בקושי עבר שבוע משחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בינואר 1945 ותמונת המצב המלאה לגבי מצבם של שורדי המחנות החלה להיחשף.
הפילוסוף היהודי הנודע מרטין בובר הבין שיש צורך במעשים דחופים, לא רק בהגות, כדי לאפשר לניצולים להשתקם. בובר, שהיה אז מראשי האוניברסיטה העברית בירושלים, מיהר לגייס את עמיתיו שמיד נרתמו לפעולה, וכך עובדי האוניברסיטה אספו ושלחו חבילות ציוד לניצולים שיצאו מהמחנות חסרי כול. בובר אמר אז כי הם "מבקשים לכסות מערומיהם ומתחננים על נפשם כל עוד נמצאים בחיים".
עובדי האוניברסיטה העברית התגייסו ושלחו חבילות ציוד לניצולי השואה, שרבים מהם נקלטו לאחר מכן במוסד האקדמי לאחר עלייתם ארצה. מכתב זה נחשף לרגל שנת המאה לייסוד אוניברסיטה, שבמסגרתה נפתחים אוצרות הארכיון שלה.
על המכתב חתמו פרופ' מרטין בובר, הפילוסוף היהודי הנודע, וממייסדי האוניברסיטה העברית; פרופ' שמואל הוגו ברגמן, פילוסוף מבכירי הוגי הציונות והרקטור הראשון של האוניברסיטה; פרופ' אנדור פודור, כימאי והפרופסור הראשון באוניברסיטה; פרופ' יוסף קלוזנר, היסטוריון ולימים חתן פרס ישראל, וגם נציגות ועד העובדים של האוניברסיטה.
לאחר המלחמה חזרו לירושלים סטודנטים רבים שנלחמו בנאצים בשורות הצבא הבריטי. האוניברסיטה העניקה אז הקלות בלימודים לסטודנטים ששירתו בצבא הבריטי ונלחמו בנאצים, ואספה תרומות וציוד לשורדי השואה שיצאו ממחנות ההשמדה חסרי כול, כשלגופם רק פיסות בד דקות.
