בסיומה של הוועידה השנתית של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) במדריד, יותר מ-150 מנהיגים יהודים מיבשת אירופה העבירו היום (ג') – ברוב גדול – מסר חד וברור לממשלות אירופה: קחו אחריות על ביטחון היהודים או שתישאו באשמה לקריסת הדמוקרטיה והערכים שאתם מתהדרים בהם.
הוועידה, שנערכה תחת הכותרת "לבנות או לעזוב? רגע האמת של יהדות אירופה", חשפה את ממדי האנטישמיות ההולכת ומתפשטת ברחובות, באקדמיה, בפוליטיקה ובחיי היום־יום – ואת חוסר המעש של מוסדות אירופיים שמסרבים להתעמת עם המציאות.
"אנטי־ציונות ואנטישמיות הן שני צדדים של אותו מטבע", אמר הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA). "אירופה ייבאה שנאה – והיא כבר איננה נסתרת, אלא גלויה לעיני כל. המנהיגים שמעלימים עיין מהתופעה ושותקים שתיקה רועמת למרות חומרתה – תורמים ישירות להעמקת הבעיה. אנחנו כבר לא מבקשים. אנחנו דורשים את זכויותינו – ונוביל היכן שאחרים נכשלו".
מנואל ואלס, שר בממשלת צרפת ולשעבר ראש הממשלה, אמר: "אירופה חזרה להיות מקום שבו אפשר למות רק בגלל שאתה יהודי. זו מלחמה על נשמתה של היבשת".
דייוויד לגה, ראש תחום מדיניות ב-EJA וחבר פרלמנט אירופי לשעבר, אמר: "זו לא שאלה של מקרים בודדים – זו קריסה מערכתית. המוסדות שאמורים להגן על יהודים פשוט עומדים מהצד ומסתכלים איך אנחנו טובעים".
דאגלס מארי, סופר ופובליציסט בריטי, אמר בכנס: "אנטישמיות היא סימן למחלתה של חברה. כל חברה שמספקת מקלט לאנטישמים – תתפורר".
הרב יהודה קפלון, מועמדו של הנשיא דונלד טראמפ לשמש כשגריר מיוחד של ארצות הברית וכשליח מיוחד לניטור ולמאבק באנטישמיות, התייחס גם הוא לזינוק בשנאת היהודים: "יותר מ-40 ממשלות התחייבו להילחם באנטישמיות. הגיע הזמן שיקיימו את ההתחייבות. אסור שקמפוסים יהיו מקלט לשנאה".
ד"ר רחלי ברץ, ראש מחלקת המאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, אמרה: "שנת 2024 הייתה השנה הקשה ביותר ליהודים זה 50 שנה. לא מדובר רק בשנאה – אלא בניסיון למחוק את עצם קיומה של מדינת ישראל". ג'ואל מרגי, נשיא קונסיסטואר פריז ויו"ר מועצת המנהיגות של EJA, הוסיף: "הקשר בין יהדות אירופה לישראל בלתי ניתן לניתוק. אנחנו לא עוזבים – אבל גם לא נשתוק בעוד אחינו ואחיותינו מאוימים".
בתגובה לגל חסר תקדים של אנטישמיות, ולאוזלת ידן של ממשלות, אומצה תוכנית פעולה נחרצת בת שישה סעיפים – אתגר ישיר למוסדות האיחוד האירופי.
- הגדרה משפטית מחייבת של אנטישמיות – על האיחוד האירופי ובית הדין האירופי לזכויות האדם לאמץ ולאכוף הגדרה אוניברסלית, ברורה ותקפה מבחינה פלילית בכל המדינות החברות.
- אמנת אזרחים כלל-אירופית – יש להשיק קמפיינים ציבוריים שיזכירו לכל אזרח אירופי את חובתו לערכים של סובלנות, כבוד הדדי ושוויון.
- אחריות מוסדית באקדמיה – יש להתנות מימון ציבורי באי-סובלנות כלפי אנטישמיות באוניברסיטאות ובשמירה על סטנדרטים של חופש ביטוי והגנה על סטודנטים יהודים.
- הקצנה בקמפוסים: איום ביטחוני – יש להכיר ברדיקליזציה באוניברסיטאות כאיום ביטחוני ממשי, ולא כבעיה שולית של סטודנטים יהודים.
- שיתוף פעולה עם רשויות אכיפה – קריאה לשיתוף פעולה הדוק בין התביעה הכללית, המשטרה והקהילות היהודיות באכיפה ובחקירה של פשעי שנאה אנטישמיים.
- כוח משימה יהודי כלל-אירופי – הקמת גוף מרכזי שיתאם את מאבק הקהילות והארגונים ברחבי היבשת – משפטית, פוליטית וביטחונית.
במקביל, סקר חדש חושף את עומק המשבר. במהלך הוועידה הוצג סקר מקיף של EJA ומכון Ipsos בקרב 4,400 משתתפים בשש מדינות באירופה. הממצאים שהתקבלו הם קשים: 28% מהצעירים באירופה נחשפו לאמירות אנטישמיות במסווה של "אקטיביזם", 65% טוענים שהסכסוך במזרח התיכון החמיר את יחסי הציבור כלפי יהודים, 20.4% מאשימים את יהודי ארצם באחריות למלחמה ו-49.3% מאמינים שסיקור התקשורת תורם לאנטישמיות מקומית.
