לקראת יום השואה ערכו היום (ג') שגרירויות בריטניה, שבדיה וארצות הברית אירוע משותף במעון השגריר הבריטי ברמת גן, לציון 25 שנה להצהרת שטוקהולם. אירוע זה הפגיש בכירים מארגונים לזיכרון השואה ושגרירים ממדינות החברות בברית זיכרון השואה הבינלאומית (IHRA), שנוסדה בעקבות ההצהרה.
בריטניה, שבדיה וארצות הבריות היו בשנת 2000 המדינות המייסדות של הצהרת שטוקהולם. בבסיס ההצהרה התחייבות שזוועות השואה יישארו צרובות לנצח בזיכרון הקולקטיבי. מאז, הייתה ההצהרה בסיס למאמצי IHRA והמדינות החברות בה לקידום חינוך, זיכרון ומחקר בנושא השואה.
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: הממונה על שגרירות ארה"ב בישראל סטפני האלט, שורד השואה מייקל סמוס (יושב), שגרירת שבדיה בישראל אלכסנדרה רידמארק, שגריר בריטניה בישראל סיימון וולטרס, יו"ר IHRA דני דיין
(צילום: David Azagury / U.S. Embassy Jerusalem)
באירוע נאמו השגריר הבריטי סיימון וולטרס, שגרירת שבדיה אלכסנדרה רידמארק והממונה על ענייני שגרירות ארה"ב בישראל, סטפני האלט. כמו כן נאם דני דיין, יו"ר IHRA ויו"ר יד ושם. באירוע נכחו נציגים מארגוני זיכרון השואה, כמו גם שגרירי מדינות החברות ב-IHRA מגרמניה, פולין, האיחוד האירופי, איטליה, לטביה, רומניה, יוון, סלובניה, פורטוגל, קנדה, פינלנד, נורבגיה, אוסטרליה, בלגיה, אסטוניה, קרואטיה, אלבניה, ליטא, ברזיל ובולגריה.
במהלך האירוע שמעו המשתתפים את עדותו של מיכאל סמוס (99), הניצול האחרון של מרד גטו ורשה. מיכאל נולד ב-1926 וסיכן את חייו בהברחת מסרים וציוד לגטו בבירת פולין. לאחר שהנאצים תפסו אותו וגירשו אותו לטרבלינקה, סיכן סמוס את חייו שוב בהברחת מזון לחבריו במחנה. הוא שרד נגד כל הסיכויים, אחרי שסבל בגטאות ובמחנות ריכוז וחווה עבדות. החוסן והאומץ שלו מעידים על רוחו העזה.
שגריר בריטניה בישראל אמר: "הצהרת שטוקהולם היא תזכורת חשובה ומתמשכת לכך שזיכרון השואה והחינוך לזיכרון השואה הם אחריות קולקטיבית. חובה על כולנו להבטיח שזוועות השואה לעולם לא יישכחו. מטרתנו הייתה ונשארה להבטיח ש'לעולם לא עוד' היא יותר מסיסמה – היא מחויבות חיה וחיונית. כולנו אחראים ואחראיות להילחם באנטישמיות בכל מקום שבו היא מופיעה. אני גאה בכך שממשלת בריטניה ממשיכה ליישם את העקרונות של הצהרת שטוקהולם באמצעות מחויבותה לחינוך, אך גם על ידי הקמה ובנייה של מרכז הנצחה קבוע לשואה ליד הפרלמנט הבריטי, המשמש כתזכורת קבועה לזוועות השואה".
שגרירת שבדיה הוסיפה: "הצהרת שטוקהולם בנושא השואה אומצה על רקע אתגרים אמיתיים ורציניים, כמו בורות והכחשת השואה. היום, 25 שנה מאוחר יותר, בעקבות 7 באוקטובר, אנו ניצבים בפני אתגרים עוד יותר חמורים, כאשר הרשתות החברתיות מוסיפות להתפשטות של עיוות השואה והכחשתה, כמו גם אנטישמיות ושנאה. כאחת המדינות המייסדות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, שבדיה תישאר קול איתן להנצחת זיכרון השואה, לחיזוק החיים היהודיים בשבדיה ובאירופה ובמאבק המכריע באנטישמיות. לאנטישמיות אין מקום בשבדיה; הממשלה אינה מקבלת החרגות או תירוצים".
הממונה על שגרירות ארה"ב בישראל נאמה גם היא באירוע: "ארצות הברית ממשיכה לכבד ולדרוש צדק למען קורבנות השואה, הניצולים ומשפחותיהם, ולכל קורבנות הרדיפה הנאצית, באמצעות הנצחה מדויקת וחינוך על השואה. אנו מחויבים למאבק בעליית האנטישמיות בארה"ב וברחבי העולם".
ב-1998, ראש ממשלת שבדיה יירן פרסון, ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון הסכימו להקים כוח משימה לקידום שיתוף פעולה בינלאומי בנושא חינוך, זיכרון ומחקר בנושא השואה. יוזמה זו הובילה להצהרת שטוקהולם, שנוצרה במהלך הפורום הבינלאומי של שטוקהולם בנושא השואה בשנת 2000. ההצהרה הפכה למסמך היסוד של "הברית הבינלאומית לזיכרון השואה" (IHRA), והיא מתארת את העקרונות המנחים של הארגון ושל המדינות החברות בו.
