בקרוב על שולחן הסדר שלכם? בניו יורק תוצג בקרוב לראשונה בפומבי תגלית שמרגשת מומחים בעולם היהדות, הארכאולוגיה והאמנות האסלאמית כאחד: גביע קידוש שמוגדר על ידי בית המכירות הפומביות סותבי'ס כגביע הקידוש העתיק ביותר הידוע כיום – ולדבריהם, אף פריט היודאיקה הקדום ביותר ששרד מימי הביניים.
הגביע, שמוערך בשווי של בין 3 ל-5 מיליון דולר, יוצע למכירה פומבית באוקטובר הקרוב, ולפי חוקרי יהדות הוא עדות נדירה למסחר, לדיאלוג התרבותי ולשגשוג היהודי לאורך דרך המשי לפני קרוב לאלף שנה.
הגביע, המכונה "גביע השמחה", מתוארך למאה ה-11 או ה-12 ומקורו, ככל הנראה, בח'וראסאן – אזור שהיה בעבר חלק מהאימפריה הפרסית וממוקם כיום בעיקר באיראן, אפגניסטן וטורקמניסטן. בתקופה זו התקיימה בח'וראסאן קהילה יהודית תוססת, שלימים הוחרבה עם פלישות ג'ינגיס חאן.
הגביע מעוטר בכתובות בעברית ובערבית כאחד – שילוב יוצא דופן, שמעיד על השפעות הדדיות וקרבה תרבותית בין יהודים ומוסלמים באזור. שמו של הבעלים הקדום, "שמחה בן סלמן", חרוט על פני הגביע, ואיתו ברכות כפולות לשמחה – גם בעברית וגם בערבית.
על פי המחקר, ייתכן שהכפילות אינה מקרית: המילה "שמחה" מופיעה פעמיים בעברית, ובערבית נכתב פעמיים התרגום המדויק – "סֻרוּר" (سُرور). החוקרים סבורים שהאמן – כנראה צורף מוסלמי מקומי – בחר לשלב את הברכה הכפולה מתוך כבוד לבעל הגביע ושמו, אך גם כ"השתקפות אסתטית של סימטרִיָּה טקסטואלית". הכתובת בערבית כוללת רצף איחולים ומשאלות: עם מזל וברכה, שמחה ושמחה, אושר, תהילה, שגשוג, עושר, חן, הצלחה, בריאות, שלמות, עושר, שמחה, בריאות ואריכות ימים לבעליו.
הגביע עשוי כסף ומעוטר בעבודת צורפות עדינה בסגנון המזוהה עם מרכז אסיה של אותה תקופה, לרבות מוטיבים של עלי גפן וסגנון כתיבה אופייני. לטענת החוקרים, מדובר ככל הנראה בתוצרת בית מלאכה מקומי שפעל באזור ח'וראסאן, בשיא תקופת הפריחה התרבותית-אמנותית של האזור. הוא מזכיר בעיצובו קבוצה מצומצמת של כלי כסף מוסלמיים מהתקופה, כדוגמת "מטמון הררי" שמוצג כיום במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים.
מעבר לחשיבותו ההיסטורית, זהו גם חפץ נדיר ביותר: כיום מוכרים פחות משני תריסרי פריטי יודאיקה מתקופת ימי הביניים, ואף לא אחד מהם מתוארך לשלב כה מוקדם. לדברי שרון ליברמן מינץ, אוצרת יודאיקה בכירה בסותבי'ס, מדובר בפריט שממחיש את ההיסטוריה הסבוכה והמרתקת של הקיום היהודי בתפוצות, בעיקר באזורים מוסלמיים: "הגביע הזה הוא לא רק תיעוד יוצא דופן של נוכחות קהילות יהודיות במרכז אסיה בימי הביניים, ושל חילופי התרבות עם העולם האסלאמי שסבב אותן. הוא גם מגלם שפה אמנותית משותפת, שחוצה דתות וזהויות. הישרדותו של פריט כזה כמעט אלף שנה היא מדהימה", אמרה.
למרות חשיבותו, הגביע לא הוצג מעולם לציבור. מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת הוא היה חלק מאוסף משפחתי פרטי, ובמשך עשרות שנים לא נחשף לעין הציבורית. רק כעת, לקראת מכירה ייעודית שתתקיים בניו יורק ב-29 באוקטובר, תיפתח תצוגה קצרה שלו בסותבי'ס לונדון, במסגרת שבוע האמנות האסלאמית והמזרח-תיכונית שייערך באפריל הקרוב.
בית המכירות סותבי'ס, שמוביל את המכירה, נמצא מאז 2019 בבעלות המיליארדר הישראלי-צרפתי פטריק דרהי. רק לאחרונה פורסם כי אבו דאבי הצטרפה אליו כשותפה באחזקות בבית המכירות, כחלק ממהלך שמחזק את קשרי האמנות בין המפרץ לעולם המערבי. כעת, עם חשיפת הגביע לקראת פסח, מקווה סותבי'ס לעורר עניין בקרב אספנים, מוסדות יהודיים ואולי אף מוזיאונים ברחבי העולם.
בניגוד למצוות אחרות, לא קיימת הלכה נוקשה לגבי עיצובם של כלים טקסיים אלו – מה שאפשר לקהילות יהודיות להתאים כלים מקומיים לשימוש דתי. התוצאה: גביעי קידוש בצורת כוסות שתייה פרסיות, גרמניות או איטלקיות, מעוטרות לפעמים בסמלים לא יהודיים, אך עם חריטה עברית מובהקת.
