תגלית היסטורית נדירה: מגילת אסתר נדירה מהמאה ה-19, שהייתה שייכת לקהילה היהודית בעזה, מוצאת למכירה פומבית בבית מכירות פומביות ושוויה לפי הערכות כ-15 אלף דולר. בסופה של המגילה נכתב בשלוש חותמות דיו: "ק"ק עזה... בנא אמון".
"קהילת קודש עזה" (ק"ק עזה) הייתה קהילה ייחודית של יהודים יוצאי עזה, שהתיישבו באלכסנדריה שבמצרים במאה ה-19. יהודי עזה, שקהילתם העתיקה בארץ ישראל חוותה תהפוכות, גירושים ועזיבות לאורך השנים, מצאו במצרים מקום מפלט ואפשרות לשמור על זהותם ומנהגיהם. אלכסנדריה, שהייתה באותה תקופה מרכז יהודי משגשג, קלטה קהילות רבות, ובהן גם יוצאי עזה שהתאגדו ושימרו את מסורותיהם בבתי הכנסת ובמוסדותיהם הקהילתיים.
המגילה כתובה בכתב יד מוקפד על גוויל עבה ואיכותי, והיא למעשה פריט היסטורי בעל ערך יוצא דופן. ייחודה של המגילה טמון בחותמות הדיו שבסיומה, בהן נכתב בבירור: "ק"ק עזה" (קהילת קודש עזה), המעידות כי המגילה הייתה בשימוש בידי יהודי עזה שהתיישבו באלכסנדריה.
למרות שהמגילה נכתבה בעיראק, כפי שאפשר להעריך מסגנון הכתיבה, היא נרכשה במצרים. סבו של בעליה הנוכחיים של המגילה עלה מתימן בדרכו לארץ ישראל בראשית המאה ה-20 דרך היבשה. כשהגיע למצרים, רכש את המגילה מסוחר עתיקות ערבי מקומי.
ממצא זה מעיד כי המגילה יצאה מידי קהילת קודש עזה באלכסנדריה בדרך שאינה שגרתית. יהודי שומר תורה ומצוות אינו מוכר ספרי קודש, ובפרט לא מגילה כתובה בכתב יד, למי שאינו יהודי. מכאן עולה מסקנה חד-משמעית שהמגילה נגנבה או נשדדה מבעליה היהודים.
למרות שהחותמות אינן ברורות לחלוטין, אפשר לקרוא את המילים: "ק"ק עזה... בנא אמון" בצורה די ברורה. בנוסף, מופיעות באותיות לטיניות המילים "TEMPLE AZOUZ", וביניהן מגן דוד. ייתכן שהמגילה הייתה שייכת לבית כנסת על שם משפחת "עזוז" או "עזיז", אם כי לא נמצא לכך תיעוד נוסף. ייתכן שזהו השריד היחיד בעולם לבית הכנסת הזה.
המגילה נשמרה במצב טוב. עם זאת, ישנם מעט תיקונים בטקסט, כתמי רטיבות קלים ופגיעה בגוויל בעמודה הראשונה בלבד. הפגיעה תוקנה בהשלמת גוויל וכתיבה לפני שנים רבות. למעשה, המגילה כשירה לקריאה.
עצם השם "קהילת קודש עזה" מעיד על זיקה ישירה של הקהילה לעיר המוצא – עזה. בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי היה מקובל שיהודים יוצאי ערים שונות מתגבשים בקהילות נפרדות בתפוצות, ומתפללים בנוסח אבותיהם. כך, באלכסנדריה פעלו בתי כנסת על שם עדות ואזורים: למשל בתי כנסת ליוצאי איטליה, מרוקו, לוב, ארם-צובא (חלב) וכדומה.
ק"ק עזה הייתה חלק מתופעה זו – מסגרת ליהודים שהגיעו מעזה וסביבתה. הם כינו את קהילתם בשם עירם, כדי לשמר את זיכרון הבית הישן ואת תחושת הייחוד בתוך הפסיפס היהודי של אלכסנדריה.
האם אכן היו אלו יוצאי עזה שהתיישבו באלכסנדריה? העדויות ההיסטוריות מצביעות שכן. לאחר נטישת עזה בראשית המאה ה-19, התפזרו היהודים בין חברון, ירושלים ומקומות נוספים. חלקם הגיעו למצרים, שגבלה בארץ ישראל בדרום.
אלכסנדריה, כעיר נמל בין-לאומית, משכה סוחרים ובעלי מלאכה יהודים מארץ ישראל. למשל, משפחות עשירות כמשפחת קסטל (קאשטיל) שהיו בעזה עברו לחברון, אך ייתכן שענפיהן נדדו מאוחר יותר לקהיר ולאלכסנדריה. מסורות שבעל-פה בקרב יהודי מצרים הזכירו לעיתים משפחות המכונות "עזתיים" או "אל-עזתי", המורות על מוצא מעזה.
מעבר לכך, עצם קיומו של בית כנסת בשם "עזה" באלכסנדריה מחזק את הסברה שמדובר ביוצאי עזה שהתארגנו יחד, ולא בשם סמלי בלבד.
הפריט הייחודי יוצא למכירה פומבית בבית המכירות ווינרס בירושלים ב-30 במרץ. מחיר הפתיחה: 1,500 דולר. הערכת בית המכירות היא שהמחיר הסופי יהיה בין 10,000 ל-15,000 דולר.
