ועידת התביעות מפרסמת הבוקר (שני) את דו"ח "העדים הנעלמים" – ניתוח דמוגרפי רחב היקף של אוכלוסיית ניצולי השואה בעולם, הכולל תחזיות באשר לעתיד הדור האחרון של השורדים. הדוח מתבסס על נתוני עומק שנאספו מאז 1952 על-ידי הארגון, ומתאר את הדעיכה המהירה במספרם של מי ששרדו את זוועות השואה.
על פי הדוח, כמעט 50 אחוזים מכלל ניצולי השואה ילכו לעולמם בשש השנים הקרובות, כ-70 אחוזים ילכו לעולמם בתוך 10 שנים ו-90 אחוזים – בתוך 15 שנים.
לפי נתוני הדוח, בישראל מתגורר הריכוז הגדול ביותר של ניצולי שואה בעולם – כ-110,100 נכון לאוקטובר 2024. אך עד שנת 2030, האוכלוסייה הזו צפויה להצטמצם לכ-62,900 בלבד – ירידה של 43%.
גם בארצות הברית, שבה חיו 34,600 ניצולים בסתיו האחרון, צפויה ירידה של כ-39% באותו פרק זמן – ל-21,100 ניצולים. במדינות ברית המועצות לשעבר, מספר הניצולים צפוי לרדת מ-25,500 לכ-11,800 – ירידה של 54% עד תחילת העשור הבא.
ועידת התביעות פרסמה מעבר לכך גם את הדוח הדמוגרפי העולמי לשנת 2025, שממנו עולה כי כיום חיים בעולם יותר מ-200 אלף ניצולי שואה, ב-90 מדינות שונות. כמחציתם מתגוררים בישראל.
הגיל החציוני של הניצולים עומד על 87, ורובם – 61% – הן נשים. לפי ההערכות, כ-1,400 ניצולים ברחבי העולם חצו את גיל 100.
נשיא ועידת התביעות, גדעון טיילור, אמר: "דוח זה מצביע בבירור על הדחיפות במאמצי החינוך שלנו. עכשיו זה הזמן לשמוע עדויות ממקור ראשון מפי הניצולים, להזמין אותם לדבר בבתי הספר, במוסדות ובמפגשים אחרים. זה קריטי לא רק לנוער שלנו, אלא לבני כל הדורות – לשמוע וללמוד ישירות משורדי השואה שלנו. הדוח הזה הוא תזכורת לכך שהזמן אוזל, השורדים שלנו עוזבים אותנו וזה הרגע לשמוע את קולם".
סגן נשיא בכיר ומנכ"ל ועידת התביעות, גרג שניידר, הוסיף: "ידענו שזהו הדור האחרון של הניצולים, וזו ההזדמנות האחרונה שלנו לשמוע את עדויותיהם ממקור ראשון ולבלות בחברתם. זו ההזדמנות האחרונה שלנו לפגוש ניצולה או ניצול שואה. אלו השנים האחרונות שלנו להוקיר אותם, לוודא שהם חיים בכבוד, לסייע להם ולספק את צרכיהם. העבודה שאנו עושים במשא ומתן עם ממשלות אירופה למען הניצולים היא קריטית לקיומם – שום דבר לא יכול להיות חשוב יותר, דחוף יותר, מכיוון שאנו רואים את מעט הזמן שנותר לנו להבטיח את שלומם".
אחד הדברים החשובים הוא התיעוד. ציונה קניג-יאיר, סגנית נשיא ועידת התביעות בישראל, אמרה: "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לתעד כל פיסת מידע וזיכרון יקר מפיהם של השורדים בזמן הקצוב שנותר. סיפוריהם הם נכס היסטורי ומוסרי שאין לו תחליף, ועלינו להבטיח שהלקחים מהזוועות שהם חוו יישארו חקוקים בזיכרון האנושי לעד. זהו צו השעה – לדאוג להם היום, להבטיח כי שארית חייהם של הניצולים תתנהל בכבוד וברווחה, תוך מתן מענה לצרכיהם הגוברים ולשמר את עדותם למען הדורות הבאים".
נחמה גרוסמן היא ניצולת שואה בת 110 המתגוררת בימים אלה בערד. בנה ולדימיר שווץ אמר: "אמי בת 110, אחת מניצולות השואה המבוגרות בעולם. היא חוותה את הגרוע ביותר והיא שרדה. היא גידלה את ילדיה, נכדיה, ניניה, ולימדה אותם ששנאה בלתי מרוסנת לא יכולה לנצח. כולנו חייבים לזכור את סיפור השואה שלה, לזכור את הישרדותה, כדי שהעבר שלה לעולם לא יהפוך לעתיד שלנו".
לאונרד זאיצ'סקו, ניצול שואה מיאסי רומניה, ששרד את רכבות המוות, סיפר: "אני אחד הניצולים האחרונים מרכבת המוות של יאסי. אני בן 98, אך כל עוד אני חי ויש לי כוח, אעשה כל שעדיין ביכולתי כדי שהצעירים ילמדו על מה שקרה בטבח יאסי וכדי שהדבר ייחרט בזיכרונו של דור העתיד".
פנחס גוטר, אחד השורדים האחרונים של מרד גטו ורשה, דיבר על חשיבות העברת המידע לדור הצעיר: "עצוב לראות כמה מעטים מאיתנו, ניצולי השואה, נותרו בחיים. יש לנו פיסת היסטוריה חשובה שרק אנחנו מחזיקים בה ורק אנחנו יכולים לספר. אני מקווה שבזמן שנותר לנו נוכל ללמד את לקחי השואה, כך שהעולם לא יצטרך להתמודד עוד אף פעם עם רמה כזו של שנאה. אני עד ראייה. אנחנו – העדים שעדיין בחיים – פועלים כדי לוודא שהעדויות שלנו יישמעו ויישמרו בכל אמצעים האפשריים. אנו סומכים על הדור הזה שישמע אותנו ועל הדורות הבאים שיעבירו את הזיכרונות שלנו הלאה כדי שהעולם לא ישכח".
מלכה שמולוביץ, ניצולת שואה בת 109 מליטא, המתגוררת בפלורידה, אמרה: "להיות אחת מהניצולות המבוגרות ביותר בחיים כרגע בגילי אומר לי שהזמן אוזל. לכולנו יש עדות שצריך לשתף. כולנו רוצים להיות בטוחים שהדור הזה של הצעירים, והבאים אחריהם, ישמעו ויבינו מה באמת קרה בתקופת השואה, ולו רק כדי שלא נראה זאת חוזר על עצמו".
