בבית המדרש של הטוקבקים
"כמה שטויות בכתבה אחת", כתב בשבוע שעבר חבר שמכנה עצמו אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא והוסיף לביקורת הצעה: "אם היה לה קצת שכל הייתה מביאה את הסוגיה על בבא בן בוטא שנתן כבוד להורדוס בגלל מעמדו למרות כל תחלואיו".
יקר, אני לא יודעת אם דבריך מתייחסים לנתניהו או לטראמפ (אני לא מכבדת את שניהם), ובכל מקרה, אני נענית לאתגר. נעיין השבוע באגדה על בבא בן בוטא והורדוס, ואני אשמח לביקורת עניינית מאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ומיתר החברות והחברים בבית המדרש של הטוקבקים.
2 צפייה בגלריה
נתניהו וטראמפ בכנסת
(צילום: Jalaa Marey / Pool via REUTERS, Chip Somodevilla / POOL / AFP)
"ואל תתקרב אליו, אם אתה לא מוכרח / כי היד שלו קלה והוא מחזיק אקדח" (יהונתן גפן)
שליטים לא אוהבים תחרות, ונוהגים להרחיק מתנגדי שלטון ואפילו יועצים שמתגלים כבעלי דעה. בממלכות שאינן דמוקרטיות, אין צורך לפטר את המתחרים, אפשר להרוג אותם. כך נהג הורדוס, שלא היה חביבם של היהודים ובמיוחד לא של החכמים. בהקדמה לאגדה שלנו מסופר שהחכמים דרשו דרשות לא זהירות נגד הורדוס, שבמרכזן הפסוק "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" (דברים י"ז, ט"ו). הורדוס האדומי לא יכול להיות מלכנו, אמרו החכמים, ומיצבו עצמם כאופוזיציה. הורדוס לא התלהב מהדרשות, אז הוא הרג אותם.
הכומר של המאפיה
בסרטים על המאפיה מקובל לייחד תפקיד לכומר של המאפיה. גם הורדוס צריך "כומר" ולמרות חשדנותו כלפי החכמים, הוא משאיר לצידו רב אחד, את בבא בן בוטא. עכשיו נעיין באגדה שעליה המליץ חברנו אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ג עמוד ב. מתורגם מארמית ומעובד):
הקיף הורדוס את ראשו של בבא בן בוטא בעטרה של קוצים וניקר את עיניו. יום אחד בא הורדוס וישב לפניו, אמר: יראה אדוני את העבד הרע הזה (כלומר, את הורדוס) מה הוא עושה. אמר לו (בן בוטא): מה אעשה לו? אמר לו (הורדוס): תקלל אותו. אמר לו, כתוב (קהלת י', כ'): "גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל". אמר לו: זה (הורדוס) אינו מלך. אמר לו (בן בוטא): ואפילו אם הוא עשיר בלבד. כתוב (קהלת, שם): "וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר", וגם אם הוא נשיא בלבד כתוב (שמות כ"ב, כ"ז): "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר".
אמר לו (הורדוס): בעושה מעשה עמך, וזה, הורדוס, לא עושה מעשה עמך. אמר לו (בן בוטא): אני מפחד ממנו. אמר לו (הורדוס): אין אדם שילך ויאמר לו, הרי רק אני ואתה יושבים כאן. אמר לו, כתוב (קהלת, שם): "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל".
אמר לו: אני הוא, ולו הייתי יודע שהחכמים זהירים כל כך לא הייתי הורג אותם, ועכשיו מה תקנתו של אותו אדם? אמר לו: מי שכיבה אורו של עולם... ילך ויעסוק באורו של עולם...
אמרו: מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין נאה מימיו.
נצלהו וחשדהו
הורדוס רוצה להחזיק לצידו חכם צייתן, שילוב בעייתי ובמיוחד כשמדובר במלך פרנואיד כהורדוס. ראשית הורדוס מנקר את עיני החכם, והסמליות שבמעשה לא דורשת הסבר.
כמו מדובבים בכלא, נכנס הורדוס לדובב את החכם שלא יכול לזהותו. "הוא עבד רע", אומר הורדוס על עצמו, ובן בוטא לא מכחיש אך מסרב לשתף פעולה. הורדוס ממשיך: אולי רק תקלל אותו? ושוב, בן בוטא לא מגן על הורדוס אבל מצטט פסוק שמבהיר שלא טוב לקלל מלכים. הורדוס ממשיך בפתיינות ואומר: הרי הוא אינו מלך לגיטימי. בן בוטא לא נשבר: אותו פסוק בקהלת מבהיר שלא טוב לקלל אנשים חזקים, גם אם הם "רק" עשירים.
בן בוטא מרים להנחתה
האם בן בוטא נשבר? בשלב זה הוא לא מגיב אלא יוזם. הוא מצטט פסוק שמבהיר ארבע פעמים שהורדוס אינו מלך: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". את המלך צריך לבחור אלוהים, ואלוהים לא בחר בהורדוס. המלך צריך להיות מקרב עמך והורדוס אדומי. המלך לא יכול להיות נוכרי, ואם עדיין לא הבנו, הפסוק חותם בדרישה שהמלך יהיה "אחיך". האם בן בוטא נשבר והצטרף בגלוי ל"חמוצים" שמתסיסים נגד הורדוס?
הורדוס מדרבן את בן בוטא: המלך הזה אינו מבני עמך. בן בוטא חוזר לכיוון הקבוע שלו – לא סותר את דברי הורדוס, אך מבהיר שהוא כנוע ופחדן וחושש ש"עוף השמיים יוליך את הקול", ולכן לא יקלל את הורדוס בגלוי או בסתר. אני מאה אחוז משת"פ, מבהיר בן בוטא.
2 צפייה בגלריה
דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, לפי פרשנות פרשנות פרופ' מיכאל אבי-יונה לתיאורי יוסף בן מתתיהו
(צילום: Berthold Werner)
האם הורדוס חוזר בתשובה?
הביות של בן בוטא הצליח, והורדוס נחשף בפניו. המצפון של הורדוס, שמקום קבורתו לא נודע, כאילו מתעורר לחיים: "ולו הייתי יודע שהחכמים זהירים כל כך לא הייתי הורג אותם". קשה להציע תמונה צינית יותר של ייסורי מצפון. הורדוס מבקש לפצות על טבח החכמים, ובן בוטא, שאולי לרגע הזה ייחל, מציע: אתה כיבית את החכמים שהם האור של העולם, אתה תדליק את אורו של המקדש. ואכן, הורדוס, הבנאי הגדול, בונה את מגדלי טראמפ של יהודה: "מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין נאה מימיו".
בניין הורדוס, כך מכנה התלמוד את בית המקדש, ולא במקרה. זה לא שלנו, זה נבנה על דמם של החכמים, קובע התלמוד ומוחק את הזכות היחידה שניתנה להורדוס (ולבן בוטא).
צדקן בלתי נלאה
איש מעייף. כך מוצג בן בוטא באגדות תלמודיות נוספות. הוא מקפיד לא לחטוא ובכל זאת מביא מדי יום קורבן אשם (למקדש המפוקפק של הורדוס...) ואף מתבאס בגלוי כשנאמר לו שמיד לאחר יום כיפור אסור להביא אשם. כשאישה שוברת עליו נר חרס, הוא מנחם אותה ומאחל לה בשחצנות המיוחדת לאנשים צנועים (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף סו עמוד ב): "המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא".
אז מה אתה רוצה
אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא יקר, איך האגדה הזו עוזרת לך? האם לטענתך ביבי הוא הורדוס ועליי לנהוג כבן בוטא פן יבולע לי?
בעניין ביבי אני די מסכימה איתך. ככל שמתקדמות שנות מלכותו הוא הולך ונדמה להורדוס; הוא אדם רדוף, שרק השבוע פיטר מראשות המל"ל את צחי הנגבי, ליכודניק שעדיין נותרו לו פיסות אישיות. הוא מעדיף את טובתו על טובת עמו.
אבל אני לא פוחדת מביבי ולא מוכנה להיות לבן בוטא. כלומר, ברמה הלאומית אני פוחדת ממנו, הוא הביא עלינו את האסון הגדול בתולדות המדינה, הוא האריך את המלחמה ועיכב את החזרת החטופות והחטופים (עיכובים שגרמו לחלקם למות בשבי).
פרופ' רוחמה וייסצילום: אביבית בן נוןאבל ברמה האישית אני לא פוחדת ממנו. כבר הייתי פעם "נערת הפוסטר" שלו בסרטון שהציג אותי כמי שמעודדת את רציחתו (בשעה שכתבתי בדיוק ההפך; שיש להיאבק בו רק בדרכים דמוקרטיות). במשך זמן ארוך תמונתי הוצגה בדף הפייסבוק שלו ושל בנו. הייתי שם, ואני לא פוחדת להיות שם שוב. אני לא בן בוטא, אני פוחדת רק מאלוהי המוסר.
ולא נרפה עד שכל החטופים יובאו לקבר ישראל.
שבת שלום!
