כנראה שאני באמת לא מחדש כלום כשאני כותב כי החברה הישראלית נמצאת בעשור האחרון בצומת רגיש במיוחד. ויכוחים פוליטיים, מתחים בין מגזרים, פערים אידאולוגיים, כלכליים ותרבותיים – כל אלה יצרו שסע עמוק שמאיים על הלכידות החברתית. לא מדובר בעוד בחילוקי דעות לגיטימיים כמו שהיו מאז ומעולם, אלא במילים קשות, ניכור הדדי ואפילו חוסר מוחלט באמון ואכפתיות בין קבוצות שונות באוכלוסייה.
השסע הזה הוא לא רק בעיה פוליטית – הוא סכנה אמתית לעתיד המשותף שלנו. וגם אויבינו במזרח התיכון יודעים את זה. מדינה לא יכולה להתקיים לאורך זמן כשהחברה בה מפולגת, כשאין שפה משותפת או תחושת אחריות הדדית. גם ממאה שערים, גם מאיתמר וגם מקיבוץ אפיקים.
דווקא במציאות כזו, הצורך והחובה באחדות מקבלים חשיבות גדולה עוד יותר. אחדות זו לא אחידות. לא חייבים לחשוב או להתנהג אותו הדבר. זו היכולת להקשיב, לכבד, לחפש את המשותף גם כשקיים שוני עמוק. העולם אומר שאין אתאיסטים בשוחות. אני יכול להעיד אישית שגם אין שם שסע. בעזה וביו"ש לוחמים ביחד בלי הבדל למה הצבעת או מה אתה חושב. בסיס הקיום שלנו כאן הוא משותף. אם ניכשל בבניית גשרים – נעמוד מול תהום שלא נצליח לחצות. אם כן נעמוד במשימה – נוכל להבטיח לא רק שלום פנימי וחיים רוגעים יותר מעצבים, אלא גם חוסן אמיתי מול האתגרים החיצוניים.
אבל זה לא סתם עוד טור קריאה להשכמה לפני שיהיה מאוחר מדי. זה טור רלוונטי ואקטואלי מתמיד, וגם קצת אופטימי, רגע לפני שחוגגים את ל"ג בעומר.
כי ל"ג בעומר הוא כבר מזמן לא רק יום שמביא ריח של מדורות באוויר (לכבודו של התנא רבי שמעון בר יוחאי שזהו תאריך ההילולה שלו), תפוחי אדמה עטופים בנייר כסף, נקניקיות ופקקי ענק בדרך למירון. ובחזרה.
כבר עשרות שנים ששליחי חב"ד מארגנים ביום הזה תהלוכות ילדים ברחבי הארץ והעולם. מדובר באירועים ססגוניים, צבעוניים ומלאי שמחה, בהם משתתפים אלפי ילדים – בדרך כלל עם הוריהם או סבא וסבתא – וצועדים ברחובות עם דגלים ביד, שלטים עם מסרים חיוביים על יהדות, אחדות ואהבת ישראל, ובליווי מוזיקה שמחה, ריקודים, בלונים ומופעים מיוחדים.
הרעיון לקיים תהלוכות ילדים בל"ג בעומר התחיל מיוזמה ישירה של הרבי מלובביץ'. לפני 44 שנים קרא הרבי לחסידיו ושליחיו לנצל את יום החופש (בהנחה שמשרד החינוך ייסגר על עצמו ולא ישנה את זה כל שבועיים...) של ל"ג בעומר לכינוס ילדים והסביר: דווקא ביום הזה, שבו פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות על שלא נהגו כבוד זה בזה, ראוי לבטא את אחדותו של עם ישראל ולאחד ילדים יהודים מכל הזרמים ובכל הגילים סביב המגבש והמחבר. כמו הפגנה, אבל לשם שינוי של בעד, ולא נגד שום דבר. דווקא בל"ג בעומר אנחנו רוצים להראות שהבנו את המסר. הפקנו לקחים. שלמרות המחלוקות והשבטיוּת שקיימות כמעט בכל נושא, אפשר להתגבר על הכול מתוך כבוד הדדי ולהבליט את המאחד על פני המפריד.
הרב מוני אנדרואכן, מאז מתקיימים אירועים כאלו בכל נקודה בעולם שחב"ד הגיעה אליה, וכידוע יש רבים כאלה בכל הגלובוס. הם נפתחים בצעדה קצרה ובהמשך נערך הפנינג המשלב דברי תורה, אטרקציות ופרסים. כשהילדים צועדים יחד, משהו בלב נרגע. אולי זו התמימות בעיניים שלהם, אולי הדגלים הקטנים שמתנופפים באוויר, אולי העובדה שהם עדיין לא למדו לחפש מה מפריד, אלא רק מה מחבר.
תגידו מה שתגידו על שליחי חב"ד, על כל מעלותיהם אפשר בהחלט להוסיף את העובדה שהם חיים עם יד על הדופק: בשנות השמונים הופיע מוטי גלעדי בתהלוכה המרכזית בתל אביב והוגרלו טיסות בשמי הארץ, היום – מני ממטרה, דוד חיים ויובל המבולבל מגישים לילדים את הרפרטואר שלהם ושוב מגרילים טיסות. אבל הפעם ישירות לניו יורק.
וזה בהחלט לא דבר של מה בכך מאז הטיל החות'י לנתב"ג...
הרב מוני אנדר הוא דובר חב"ד בישראל
* שליחי חב"ד מקיימים היום (ה') ומחר תהלוכות אחדות של ילדים והפנינג לכבוד ל"ג בעומר בהשתתפות אומני ילדים מובילים. האירועים מתקיימים ברחבי ישראל ומותאמים לכלל הקהלים, המינים והגילים. לאיתור התהלוכה הקרובה אליכם היכנסו לאתר חב"ד ישראל: chabadisrael.co.il/lag
