כמה ימים לאחר חתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, מתריע ארגון CyberWell - הפועל לניטור ומאבק באנטישמיות ברשת - על מגמה מדאיגה של שימוש ציני במושג “ניצולי שואה” בידי משתמשים עזתים ואנטי-ישראליים ברשתות החברתיות. על פי נתוני הארגון, מאז 10 באוקטובר נרשמה עלייה חדה בשימוש בביטויים המהווים זילות של שואת יהודי אירופה, ובהם "ניצול שואת עזה" ו"אני ניצול משואה אמיתית".
סרטון תעמולה פלסטיני
(צילום: מתוך X)
במשך שנים רבות ובפרט מאז מתקפת הטרור הרצחנית של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, אחת ההאשמות האנטישמיות הרווחות ברשתות החברתיות היא השוואה בין המדיניות הישראלית ברצועת עזה לזו של הנאצים בתקופת השואה. במשך המלחמה, ישראל הואשמה תדיר כמי שמבצעת שואה ו"רצח עם" בעזה.
במהלך ששת החודשים האחרונים הופיע הביטוי "שואת עזה" ביותר מ-525 אלף פוסטים ברשת X, שיצרו כ-2.6 מיליון אינטראקציות והגיעו לפוטנציאל חשיפה של 552 מיליון משתמשים ברחבי העולם.
עם סיום המלחמה התופעה קיבלה תפנית חדשה: משתמשים מעזה וגורמים פרו-פלסטיניים החלו לפרסם סרטונים ותמונות סלפי, שבהם הם מציגים עצמם כ"ניצולי שואת עזה", נרטיב שלא הופיע קודם לכן. אחד "הניצולים" הגדיל לעשות ופרסם תמונה שלו עם חתול.
על פי הנתונים, הביטוי "ניצול שואת עזה" הופיע לראשונה ב-10 באוקטובר השנה. בין התאריכים 10–14 באוקטובר הוזכר ב-3,200 פוסטים ברשת X, שיצרו 25,000 מעורבויות והגיעו לפוטנציאל חשיפה של של 892,800 משתמשים.
הביטוי "אני ניצול של שואה אמיתית" הופיע 523 פעמים בין ה-10 ל-12 באוקטובר, ויצר 6,700 מעורבויות וחשיפה של 184,700 משתמשים.
הביטוי "אני ניצול שואה" רשם קפיצה משמעותית, ובין 10 ל-14 באוקטובר הופיע ב-20,200 פוסטים, עם 93,300 מעורבויות וחשיפה לפוטנציאל של 17.1 מיליון משתמשים. לשם השוואה, בחצי השנה שקדמה לסיום המלחמה עמד הממוצע היומי על 2,854 פוסטים, ואילו מאז כניסת הפסקת האש לתוקף עלה ל-4,040 פוסטים ביום - זינוק של 42%.
4 צפייה בגלריה
עוד "ניצול" בחוף הים, ככל הנראה לא של הרצועה עם למעלה מ-3 מיליון חשיפות
(צילום: מתוך הרשתות החברתיות)
טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ”לית CyberWell, אמרה: "אנו עדים לניצול ציני ובוטה של מושגי שואת יהודי אירופה, - אחת הטראומות הקשות בהיסטוריה האנושית וזאת על מנת להשוות את ישראל לרודפיה. זו לא רק אנטישמיות, אלא דה-הומניזציה מכוונת של ישראלים ויהודים בזירה הדיגיטלית. על אף שהכחשת שואה מוגדר כתוכן אסור לפי כללי הקהילה של כל רשת חברתית, הטרנד הפוגעני הזה נופל בין הכיסאות. לא זו בלבד שמדובר בעיוות מובהק של מושגי השואה, התכנים הללו אף זכו לחשיפה מוגברת על ידי האלגוריתם של הרשתות החברתיות ברחבי העולם".
כהן מונטמאיור הוסיפה: "על הרשתות החברתיות לקחת אחריות, אסור שהן ימשיכו להוות כלי לסילוף ההסטוריה ולהדהוד שקרים שאינם פוגעים רק בעם היהודי, אלא גם בעוצמתם וחשיבותם של המסרים והלקחים הנלמדים מגודל האסון של שואת יהודי אירופה".
