הדיון הציבורי סביב חוק הגיוס מתמקד במה שאמור לתמרץ חרדים להגיע ללשכות הגיוס – הסנקציות. מדובר על משיכת הטבות כלכליות באופן שייקר את חייהם של זוגות צעירים חרדים באלפי שקלים מדי חודש. בייעוץ המשפטי לממשלה דורשים ללחוץ על הציבור החרדי דרך הארנק, במשרד האוצר מסבירים כי מדובר בהכרח כלכלי – אלא שלמרות שזעקת החרדים על כך, לא בטוח שכרגע יחול שינוי בעקבות אותן "גזירות כלכליות", ו"רדיפה" כפי שמתוארים הדברים בעיתונות החרדית.
בשבועות האחרונים יצאה מהייעוץ המשפטי לממשלה הוראה להרחיב את יישום הסנקציות הקבועות בחוק על צעירים חייבי גיוס שלא התייצבו בלשכות הגיוס. אם ההוראה תצא לפועל, מדובר במהלך שיהווה טלטלה כלכלית לבתים חרדיים רבים.
מדובר על הנחה בארנונה למשפחה בת 4 עד 6 נפשות הרושמת הכנסה חודשית של עד 9,500 שקלים בחודש שיכולה להגיע ל-80 אחוזי הנחה. הנחה כזאת נפוצה מאוד בבתים חרדיים בשל ההכנסה הנמוכה ומספר הילדים הגדול כבר מגיל צעיר של ההורים, בגיל חייבי הגיוס, כך שמדובר בהטבה ששוויה מאות שקלים מדי חודש.
בנוסף מציע המכתב המשפטי להפסיק את הסיוע בשכר דירה עבור זוגות צעירים שבהם הבעל חייב גיוס. מדובר בהטבה משמעותית, העומדת אצל משפחה עם 2‑4 ילדים על 1,170 שקלים ביישוב גדול ו-820 שקלים בחודש ביישוב קטן ככל שההכנסה נמוכה מ-7,200 שקלים עבור משק בית.
"בהיעדר צעדי אכיפה - שיעור המתייצבים זניח"
עוד הוצע במכתב להתנות גם את האפשרות לזכאות בתוכניות "מחיר למשתכן" בכך שהנרשם אליהן אינו משתמט משירות צבאי. המכה הקשה ביותר היא הפסקת סבסוד המעונות שיצאה כבר לפועל בתחילת החודש, הטבה השווה למשפחה צעירה המשתכרת בשכר נמוך אלפי שקלים בחודש.
במכתב שכתב המשנה ליועמ"ש עו"ד גיל לימון, צוין כי בשל שיעורי ההיענות הנמוכים לצווים שנשלחו מטעם הצבא "עלה כי נדרשת הגברת צעדי האכיפה כלפי בני הציבור החרדי חייבי הגיוס המסרבים למלא אחר צווי ההתייצבות הנשלחים אליהם, במטרה למלא את שורות הצבא ולעמוד בצורכי הביטחון הדוחקים". עוד נכתב כי "בהיעדר צעדי אכיפה אפקטיביים, שיעור המתייצבים מקרב קבוצה זו הינו זניח".
"ניסינו הידברות כבר 70 שנה", אומר יאיר וייגלר, מוביל פורום המילואימניקים הדתי-לאומי. "פעם אחר פעם זה לא עבד. הדרך היחידה להביא לגיוס חרדים היא להפסיק ולדבר עם המגזר, הרבנים והעסקנים. מגיע לנערים החרדים שנפנה אליהם באופן אישי, כמו כל אזרח אחר. רק סנקציות אישיות וכלכליות. רק השלכות על השתמטות, רק אם נהפוך את אי-הגיוס החרדי ללא משתלם, הלחץ על הנער החרדי לא להתגייס יפחת, וכך יותר ויותר יתגייסו מרצון או כי כבר לא ישתלם".
"הסנקציות שהחברה החרדית תטיל יהיו כבדות יותר"
לעומת זאת, פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מבקש לאתגר את התפיסה הזאת. "התפיסה של היועמ"שית באה מראייה משפטית שבה כל אזרח הוא תעודת זהות, שעליו יש להחיל נורמות שוויוניות לכולם", הוא אומר. "עמדת משרד האוצר מגיעה מכיוון אחר. בעצם היא אומרת שאין צורך רק בסנקציות קהילתיות, אלא גם אישיות שרואות בכל יחיד כזה שאפשר לפגוע בו עד למצב שהוא ירוץ להתגייס".
הפגנת חרדים נגד הגיוס בשבוע שעבר
(צילום: שילה פריד )
פרופ' שטרן סבור כי הצעדים הכלכליים אמנם יקשו על צעיר חרדי, אך לא יהיו אלה שיביאו אותו לבקו"ם. "ברור לכולם שאף צעיר חרדי לא יתגייס כי לא נותנים לו לצאת מהארץ – שזה דבר מאוד לא ליברלי לעשות, או כי החיים שלו יתייקרו באלפי שקלים בחודש – זה לא יגרום לו להתגייס. ברגע שהוא יתגייס, הוא יפגע באפשרות קבלה למוסדות הילדים שלו, במעמד הקהילתי שלו ושל משפחתו ובשידוך של כל אחיו והמשפחה היותר מורחבת שלו. סט הסנקציות שהחברה החרדית תעשה לכל צעיר שיתגייס גדול פי כמה מהנזק שיש לו מלשלם עוד כמה אלפי שקלים בחודש", אומר פרופ' שטרן.
פרופ' שי שטרןלמרות זאת סבור פרופ' שטרן כי יש דרכים להביא צעירים חרדים להתגייס. לדבריו, "האינטרס צריך להיות קביעה מסוימת של שימור מכסה של עולם התורה, ואז לתת סט נכון של אנשים שלא לומדים ויתגייסו. נניח שהולכים על 50 אחוז שנשארים בעולם הישיבות, בעצם האינטרס של ראשי הישיבות יהיה להבטיח את האנשים האלה שהם יבואו". לטענתו, "זה יביא לתחושה של המתגייס שיחשוב שהוא בא להתגייס בתחושה שהוא שומר על מי שכן לומד ומאפשר לו. הוא לא הולך לצבא כי איימו עליו, אלא הוא בגיוס שלו ירגיש שהוא מציל את עולם התורה".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.03.25
