ניצולת השואה טובה רינגר הלכה אתמול (יום ד') לעולמה בחיפה והיא בת 102. רינגר, ששרדה את מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, הצליחה לשוב לחיים ולהפוך את הכאב האישי לכלי חינוכי וחברתי למען הדורות הבאים.
"אמא דיברה הרבה מאוד על השואה", סיפר בנה עופר. "היא השתתפה בסרט של הבמאי הגרמני 'גברת השואה', סרט על העמותה וכל תהליך אירוע מלכת היופי של ניצולות השואה. הסרט הוקרן בברלין וגם בישראל וזכה לתשבחות רבות".
"יש לאמא גם עדות שהיא נתנה ב'יד ושם'", הוסיף הבן. "השואה הייתה חלק מחייה. היא איבדה שם את הוריה, הם נשארו חמישה אחיות ואח, כשאחות אחת נספתה עם ההורים. רובם עלו לארץ ואחות אחת נסעה לארה"ב. כולם נפטרו, ואמי האחרונה בשושלת".
5 צפייה בגלריה
טובה רינגר (במרכז התמונה בין הוריה) עם בני משפחתה בתמונה משנות ה-30
(צילום: באדיבות המשפחה)
הבן עופר הוסיף: "למרות כל המהפכים והסבל שעברה, אמא הייתה מאוד פעילה. עד לפני שנה היא גרה לבד, תפקדה תפקוד מלא והייתה בכל בוקר קמה והולכת לחדר כושר ומבלה שם שעתיים-שלוש. היה לה גם את הכוח להיות לבד. היא הייתה שורדת אמיתית".
בעמותת "יד עזר לחבר" מספרים כי רינגר הייתה אחת הדמויות המיוחדות והמרגשות שפעלו במסגרת העמותה. ב-15 השנים האחרונות, היא נהגה להגיע בקביעות למועדונית של העמותה, השתתפה בפעילויות והתנדבה במפגשי הסברה עם קבוצות מהארץ ומחו"ל.
"היא הייתה מכונת הסברה ישראלית - מספרת בגוף ראשון את שעברה מול חיילים, שוטרים, תלמידים, תיירים וקבוצות נשים, ובזכות שליטתה בלמעלה משמונה שפות, ידעה להנגיש את סיפורה באופן אישי ומדויק לכל אחד ואחת", אומרים בעמותה. "טובה הייתה קול של אמת עם לב של זהב. היא לא רק סיפרה את הסיפור - היא חייתה אותו, מתוך שליחות עמוקה להבטיח שזיכרון השואה לא יישכח לעולם".
"נולדתי בפולין", סיפרה רינגר לפני כמה שנים בסרטון שהוקרן בשנת 2018, בעת שזכתה בתואר "מלכת היופי של ניצולות השואה" של "יד עזר לחבר". "הייתה לי משפחה למופת. היינו שבעה ילדים בבית והיו לנו חיים טובים. אני הייתי הבייבי. בשנת 1939, סגרו את כל העיר. השאירו לנו שני רחובות לגטו, והיה מאוד צפוף. אחרי 17:00 בערב לא נתנו לנו לצאת. מאותו הרחוב לקחו 60 בנות, ואמרו לנו לעמוד בשורה, תורידו את הבגדים, כדי שהם יסתכלו האם אנחנו בריאות. זה היה המוות שלנו כשאנחנו עמדנו לפני כל כך הרבה חיילים בלי בגדים", סיפרה אז ופרצה בבכי.
"העלו אותנו לרכבת. זאת הייתה רכבת של פרות. נסענו לגיהנום. אחר כך הכניסו אותנו לחדר. היינו 30 בנות, עם שלוש קומות של מיטות. בלי שמיכה, בלי כלום. אם הבית באה לחדר ושאלה למי יש בעיות עם שיניים. אמרתי לה שיש לי שן שכואבת לי. היא לקחה אותי, והוציאו לי את כל השיניים. התעלפתי", שיחזרה רינגר.
רינגר הוסיפה, "יום אחד שלחו אותנו ברכבת לברגן בלזן. עשינו עצרה באיזה מקום. אחותי, שהייתה איתי ביקשה מהגרמני ואמרה לו שאנחנו צריכים לצאת. הוא נתן לנו. הלכנו רחוק לשיחים ופתאום ראינו שהרכבת נוסעת. נכנסנו למשרד ושאלנו לאן הרכבת נסעה. הוא אמר לנו לא יודע, היא נסעה ואתן חופשיות. תלכו".
"זה היה ערב, ראינו בית, דפקנו בדלת, ואמרנו להם שאנחנו ברחנו. בעלת הבית אמרה 'תיכנסו מהר כי יתפסו אותי אני הולכת לאושוויץ'. ב-7:00 בבוקר דפקו בדלת ושאלו את בעלת הדירה איפה הבחורות. ולקחו אותנו למחנה".
בעמותה מספרים כי אירוע מלכת היופי לניצולות השואה מתקיים כבר 15 שנה. "זאת תחרות שאינה עוסקת ביופי חיצוני בלבד, אלא ביופי פנימי – בכוח, באומץ, באור ובשמחת החיים. מטרת התחרות היא להחזיר לניצולות השואה משהו ממה שגזלו להן הנאצים – הזדמנות להרגיש מיוחדות, מטופחות ואהובות".
5 צפייה בגלריה
טובה רינגר בעת זכייתה בתואר מלכת היופי של ניצולות השואה
(צילום: באדיבות עמותת "יד עזר לחבר")
בתהליך ההכנות, שנמשך כחודש ימים, הניצולות מתאפרות, מתלבשות בבגדים חגיגיים, נעזרות בקוסמטיקאים ומאפרים מקצועיים, נוסעות בלימוזינות, ומקבלות יחס של כבוד והערכה – ממש כאילו היו כלות או מלכות. ד”ר איזבלה גרינברג, הפסיכיאטרית של העמותה, מדגישה כי עצם ההשתתפות וההכנות לתחרות מחזקות את הביטחון העצמי ומעשירות את איכות החיים של הניצולות.
"בעיניה של ד"ר גרינברג וגם בעיניי, זהו אחד המיזמים החשובים ביותר שיזמנו", אומר ד"ר שמעון סבג, מנכ"ל העמותה. "אם בתחילת הדרך היו שהרימו גבה, הרי שכיום ברור לכולם עד כמה מדובר באירוע בעל ערך רגשי וחברתי אדיר, שמחזיר לנשים אלו רגעים של שמחה וגאווה - רגעים שמעולם לא זכו להם בילדותן".
סבג הוסיף: "טובה רינגר הייתה הרבה מעבר לשורדת. היא הייתה גשר בין העבר להווה, בין הזיכרון לדור העתיד. קול מלא חום ואמת, שלעולם לא יישכח. אני קורא לכל מי שיכול להגיע – בואו לכבד את זכרה של טובה רינגר בבית העלמין בחיפה, שער כרמל. ניפרד מאישה שידעה להפוך את הכאב לכוח, את האובדן לתקווה, ואת הזיכרון לנר שידליק לבבות עוד שנים רבות".
