בשנות ה-60 נמאס לשמוע על השואה, כך שהם מוותרים על הסרטת הסיפור. אחרי מספר שנים, סטיבן ספילברג החליט לקפוץ על ההזדמנות שנפלה בידיו, מה שהוביל ליצירת קשר עם אבי, שגולל את הסיפור לפרטי פרטים".
הוא הזכיר סצנה ספציפית בסוף הסרט, שבסופה רואים את הניצולים שעולים לקבר של שינדלר. "באותה הסצנה, מסיבה לא ברורה, בוצע קלוז-אפ על אבי, שהוא לא ניצול של רשימת שינדלר, תוך שהוא מניח אבן על הקבר שנמצא בהר הצופים. היה זה אירוע מיוחד מאוד בהיסטוריה המשפחתית שלנו".
פרופ' רחל גרוסמן, מנהלת את המרכז לגידולי מוח וסגנית מנהל המחלקה הנוירוכירוגית בבית החולים רמב"ם, משתתפת גם היא במשלחת לפולין. אביה שרד את השואה בסיפור שטומן בחובו צירוף מקרים ומזל רב. בשנת 1942, יום לאחר ליל הסדר, הועברו בני משפחת גרוסמן לגטו לודז', שם רוכזו כל המשפחות היהודיות ובוצעה אקציה.
6 צפייה בגלריה
פרופ' רחל גרוסמן מביטה בשלט לזכר סבה, סבתה ודודתה, שנרצחו על ידי הנאצים, במחנה ההשמדה חלמנו שבפולין
(צילום: באדיבות: פרופ' רחל גרוסמן)
היו אלה סבה וסבתה של רחל (חיים שמואל וגיטל), אביה (דב) ואחותו של אביה (לאה), שהיו צפויים להישלח במשאיות הגז על ידי הנאצים למחנה חלמנו. פרופ' גרוסמן מספרת כי באופן לא מובן, סב המשפחה דחף את אביה, שנפל ארצה. כשקם על רגליו, הרים את ראשו וראה חייל אס.אס מעליו. "החייל שאל את שמו של אבי, שהשיב לו 'ביירק (דב ביידיש) גרוסמן'. החייל נדהם למשמע אוזניו, שכן גם שם משפחתו היה גרוסמן. על כן, הוא תהה כיצד שם משפחה של בן הגזע הארי הגאה הוא גם שם משפחתו של יהודי שנחשב לנחות. מסיבה זו, פקד החייל על אבא שלי להיעלם, לאחר שהכה אותו בעוצמה".
פרופ' גרוסמן הוסיפה: "אבי הספיק לראות את שאר בני משפחתו בזווית העין, מובלים למשאיות המוות". בשלב הזה, החל דב במסע הבריחה וההישרדות הפרטי שלו. תחילה, ברח רגלית לאדם פולני שהכיר אותו, אשר העניק לו מחסה ואף סייע לו להנפיק תעודת זהות מזויפת עם השם הגרמני יאן פלושק. אלא שעם הזמן, הבינו השניים כי הטבעת הנאצית מתהדקת עליהם, כך שהיה על דב לברוח טרם יתגלה.
בחושים הישרדותיים, נס דב רגלית דרך היערות, תוך שהוא שומע את קול היריות ואף מתעלף לאחר שנתקל בעץ. כשהתעורר, הצליח להגיע בדרך לא דרך לגרמניה. "אבי התנהל שם באופן שלא יעורר חשד. כך הוא שרד את המלחמה באופן זהיר וחכם, עד שעלה ארצה בשנת 1946. בישראל הוא התאחד עם אחיו רפאל (פוליק) שעלה ארצה בשנת 1933, ונישא לאמי (דבורה) שהשתייכה למשפחה ותיקה שהייתה ממקימות תל אביב", סיפרה פרופ' גרוסמן.
