תיאוריות קונספירציה עשויות לשמש גשר בין אנטישמיות לעוינות כלפי ישראל - כך עולה ממחקר אמריקני חדש שהתפרסם בכתב העת American Psychologist. החוקרים מצאו קשר מובהק בין שלוש התופעות, ובחנו כיצד עמדות אנטישמיות עשויות לנבא אמונה בתיאוריות קונספירציה ובהמשך גם עמדות אנטי-ישראליות. את המחקר הוביל הפסיכולוג ד"ר קנט הארבר מאוניברסיטת ראטגרס-ניוארק.
המחקר בוצע בשל העלייה העולמית המתועדת באנטישמיות משנת 2010 ואילך. בין היתר מדובר בהתקפות אלימות נגד יהודים בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם, כולל פיגועים בבתי כנסת. "במקביל לכך גוברת עוינות אנטי-יהודית ועוינות גוברת כלפי ישראל", אמר ד"ר הארבר, שחקר בנוסף תיאוריות קונספירציה הקשורות למגפת הקורונה, וכן מנגנונים ודפוסים פסיכולוגיים הקשורים לאנטישמיות. "ממצאי המחקר מהווים מסגרת מבוססת ראיות להבנת האופן שבו עמדות אלו מצטלבות – וכיצד אמונות קונספירציה יכולות לשמש כגשר רב עוצמה ומתמשך ביניהן", אמר ד"ר הארבר.
לדבריו, אנטישמיות המתועלת דרך אמונות קונספירציה לגבי ישראל ותומכיה הסבירה יותר מ-55% מהעמדות האנטי-ישראליות בכל המקרים שבדק. "זוהי השפעה גדולה מאוד עבור מחקר פסיכולוגי", אמר ד"ר הארבר. "כמות משמעותית של עוינות כלפי ישראל משולבת באנטישמיות. הקשר בין אנטישמיות, תיאוריות קונספירציה ועוינות כלפי ישראל הוא בעל יכולת ניבוי, אמין וחזק".
מפגינה פרו-פלסטינית מניפה דגל פלסטין בארצות הברית
(צילום: Jose Luis Magana/AP)
הפגנה פרו-פלסטינית בארצות הברית
(צילום: Jose Luis Magana/AP)
ד"ר הארבר הדגיש כי לא כל ביקורת על ישראל וממשלתה היא אנטישמית מטבעה. מטרת צוותו לא הייתה ליצור דיכוי של דיון לגיטימי, אלא לעודד מודעות רבה יותר. "לאנשים יכולות להיות סיבות לגיטימיות לביקורת על ישראל, בדיוק כמו כל מדינה אחרת", אמר ד"ר הארבר. "אפילו עוינות לא הוגנת או לא מושכלת כלפי ישראל אינה בהכרח חושפת גילויי אנטישמיות. חשוב לציין כי ממצאי המחקר הם קורלטיביים ואינם מסבירים סיבתיות. ייתכן שאנטישמיות גורמת לעמדות אנטי-ישראליות, או שכעס כלפי ישראל גורם לסלידה מיהודים, או שאולי גורמים אחרים מובילים לשניהם".
המחקר של ד"ר הארבר ועמיתיו לאוניברסיטת ראטגרס-ניוארק מספק ראיות חדשות לכך שתאוריות קונספירציה ממשיכות להזין ולעצב ביטויים של אנטישמיות. לאורך ההיסטוריה, תאוריות קונספירציה שימשו כדי להטיל אשמה על היהודים במספר רב של מקרים, החל מ"המוות השחור" (כינוי למגפת הדבר הקשה ביותר בהיסטוריה, שהכתה באירופה, באסיה ובצפון אפריקה בשנים 1347-1351) ועד לפיגועי 11 בספטמבר וההתנקשות בצ'רלי קירק אשתקד, כך לדבריו של ד"ר הארבר.
מפגינים הקוראים לשחרור פלסטין
(צילום: Jose Luis Magana/AP)
הפגנה פרו-פלסטינית שנערכה בסידני
(צילום: Mark Baker/AP)
סקרי העמדות שערכו מחברי המחקר התמקדו בשלושה פרמטרים: סלידה כלפי יהודים שאינם קשורים לישראל (אותה מכנה ד"ר הארבר "אנטישמיות קלאסית"), רגשות אנטי-ישראליים ואמונה בתאוריות קונספירציה הקשורות ליהודים ולישראל. נבדקי המחקר נבחרו מכל רחבי ארצות הברית ושיקפו את הדמוגרפיה הגזעית והאתנית של המדינה, כמו גם את השתייכותה הדתית והפוליטית. הגיל הממוצע של המשיבים נע בין 32 ל-40.
בחלק מהסקרים שנערכו התבססו החוקרים על סולם האנטישמיות של גרטרוד סלזניק וסטיבן סטיינברג שפותח בשנת 1969, תוך בחינת הסכמה עם הצהרות כגון "יהודים עושים עניין גדול מדי מדיכוי" ו"אפשר לדעת אם אנשים יהודים לפי איך שהם נראים". כמו כן, נבדק תת-הסולם האנטי-ישראלי של סקר דעת הקהל במזרח התיכון, שפותח על ידי ד"ר הארבר בעצמו, הכולל האשמות מפוקפקות והצהרות המייחסות לישראל מניעים זדוניים.
ד"ר הארבר וצוותו מצאו קשר בין אנטישמיות קלאסית לגישות אנטי-ישראליות, אם כי היה זה קשר קונספירטיבי לגבי ישראל ויהודים פרו-ישראליים. כאמור, בין תיאוריות הקונספירציה המופרכות בהן עסקו החוקרים, ניתן למצוא אמירות שנויות במחלוקת כגון "ישראל יצרה את נגיף הקורונה כנשק נגד פלסטין" ו"ישראל פתחה במלחמה בעזה כדי לזרז את בואו של המשיח היהודי".
הפגנה פרו-ישראלית בארצות הברית
(צילום: Jacquelyn Martin/AP)
מחאה פרו-פלסטינית בהולנד
(צילום: pmvfoto/Shutterstock)
אחת ממטרות המחקר הייתה לבחון כיצד יתפתחו תוצאות הסקר לאורך זמן, כדרך למדוד בצורה קפדנית יותר את הקשר בין עמדות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. "קשר ניבוי זה מראה כי ידיעת עמדותיו של אדם כלפי יהודים כיום יכולה לסייע בניבוי רגשותיו כלפי ישראל בעתיד", אמר ד"ר הארבר. "זה גם עוזר לשלול הסברים רגעיים, כמו מצב רוח רע של נבדקים באופן זמני או האפשרות שצפו או קראו ידיעה חדשותית מטרידה במיוחד על המזרח התיכון".
החוקרים מצאו בנוסף כי אמונות אנטישמיות שנמדדו בתחילת המחקר ניבאו אמונה בתיאוריות קונספירציה ארבעה שבועות לאחר מכן, וכי האמונות הללו ניבאו בתורן עמדות אנטי-ישראליות ארבעה שבועות לאחר מכן. מחברי המחקר חשפו גם הבדלים אידיאולוגיים. בקרב המשיבים הרפובליקנים, אמונות אנטישמיות היו מעט יותר נפוצות, אך רגשות אנטי-ישראליים היו פחות בולטים. לעומת זאת, משתתפים מקרב הדמוקרטים הראו רמות נמוכות יותר של אנטישמיות, אך עוינות חזקה יותר כלפי ישראל ותמיכה גדולה יותר באמונות קונספירטיביות אנטי-ישראליות.
