רב קהילת בני אפרים בהודו, הרב יהושע יעקובי (40), נישא בטקס מרגש לבת הקהילה ציפורה, בחתונה שהתקיימה באנדרה פראדש. החתונה חיברה בין המסורת היהודית וההודית.
קהילת בני אפרים היא קהילה יהודית קטנה בהודו. היא מונה כ-300 משפחות, המתגוררות בכפרים באנדרה פראדש שבדרום המדינה. הרב יעקובי הוא למעשה הרב הראשון של הקהילה. הוא עבר הסמכה לרבנות בכולל "תורת יוסף" מבית רשת "אור תורה סטון" ולפני כארבע שנים עבר מישראל להודו, משם עלה לפני כ-30 שנה.
דגלי ישראל והודו בחתונה
(צילום: הרב אליהו בירינבוים)
הרב יעקובי סיפר על ההיסטוריה המשפחתית שלו ועל הקשר ליהדות: "המשפחה שלי התנצרה בסוף המאה ה-19, לאחר שהגיעו לאזורנו מיסיונרים בפטיסטים, אולם אבי שמואל שמע שוב ושוב מאביו וסבתו כי שורשיהם הם יהודיים. סבי צדוק יעקובי, שהיה אדם חכם וצדיק, נהג לספר שההיסטוריה שלנו מתחילה שנים רבות אחורה, וכי בשנת 722 לפני הספירה יצאנו מארץ ישראל והגענו לאשור, לבבל, לאיראן ולאפגניסטן, ומשם להודו דרך מחוזות ג'אמו וקשמיר אל אנדרה פראדש".
למרות אימוץ הנצרות, במשך כל השנים נשמרו מנהגים יהודיים בקרב בני המשפחה וכת ה"מהדיגה" שאליה שהשתייכו, בהם – מצוות השחיטה שנשמרת בקפידה עד היום ועברה מדור לדור; ברית המילה שנשמרת גם היא עד ימינו, אף שהיא מבוצעת על ידי רופא בהיעדרו של מוהל; קבורה באדמה, אשר היא יוצאת דופן במיוחד במדינה שבה נהוגה שריפת גופות; סירובם לעשות כל מלאכה ביום שבת המכונה בפיהם "סני", מתוך האמונה שמי שיעבוד בשבת יהיה לו "יום שחור", זאת למרות הקושי הגדול שבדבר לנוכח מעמדם החברתי והאיום של מעסיקיהם כי יפוטרו.
בשלב מסוים, חש האב שמואל יעקובי חוסר שקט בעולמו הנוצרי, והוא התקרב בחזרה ליהדות. "אבי המשיך בפעילותו כמטיף, אבל במקביל החל ללמוד ולהתעמק עוד ועוד בברית הישנה, עד שבתחילת שנות ה-80 החליט לעלות על מטוס לישראל", סיפר הרב יהושע.
בישראל, במפגש עם היהדות בחיי היום והמעשה, חווה שמואל הזדהות אינטואיטיבית חזקה עם העם היהודי ועם הדת היהודית, והוא שב ליהדותו. אביו של יהושע חזר לביתו שבמחוז הדרום-מזרחי של אנדרה פראדש וייסד את קהילת בני אפרים. אל מסעו חזרה אל היהדות הצטרפו גם בני משפחתו – אחיו צדוק ואהרון, אשר הפכו גם הם בחלוף השנים למנהיגי קהילה בכפריהם והקימו מספר בתי כנסת. כיום מונה הקהילה 300 משפחות המרוכזות במחוזות קרישנה, גונטור ופראקסאם באנדרה פראדש, כאשר מרבית בני הקהילה גרים בכפר קותא-רדי-פאלם.
הצעד הבא במסע של משפחת יעקובי בפרט, ובני אפרים בכלל, אל היהדות, היה בשנת 1993, כאשר הרב יהושע עלה ארצה. בכך, הוא הגשים את חלומו של אביו, לא רק בעצם השיבה לישראל, אלא גם בעצם היותו הראשון מבין בני אפרים אשר עבר תהליך גיור כהלכה, שאותו השלים בשנת 1994. הוא התגורר בירושלים, שם למד במספר ישיבות ואף שירת בצבא, ולאחר מכן למד ביולוגיה וכימיה באוניברסיטה העברית.
בשנת 2019 עשה הרב יהושע יעקובי צעד נוסף במסע, כאשר הוסמך לרבנות בכולל "תורת יוסף" מבית רשת "אור תורה סטון". לנגד עיניו עמדה מטרה ברורה – לחזור להודו ולהיות רבה הראשון של קהילת בני אפרים. מגפת הקורונה גרמה לעיכובים ואתגרים לא פשוטים, אבל הרב יעקובי לא ויתר, ולאחר שסיים את הסמכתו בשנת 2020, שב לאנדרה פראדש בעיצומה של המגפה. מאז הוא משמש כשליח מכון "אור תורה נדחי ישראל" ורב הקהילה הראשון של בני אפרים.
"לאחר עשרות שנים שחלפו מאז הוקמה הקהילה על ידי אבי, נוצרה מציאות חדשה שבה רבים מבני הקהילה כבר נולדו לתוך היהדות והם לא מכירים שום דבר אחר", הסביר הרב יעקובי, "לכן ישנו פוטנציאל גדול בפיתוחה של הקהילה".
כיוון שבני הקהילה מפוזרים במספר כפרים, הרב יעקובי נוסע בין היישובים, מקיים שיעורי תורה ומקרב את חברי הקהילה עוד ועוד לחיק היהדות. בשל המרחק, הוא מעביר שיעורים רבים גם באמצעות הזום. כחלק מעבודתו בקהילה הוא פגש את בת הקהילה ציפורה בר'גומונדרי, שלה נישא החודש בחתונה מרגשת, בהשתתפות 800 מבני הקהילה.
"החתונה שילבה בין המנהגים היהודיים ומנהגי השבט – בגדים הודיים לצד ריקודים חסידיים, סעודת מצווה ואוכל הודי", מספר הרב אליהו בירנבוים, מנהל מכון "אור תורה נדחי ישראל" מבית רשת "אור תורה סטון", שחיתן את בני הזוג ומלווה את הקהילה זה שנים רבות. "כקהילה התומכת בישראל, החתונה הסתיימה באופן מחמם לב בשירת 'התקווה', שקיבלה משמעות מיוחדת, דווקא בימים מורכבים אלה", הוא הוסיף.
החתונה נערכה בסופו של כנס בני אפרים, שאותו יזם ומוביל הרב יעקובי, בהשתתפות בני הקהילה משמונה קהילות שונות באזור אנדרה פראדש, זאת במטרה לחזק את קהילת בני אפרים ולקיים שיח וחשיבה בדבר עתידה. "מדובר בקהילות הנמצאות במרחק זו מזו, והכנס הוא הזדמנות עבורן להיפגש, להתפלל ולשיר יחדיו, וגם לדון לראשונה במשותף במה שצופן להן העתיד", סיפר הרב יעקובי. "משפחות הקהילה רואות את עצמן כקשורות לעם ישראל ולמדינת ישראל, כאשר המטרה המוצהרת היא לעזור לישראל בבעיותיה".
"מבחינתם הם מרגישים חלק מהעם היהודי ומרגישים יהודים", הוסיף הרב בירנבוים. "למרות היותם פועלים פשוטים, המתקיימים בעיקר מעבודה חקלאית בשדות של אחרים, כל בני הקהילה יודעים קרוא וכתוב בעברית. אין להם תוכנית, בקשה או דרישה לעלייה. הם פשוט רוצים לחיות כיהודים כחלק מהעם היהודי, כמו שהם מאמינים שעשו אבותיהם. מה שמאחד ומקדם אותם כיום זה ללא ספק נוכחותו של הרב יהושע, שעושה עבודת קודש מבחינת לימוד תורה ותפילה למשפחות הקהילה ולילדים, הכנת חומרים, תרגום סידור ועוד שלל דברים מדהימים. יחד הם ימשיכו במסעה של הקהילה אל היהדות", הוא מסכם.
