חג השבועות התשפ"ה יתחיל ב-1 ביוני 2025, יום ראשון בערב, ויסתיים ב-2 ביוני, יום שני בלילה. על פי הסכם עם ארגוני המורים, באִסרו חג, 3 ביוני (יום שלישי), יתקיימו לימודים כרגיל בבתי הספר ובגנים.
זמני החג
כניסת החג – ב-1 ביוני: בירושלים 19:05, בתל אביב 19:21, בחיפה 19:16, בבאר שבע 19:21, בפתח תקווה 19:02, במודיעין 19:24, בנתניה 19:22, באשדוד 19:20, באשקלון 19:12, בצפת 19:17, בטבריה 19:14, באילת 19:05, בעזה 19:13, בקריית שמונה 19:12, בפסגת החרמון 19:28.
צאת החג – ב-2 ביוני: בירושלים 20:23, בתל אביב 20:25, בחיפה 20:27, בבאר שבע 20:23, בפתח תקווה 20:25, במודיעין 20:24, בנתניה 20:26, באשדוד 20:25, באשקלון 20:25, בצפת 20:25, בטבריה 20:25, באילת 20:17, בעזה 20:25, בקריית שמונה 20:26, בפסגת החרמון 20:25.
בעקבות מעמד הר סיני
על פי המסורת היהודית, בני ישראל יצאו ממצרים בט"ו בניסן לפני 3,337 שנים, ולאחר ספירה של 49 ימים, שהם שבעה שבועות, חל ביום ה-50 "מעמד הר סיני" שבו קיבלו בני ישראל את התורה. מסיבה זו מכונה החג גם "שבועות" וגם "חג מתן תורה".
שבועות, שחל בתאריך ו' בסיוון, מכונה לעיתים גם בכינוי הפופולרי "חג המים" שאינו מופיע במקורות. הסיבה לכך היא שהתורה נמשלה למים, ולכן בצפון אפריקה היה נהוג שילדים ובני נוער משליכים זה על זה מים. למרות מחאות רבנים, המנהג הגיע לארץ ישראל והתפשט גם בקרב אשכנזים.
מנהגי החג
מאכלי חלב – כבר במאה ה-13 נהגו יהודים אשכנזים לאכול בשבועות מאכלי חלב ודבש, בין השאר בזכות הפסוק "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ", שנדרש על מתיקותה של התורה. עם השנים אכילת מאכלים עם דבש נותרה מנהג של ראש השנה, ואכילת מאכלים על בסיס גבינות וחלב בשבועות התפשטה גם לעדות המזרח. חכמים העניקו לכך פירושים והסברים שונים – בין השאר נטען כי כאשר בני ישראל קיבלו את התורה הם נאלצו ללמוד את הלכות הכנת בשר כשר ובינתיים נאלצו לאכול מאכלי חלב.
המנהג לאכול מאכלי חלב אינו מבטל את הדין ההלכתי שלפיו יש לשמוח ביום טוב בבשר וביין, ולכן הציעו פתרונות שונים כיצד לשלב בין שתי הדרישות. יש הסועדים אחת משתי סעודות החג חלבית והאחרת בשרית, ויש המחלקים את סעודת היום – תחילה אוכלים מאכלי חלב, ולאחר הפסקה וניקוי הפה, אוכלים מאכלי בשר.
תיקון ליל שבועות – מנהג נוסף הוא להישאר ערים בערב שבועות. הסיבה לכך היא המסורת שלפיה בבוקר שבו העם היהודי אמור היה לקבל את התורה, כולם ישנו שינה עמוקה. כדי לבצע "תיקון" לפדיחה ההיא, משתדלים להיות ערים כל שנה בערב שבועות, עד שמאיר הבוקר, וללמוד. יש הקוראים מספר קטעים נבחרים מהתנ"ך ומהתורה שבעל-פה, יש הלומדים גמרא ויש השומעים הרצאות בנושאים שונים.
קישוט בתי כנסת – המדרש מתאר איך ביום קבלת התורה, הר סיני המדברי לבלב ופרח. לזכר הנס ההוא, החל מהמאה ה-14 התפתח מנהג לקשט את הבתים ואת בתי הכנסת בענפי אילן ובפרחים.
ביכורים – חג השבועות מכונה בתורה "יום הביכורים" כי ביום הזה היו מביאים למקדש "מנחת ביכורים", מהחיטה החדשה שנקצרה באותה תקופה. בשבועות גם התחילה התקופה של הבאת ביכורים על ידי החקלאים. לאחר חורבן בית המקדש השני נפסק המנהג. לפני כ-100 שנים החלו לחדש את טקסי הביכורים בשבועות, באירועים חגיגיים שכללו בין השאר ריקודים, הצגת הסחורה החקלאית ונאומים על חשיבות עבודת האדמה.
בזמן שבית המקדש היה קיים הקריבו בחג השבועות קורבן שנקרא "שתי הלחם", אשר נאפה מהחיטים החדשות. בניגוד לטקס הביכורים שחודש על ידי התנועה הקיבוצית, מנהג אפיית הלחם לא חודש לאחר חורבן בית המקדש.
קריאת מגילת רות – חז"ל מנו מספר סיבות לכך שקוראים בשבועות את מגילת רות:
1. עלילת המגילה מתרחשת בתקופת קציר השעורים והחיטים, ושבועות נקרא "חג הקציר" מאחר שבו מציינים את תקופת הקציר.
2. רות המואבייה, גיבורת המגילה, התגיירה והצטרפה לעם ישראל מרצונה, ובשבועות אנו מציינים את העובדה שעם ישראל כולו קיבל במועד הזה את התורה ואת חוקי היהדות. מעבר לכך, התורה אסרה על בני מואב ועמון להתגייר, אבל חכמים קבעו שלמואביות ועמוניות מותר. לדברי חז"ל, העובדה שרות הצטרפה לעם היהודי נועדה להזכיר לעם שהיהדות מבוססת לא רק על התורה, אלא על האופן שבו חכמים מפרשים את התורה שבכתב ואת התורה שבעל-פה.
3. חכמים ציינו כי מגילת רות עוסקת בגמילות חסדים, בין רות לנעמי ובין בעז לרות. התורה מושתתת על יסודות של חסד וקריאת המגילה מדגישה את המידה החשובה הזו.
מאפגניסטן ועד בוכרה
בחלק מהעדות נוצרו בשבועות מנהגים מיוחדים. נוסף על מנהג התזת מים שהוזכר קודם ונולד בצפון אפריקה, יהודי איראן (פרס) כינו את שבועות "מואדה גול" (חג השושנים), ויהודי בוכרה כינו את היום "גולי סורך" (ורד אדום), מה שיצר את המנהג לזלף מי שושנים על המתפללים ולזרוק עלי ורד על ספרי התורה.
יהודי אפגניסטן השקיעו עוד יותר וכאשר הם בישלו ורדים (כדי להפיק מי ורדים ריחניים לזילוף) הם שלקו ביצה במים הרותחים. את הביצה הקשה מסרו לרב כדי שיכתוב עליה פסוקים מהתורה, ולאחר מכן נתנו לילדים לאכול את הביצה (ללא הקליפה) כסגולה להצלחה בלימודים.
מוכרחים להיות שמח
ביהדות יש מצווה לשמוח בשלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות). חכמים קבעו בין השאר כי חובתו של הגבר היא לדאוג שאשתו וילדיו ישמחו בחג. לכן ספר ההלכה "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו קבע באופן מפורש שיש לשמח את האישה בחגים באמצעות קנייה של בגדים ותכשיטים במתנה. עוד נכתב שם שיש לשמח את הילדים בעזרת חלוקה של קליות ואגוזים (החטיף שהיה אהוב על ילדים בימי קדם).
הרמב"ם שחי במאה ה-12 כתב כי אסור לאדם להסתפק בחגים בשמחה שלו, של אשתו ושל ילדיו, ועליו לדאוג גם לנזקקים: "וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה, עם שאר העניים האומללים". אז שיהיה לכולנו חג שמח.
פורסם לראשונה: 14:03, 30.04.25
