כ-144 אלף עולים מברית המועצות לשעבר החיים בישראל אינם בטוחים שהרבנות מכירה ביהדותם: כך עולה ממחקר שהזמינה עמותת "לובי המיליון", לקראת כנס "דת ומדינה – בין אתגרים לפתרונות" שיתקיים השבוע (רביעי, 26.2) בתל אביב. עוד עולה מהסקר כי 23% מהעולים נמנעו מראש מפנייה לרבנות, ו-40% מהעולים שקיימו טקס יהודי מחוץ לרבנות בחרו בטקס הלכתי.
סקר העמדות בנושאי דת ומדינה נערך בייעוץ של ארגון "עיתים" בקרב 500 נשאלים, מתוכם 150 ישראלים שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר – 66% מהם עלו בין 1989–1994, 31% עלו בין 1994–2005 ורק 4% עלו אחרי 2006 – מה שמעיד על כך שרובם חיים שנים רבות בישראל. מטרת הסקר היא להבין כיצד שתי האוכלוסיות תופסות את הסוגיות המרכזיות בתחום. הסקר, שבוצע על ידי חברת "ספינקס" בסיוע iPanel, חושף פערים משמעותיים בהגדרת הזהות היהודית, ביחס לממסד הדתי, בהעדפות בנוגע לנישואים, ובשאלות הנוגעות לחופש דת ולחופש מדת.
3 צפייה בגלריה
קבלת פנים לעולים החדשים מאוקראינה בטקס של משרד העלייה והקליטה
קבלת פנים לעולים החדשים מאוקראינה בטקס של משרד העלייה והקליטה
עולים מאוקראינה ב-2022, ארכיון
(צילום: לע"מ)
עבור רוב הישראלים בירור יהדות הוא נושא תאורטי או רחוק, אבל עבור העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מדובר בחוויה מוחשית ובעלת השלכות ישירות על חייהם. 76% מהעולים מכירים באופן אישי לפחות אדם אחד שנדרש לעבור בירור יהדות, לעומת 42% בלבד בציבור היהודי הכללי.
יתרה מכך, 23% מהעולים נמנעו מראש מפנייה לרבנות מחשש לדרישה להוכחת יהדות – נתון המעיד על אי-אמון עמוק במערכת. הציבור הכללי כמעט ואינו נדרש להתמודד עם דרישות מסוג זה, ו-37% מהיהודים בישראל כלל אינם מודעים לכך שתהליך בירור היהדות מחייב הצגת מסמכים כמו תעודות לידה של הורים, סבים וסבתות.
נתונים אלו משקפים מדוע בעיני עולים רבים הרבנות היא גורם מנכר שמעמיד בספק את זהותם היהודית ודורש מהם להוכיח מחדש את מה שבעיניהם ברור מאליו. עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, גם אם הם מחזיקים בזהות יהודית מוצקה, מספרים כי הם חווים ניכור כלפי ההכרה הממסדית. מנתוני משרד הפנים, בישראל יש כ-800 אלף יהודים לפי ההלכה שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר וצאצאיהם, וכחצי מיליון שאינם יהודים לפי ההלכה, רובם ישראלים דוברי רוסית.
3 צפייה בגלריה
אלקס ריף
אלקס ריף
אלקס ריף. "העולים מצביעים על אי-אמון במערכת"
(צילום: יריב כץ)
לפי ממצאי הסקר, מתוך כלל ציבור העולים מבריה"מ לשעבר, 92% מהם רואים עצמם יהודים – כלומר, נתון גבוה הרבה יותר מאחוז העולים המוכרים כיהודים לפי ההלכה. 80% מהעולים מאמינים שיהדותם מוכרת ברבנות ו-12% (כ- 144 אלף איש) אינם בטוחים אם הרבנות מכירה בהם כיהודים. חוסר הוודאות מוביל רבים מהם להתרחק מהרבנות ולחפש מסגרות אלטרנטיביות המעניקות הכרה וסיפוק זהותי.

רבים מתחתנים מחוץ לרבנות

העולים מתחתנים פחות דרך הרבנות, ומעדיפים מסלולים אלטרנטיביים, וזאת בשל תחושות הניכור וחוסר השייכות שהם סופגים מהממסד. מתוך העולים שהצהירו כי הם בזוגיות רק 45% נישאו ברבנות, לעומת 83% בציבור הכללי, בעוד 41% מהעולים נשואים מחוץ לרבנות – פי עשרה מהשיעור בציבור הכללי. 14% נוספים ציינו כי הם מקיימים חיים משותפים או ידועים בציבור. אף על פי שחלק מהעולים נישאים מחוץ לרבנות, עדיין חשוב לרבים מהם לקיים טקס הלכתי, אך פחות מאשר בציבור הכללי – נתון שמעיד על כך שיחסה של הרבנות מרחיק עולים מהדת היהודית: 40% מהעולים שקיימו טקס יהודי מחוץ לרבנות בחרו בטקס הלכתי, לעומת 61% בציבור הכללי.
הסקר חושף פער מהותי בין העולים לציבור הכללי בשאלה כיצד יש להתמודד עם משבר הגיור בישראל. בעוד הציבור היהודי הכללי מבקש לשפר את המערכת הקיימת, העולים נוטים לתמוך ביצירת מסלולים אלטרנטיביים מחוץ לרבנות. 47% מהעולים סבורים שכל סוגי הגיור – כולל רפורמי וקונסרבטיבי – צריכים להיות מוכרים גם לצורכי נישואים וגירושים, לעומת 31% בלבד בציבור הכללי. מנגד, 28% בקרב העולים סבורים שהפתרון הוא במינוי רבנים ודיינים גמישים יותר בתוך המסגרת הרבנית, לעומת 44% מכלל הישראלים. הציבור היהודי הכללי מבקש לשנות את הגיור בתוך הממסד הדתי, בעוד העולים מעדיפים פתיחת מסלולים חוץ-ממסדיים שיאפשרו גיור בדרכים מגוונות יותר.
3 צפייה בגלריה
מגן דוד
מגן דוד
עולים רבים מעדיפים פתיחת מסלולים חוץ-ממסדיים לגיור
(צילום: Shutterstock)
הכנס השבוע נועד להעמיק את ההבנה של עולים חדשים בנוגע למערכת היחסים המורכבת בין דת ומדינה בישראל, ולחשוף את העולים לקונפליקטים המרכזיים המרכיבים את החברה הישראלית. האירוע, בהובלת מנכ"לית עמותת "לובי המיליון" אלקס ריף, ישלב הרצאות קצרות ודיונים מעמיקים, בהשתתפות מומחים, חוקרים ונציגי ציבור, במטרה להציף את האתגרים המרכזיים ולהציע פתרונות שיביאו לגיבוש מדיניות רלוונטית.
אלקס ריף, מנכ"לית "לובי המיליון", אמרה ל-ynet כי "הנתונים משקפים את הטרגדיה והפספוס של הממסד הרבני – שלושה עשורים אחרי העלייה הגדולה מברית המועצות, העולים חיים ומגדירים עצמם כיהודים וכישראלים יותר מתמיד, לוחמים כתף אל כתף ומחרפים את נפשם למען מדינתם, אך במקביל הניכור כלפי הממסד הרבני רק מתגבר ואיתו גם חוסר האמון ביכולת לשנות את דרכו. העולים שנאלצים פעם אחר פעם להוכיח את יהדותם בצורה דווקנית, או חוששים מתהליך גיור משפיל ומרחיק מהיהדות, מצביעים על אי-אמון במערכת. צריך לפתוח לאותם עולים את הדלת ליהדות ולחברה הישראלית, במיוחד כעת, כשהגיע גל עלייה של 120 אלף עולים בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. הממסד חייב להתעורר לפני שיהיה אסון גדול לעם היהודי".