הדממה שוררת כיום במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. לעיתים, הצלילים היחידים הם צעדי המבקרים, אנשים שמגיעים מכל רחבי העולם כדי להתאבל וללמוד, וקולות המדריכים שלהם המדברים בקולות רכים לתוך מיקרופונים בניסיון להסביר את הבלתי-נתפס.
אפשר להרגיש כי הזמן עמד מלכת במקום שבו כוחות גרמניה הנאצית רצחו 1.1 מיליון אנשים, רובם יהודים.
חלק מהחפצים נראים בדיוק כפי שנראו כאשר המחנה שוחרר על ידי חיילים סובייטים ב-27 בינואר 1945, היום לפני 80 שנה.
29 צפייה בגלריה
עם תמונה של היטלר על הקיר. אחד ממשרדי הנאצים באושוויץ
(צילום: AP Photo / Oded Balilty)
במחנה עדיין עומדים הצריפים ששכנו בהם האסירים, קיר שבו ירו כוחות גרמניה הנאצית באסירים למוות, תאי הגזים והקרמטוריום שבהם נשרפו גופות היהודים שנרצחו בגז.
סביב האתר הענק ישנן גדרות תיל, שלמרות הזמן שחלף, נראות כפי שהיו בתמונות מלחמה. ויש עדיין את מסילות הרכבת שמובילות מהמחנה לאזור הכפרי שסביבותיו, אותן מסילות ששימשו להובלת אנשים לאתר ההרג במזרח אירופה. עצים וצמחייה אחרת צמחו עליהן במקומות מסוימים, תזכורת לכך שהן ננטשו לפני זמן רב.
29 צפייה בגלריה
פסי הרכבת הישנה, שעליהם נסעו רכבות המשא שהביאו יהודים לאושוויץ
(צילום: AP Photo / Oded Balilty)
נעל אחת של אישה בתוך ערימת נעליים עצומה שנלקחו מהאסירים עם הגעתם עדיין שומרת על צבע אדום כה חי, עד שנדמה כאילו מישהי אולי הלכה או רקדה בה לא מזמן. אך היא מונחת בתוך ערימה של נעליים אחרות כהות מהזמן ומהריקבון.
ואז ישנם השרידים – שרידי תאי הגזים והקרמטוריום, אשר הגרמנים עצמם ניסו להשמיד בניסיון להסתיר את פשעיהם הנוראים מהדורות הבאים.
היום (ב') העולם יציין את יום השנה ה-80 לשחרור המחנה, עם כ-50 ניצולים מאכזריות הנאצים שמתכנסים יחד עם מנהיגים מרחבי העולם.
