בספרייה הלאומית יציגו מעתה לציבור את "תנ"ך שם טוב", עותק נדיר ויקר של ספר הספרים, שנכתב במאה ה-14 בידי רבי שם טוב אבן גאון, מגדולי הרבנים של ספרד בימי הביניים. "בשבועות עם ישראל קיבל את התורה, ולרגל החג שיחול בשבוע הבא, הספר הזה חוזר לעם ישראל", אומר בהתרגשות ד"ר חיים נריה, אוצר אוסף היהדות ע"ש חיים וחנה סולומון בספרייה הלאומית.
כדי להבין את חשיבותו הרבה של הספר הזה, צריך לחזור להיסטוריה של העם היהודי. במשך כ-2,000 שנים, הטקסט המקראי שהועתק שוב ושוב נכתב באמצעות קולמוס ודיו על גבי קלף, אך ללא סימני ניקוד, סימני פיסוק או טעמי המקרא. הכלים האלה, המאפשרים לנו להבין את הטקסט העברי, הומצאו בשלב מאוחר הרבה יותר, בידי חכמי המסורה, שרצו לאפשר את העברת כללי ההגייה הנכונים בכתב. עד לזמנם המסורת הייתה עוברת בעל-פה, מרב לתלמיד ומאב לבן.
"עד להמצאת הדפוס, כדי להעתיק תנ"ך בצורה מדויקת היה צורך בעבודה מאומצת", מסביר ד"ר נריה, "היה גם צורך בהמון כסף לקנות קלף שייצרו אותו על ידי עיבוד של עורות בעלי חיים, כמו למשל פרות וצבאים".
לרבנים לא היה בדרך כלל הרבה כסף.
"ולכן פטרונים עשירים היו משלמים כדי שיעתיקו עבורם את התנ"ך, אבל זה היה שייך להם. בהמשך התהליך התקצר מעט, עם המצאת הקודקס (Codex). במקום להעתיק את הטקסט על מגילת קלף שנכתבת על צד אחד ונגללת, החלו ליצור ספרים שהכילו דפי קלף שנכרכו לספר. על הדפים כתבו בשני הצדדים ואז כרכו. זה גם מקטין מאוד את כמות הקלף הדרושה ויש לזה יתרון לימודי; כאשר קוראים ספר, אפשר לדפדף לקטע אחר ולהשוות בין טקסטים, מה שבלתי אפשרי לעשות במגילה. מאחר שבעבר השתמשו במילה 'ספר' לתאר מה שנכתב על מגילה, כפי שאנחנו היום קוראים לספר תורה, כשכתבו את התנ"ך כספר כרוך כינו אותו 'כתר', כמו למשל 'כתר ארם צובא', ורק בהמשך קראו לכותר כרוך בשם ספר. אגב, בערבית הספר הכרוך נקרא תַּאג', כינוי שעדיין נפוץ אצל יוצאי תימן".
ולמה דווקא "תנ"ך שם טוב" מיוחד כל כך?
"רבי שם טוב בן אברהם גאון השלים ב-1312 את העתקת התנ"ך בקסטילה שבספרד. קודם כול חייבים לציין שמדובר באחד מגדולי הרבנים והחכמים של ספרד, שהיה גם בקי בחוכמת הנסתר, וגם חיבר את 'מגדל עוז', ספר פרשנות חשוב מאוד על 'משנה תורה' שכתב הרמב"ם, חיבור שאותו מכיר כל תלמיד ישיבה. הדרך שבה הוא העתיק את התנ"ך הייתה יוצאת דופן. לא היה לו פטרון, אלא הוא מימן מכספו את קניית הקלף היקר, ועמל במשך כעשור על העתקת הטקסט מעותק אמין. עבורו העתקת הטקסט הייתה סוג של 'עבודת השם' והוא גם המשיך לתקן את הנוסח כל ימי חייו.
"הוא מעיד על עצמו שהוא עבר על הטקסט עשרות אם לא מאות פעמים, כדי לוודא שאין טעויות, וכשגילה טעויות הוא תיקן. העותק שלו כולל שימור מסורת עתיקה של כתיבה מדויקת של מילים, כמו למשל המילה 'ויקרא' שנכתבת בספר תורה עם א' קטנה, או ציון מיוחד של אותיות משונות, כמו סלסול החלק הפנימי של האות פ', דבר שמכונה 'פ"א לפופה'".
גאון וגם אמן
מתברר שרבי שם טוב אבן גאון היה לא רק גאון בתורה, אלא גם אָמָּן. עמודי הספר מעוטרים באיורים צבעוניים של דימויים מעולם הצומח והחי, יצורים דמיוניים וכן מבנים סימטריים של קשתות ודימויים סמליים. חלק מסגנון העיטורים הושפע מהתרבות המוסלמית. יהודי ספרד כינו את ה"כתרים" שלהם "מקדשיה" והתייחסו אליהם כמקדש. הם עיטרו, ייפו והשקיעו ביצירה של כתרים מרהיבים ביופיים.
4 צפייה בגלריה
חתימת רבי שם טוב אבן גאון, מתוך התנ"ך. "עמל במשך כעשור על העתקת הטקסט"
(צילום: ארדון בר חמא)
לאחר שסיים את העתקת התנ"ך, רבי שם טוב אבן גאון לקח איתו את הספר יקר הערך ויצא למסע אל ארץ ישראל, שאליה הגיע בשנת 1315. הוא המשיך לכתוב וליצור, עד שנפטר בסביבות שנת 1330 והוא בן 43 בקירוב.
ד"ר נריה מציין שבמשך מאות שנים נדד כתב היד ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה, שם אף יוחסו לו כוחות מיסטיים. לרוע המזל אבדו מהספר מספר דפים שנתלשו ממנו, ייתכן כדי לשמש למשל כסגולה להקלה בלידה.
ד"ר חיים נריהצילום: יוראי ליברמןהאספן המפורסם דוד סלומון ששון רכש את הספר ב-1909, אך לאחר מותו הכתבים שאסף נמכרו. ב-1994 רכש הבנקאי המפורסם יעקב (ז'אקי) ספרא את "תנ"ך שם טוב", תמורת 825 אלף דולר. כשלושה עשורים חלפו וב-2024 עמד הספר למכירה פומבית ב"סותבי'ס", ונקנה בידי טרי ואנדרו הרנשטיין תמורת 6.9 מיליון דולר. בני הזוג הסכימו להשאלה ארוכת טווח, כדי שהעותק הנדיר הזה יוצג בספרייה הלאומית של ישראל.
"סגירת מעגל מרגשת"
"זו סגירת מעגל מרגשת ומשמעותית במיוחד בשבועות, חג מתן תורה", אומר יו"ר הספרייה הלאומית, סלי מרידור, "יצירת המופת הזו חוזרת שוב לישראל, 600 שנים אחרי שהתנ"ך יצא מהארץ ועבר תחנות רבות ובהן בגדאד, טריפולי, לונדון וז'נבה. זו הייתה כוונתו של רבי שם טוב בן אברהם אבן גאון, וכעת אנו זוכים לממש את חזונו. אנו אסירי תודה למשפחת הרנשטיין שהפכה את מה שאולי היה חלום – למציאות".
4 צפייה בגלריה
מתוך תנ"ך שם טוב. "כעת אפשר יהיה ליהנות מיופיו והוא גם יהיה זמין ונגיש למחקר"
(צילום: ארדון בר חמא)
ממשפחת הרנשטיין נמסר: "תנ"ך שם טוב הוא קודקס תרבותי ייחודי, המגלם את הדיוק הקליגרפי והמצוינות האמנותית שאפיינו את מיטב כותבי הספרים וציירי הספרים היהודים של ימי הביניים. אנו שמחים לדעת כי התנ"ך יוצג כעת בתערוכת הקבע של הספרייה הלאומית של מדינת ישראל, מוסד האוצרות המוביל בשימור ובמחקר. כעת אפשר יהיה ליהנות מיופיו והוא גם יהיה זמין ונגיש למחקר".
ד"ר נריה מוסיף ומציין כי "ההוספה של הספר לאוסף הספרייה הלאומית והנגשתו לציבור היא תרומה שאין שנייה לה, מאחר שהיא לא רק תאפשר לציבור לצפות בו, אלא שאנחנו גם מחזיקים את התנ"ך הזה בתנאים של טמפרטורה, לחות, ותאורה שיאפשרו לו להישמר לאורך שנים רבות. נוסף על כך, אנחנו גם מבצעים צילומים באיכות גבוהה מאוד, אשר ישמשו את החוקרים, וכבר קיבלתי פניות בנושא".
