הרב יהודה גראמי, שמכהן כרב הראשי של איראן, התייחס לחיים היהודיים ברפובליקה האסלאמית במהלך ביקור בבריסל. בכתבה שפורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל", אמר הרב גראמי: "אני לא פוליטיקאי. מה שמעניין אותי הוא החיים היהודיים, לא פוליטיקה".
הרב גראמי, המחזיק גם באזרחות אמריקנית, נתקל לא פעם באנשים מחוץ לאיראן שמופתעים לגלות כי במדינה המסרבת להכיר במדינת ישראל יש בכלל רבנים - ועוד פחות מכך קהילה יהודית ועשרות בתי כנסת פעילים. להערכתו של גראמי חיים באיראן כ-20 אלף יהודים, אם כי יש הסבורים שמספרם נמוך בהרבה. "כל מה שהקהילה היהודית צריכה – קיים באיראן", אמר גראמי בדברים שצוטטו ב"וול סטריט ג'ורנל", וציין כי במדינה פועלת גם ישיבה ו-24 מקוואות ברחבי המדינה.
הוא התייחס לכך שמנהיגי היהודים באיראן תומכים במשטר הקיצוני. "לפעמים אני קורא שאנשים אומרים עליי דברים כאלה, אבל המטרה שלי אינה מה שאחרים אומרים", אמר הרב גראמי בעת שהשתתף בבריסל במפגש של "ברית הרבנים במדינות האסלאם", ארגון הכולל רבנים מ-18 מדינות. "אני לא שליח של אף אחד בעולם. אני שליח של הקהילה שלי".
הקהילה היהודית באיראן הצטמצמה מיותר מ-100 אלף איש לפני המהפכה האסלאמית בשנת 1979, וכיום היא מתמודדת עם מגבלות קשות. בין היתר נאסר על יהודי איראן לקיים קשר עם קרובי משפחה וחברים בישראל. "המגבלות האלה יוצרות לחץ על האנשים", אמר גראמי, "אבל הקהילה מצליחה להתמודד איתן".
הרב גראמי הודה כי המלחמה עם איראן סיבכה את חייהם של יהודי המדינה. "מעניין שבאיראן תמיד חיינו בשלום עם המוסלמים", הוא אמר. עם זאת, הוא הוסיף כי בתי הכנסת במדינה אינם זקוקים לאבטחה, בניגוד לבתי כנסת במדינות רבות אחרות.
טקס פדיון הבן באיראן. הרב גראמני במרכז
(צילום: מתוך דף האינסטגרם של הרב יהודה גראמי)
הרב גראמי, שנולד בטהרן שבע שנים לאחר המהפכה האסלאמית, למד לימודי דת בירושלים ובבולטימור. הוא מכהן כרב הראשי של איראן מאז 2011. לעיתים קרובות הוא נתקל בשאלות משתאות מדוע יהודים בוחרים להמשיך להתגורר באיראן. "השאלה הזאת מבוססת על טעות", אמר הרב גראמי. לדבריו, היהודים נשארים משום שזו הארץ שבה נולדו הם והוריהם. "אנחנו מכירים את התרבות וגאים בה", אמר.
על ביקורו בבריסל, הוא אמר כי "ברית הרבנים במדינות האסלאם", הכוללת מדינות מאלבניה ועד ניגריה ואוזבקיסטן, מסייעת לו לראות את מצבו בפרספקטיבה רחבה יותר. הרב מנדי חיטריק, העומד בראש הברית, אמר: "כל מדינה שונה, ולאיראן יש בהחלט את המציאות הייחודית שלה. אבל כשאנחנו נפגשים, אנחנו מבינים שרבים מהאתגרים משותפים".
לדברי גורמים המכירים את הקהילה, הקהילה היהודית שנותרה באיראן נעשתה בהדרגה אורתודוקסית יותר, ויש הסבורים שהדבר הקנה לה מידה מסוימת של כבוד מצד המשטר התיאוקרטי. בשנים האחרונות אף שופץ בית הכנסת של גראמי.
