החלטה יוצאת דופן וחריגה ניתנה בבית הדין הרבני הגדול בירושלים: הרכב הדיינים, הרב יגאל לרר, הרב צבי בן יעקב והרב אברהם מאיר שלוש, קיבל את ערעורה של אם לשני ילדים קטינים וביטל צו קודם של בית הדין האזורי אשר אסר עליה להלין את בן זוגה בביתה.
בני הזוג היו נשואים כעשור והתגרשו ברבנות לפני כשנתיים. במסגרת הליכים משפטיים, שעסקו בהסדרי השהות של הילדים, פנה האב לבית הדין הרבני האזורי בירושלים והלין על כך שהאם מארחת את בן זוגה החדש בביתה, למרות שהשניים אינם נשואים. באותו דיון טען בא כוחו של האיש כי "היא מלינה גבר בבית שלה עם הילדים, גבר שהוא כהן".
בית הדין הרבני
(צילום: משה גלנץ)
מנגד, באת כוחה של האישה אמרה כי "הילדים לא לומדים בתלמוד תורה,. הם רואים קשר בריא עם אדם אחר, ומותר לאם".
בית הדין האזורי החליט בערכאה קומדת להיענות לבקשת האב ואסר על גבר לישון בבית הגרושה. בפסק דינו נימק בית הדין האזורי כי "בית הדין מוצא שטובת הילדים מחייבת שבביתם ישמר אורח החיים, בהתאם לחינוך שאותו הם מקבלים במוסדות החינוך".
הדיינים בבית הדין אזורי הוסיפו כי "סתירה בין המסר החינוכי שמקבלים הילדים במסגרות החינוך, לבין המתרחש בביתם, עלול להביא לנזק נפשי לילדים", ומפני ש"הילדים מקבלים חינוך דתי, שבו נאסר להלין גבר זר בבית מחוץ לנישואים, על כן נעתר בית הדין לבקשת האב ומורה לאם שלא להלין בביתה גבר זר שלא נישאה לו". ברקע הדברים צוין כי האם ובן זוגה פנו לבית הדין הרבני בתל אביב בבקשה להיתר נישואין, והתיק שם עודנו פתוח.
האם, שיוצגה על ידי מרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, באמצעות עו"ד אריאלה יוסטמן ולד ועו"ד שי זילברברג. ערערה על הקביעה לערכאה הגבוהה. דייני בית הדין הרבני הגדול בחנו את הפרטים, שמעו את הצדדים והפכו את ההחלטה המגבילה באופן נחרץ.
בפסק הדין נקבע באופן חד משמעי כי "לאחר ששמענו את דברי הצדדים ועיינו בחומר שבתיק, אנו סבורים שבמרחב השיקולים, אין מקום להוצאת הצו". יחד עם זאת, הדיינים בחרו לסיים את החלטתם בתזכורת חינוכית לשני ההורים וקבעו כי "המערערת, כאם הקטינים, תעשה כל שלאל ידה כדי לא לפגוע בדרך חינוכם של הקטינים". הדיינים הדגישו כי "הנ"ל הינה חובת שני ההורים, להתנהל באופן שלא יפגע בדרך חינוכם של הקטינים".
ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נמסר: "אנחנו מברכות על פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, לבטל את הצו שאסר על האישה להלין בביתה את בן זוגה, רק משום שלא יוכלו להתחתן כדת משה וישראל, כיון שהוא כהן והיא גרושה. הצו ניתן באמתלא שזו טובת הילדים, אך מבלי שזו נבדקה כלל, ובחוסר סמכות עניינית לתת צווי הרחקה בלתי מוגבלים בזמן שיסודם בדין הדתי. פסק דינו של בית הדין הגדול משקף את הדין הקיים אין מקום לפסקי דין שכאלו".
