כמעט שנה עברה מאז "בג"ץ הגיוס", ובעולם הישיבות החרדי מתכוננים לשנה נוספת תחת עיצומים כלכליים ובראשם - הפסקת התקצוב הממשלתי עבור מי שבגיל גיוס ולא התייצב.
ביוני אשתקד קבע בית המשפט שבהיעדר חוק המסדיר את מעמד הפטור של בחורי ישיבות חרדים משירות צבאי - כלל היהודים מגיל 26-18 חייבים בגיוס באופן שווה, גם אם לא קיבלו צו בפועל. כתוצאה מכך התפרש שלא ניתן לתקצב את מי שאינו מתגייס ולומד בישיבה.
תקציב הישיבות, שמבוסס על סכום לפי תלמיד, צומצם משמעותית, ומוסדות הלימוד התורניים החלו לחפש דרכים יצירתיות להחליף את הכסף הממשלתי.
בעקבות הסנקציות יצאה משלחת של בכירי הרבנים החרדים – ביניהם המנהיגים הליטאיים הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש; האדמו”ר מרחמסטריווקא; הרב אברהם סאלים, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס ורבנים נוספים – למסע התרמה בין בעלי הון בארצות-הברית ובאירופה, במטרה למלא את החוסר שנוצר.
107 מיליון דולרים נאספו באותו מסע, שאחריו הקימו הרבנים את "קרן עולם התורה" שנועדה לשלם מדי חודש את הסכום שהישיבות, או האברכים, לא מקבלים מהמדינה. אלא שכעת הכסף, שחולק מראש ל-12 חודשים, הולך ואוזל ובהנהגה הרבנית החליטו שבשבועות הקרובים תצא משלחת גיוס תרומות נוספת, במטרה לאסוף הפעם סכום גבוה יותר, בשל הגידול הטבעי.
הרב משה הלל הירש מדבר על התרומות לישיבות החרדיות, החודש
"המסע לחו"ל הוא לא רק כדי לאסוף את הכסף", הסביר הפרשן החרדי ישראל כהן. "את זה הרבנים יכלו לעשות במכתב או בסרטון שיהפוך לקמפיין התרמה. כשנוסעים ונפגשים עם הקהילות בחו"ל יש פה גם מחאה וזעקה על המצב שהגיעו אליו, שבו המדינה למעשה מפנה עורף מבחינת הרבנים לעולם הישיבות".
"קרן עולם התורה" היא לא היוזמה היחידה. גם ישיבות וכוללים פתחו באופן עצמאי מיזמי התרמה, בהובלת הנהלות המוסדות והתלמידים. מנתוני חברת גיוס ההמונים העולמית "צ'רידי", עולה תמונה של תמיכה עממית רחבה במוסדות התורה, בעקבות הפסקת התקצוב. לפי הנתונים יותר מ-60,000 איש תרמו יחד סכום של 50,443,227 שקלים מאז פסיקת בג"ץ. התרומה הגדולה ביותר שנתרמה על ידי תורם בודד היא של מיליון שקלים עבור הישיבה הגדולה טשכנוב בירושלים, ואחריה תרומה של 600 אלף שקלים למרכז תורני ברעננה.
בזירת המוסדות, ישיבת "היכל יוסף" במודיעין עילית מובילה בגיוס הכספים עם ארבעה מיליון וחצי שקלים. חברי תלמוד תורה "קול תורה בירושלים הצליחו לגייס סכום של כ-700 אלף שקלים.
"בעקבות הפסיקה היה ברור שמוסדות התורה זקוקים למקורות תקציביים חלופיים", ציין מנכ"ל "צ'רידי", שי צ'רבינסקי. "הנתונים שהצטברו אצלנו, החל מתרומות גדולות של יחידים ועד לאלפי תרומות קטנות של אנשים רבים, הם דוגמה מעוררת השראה למקומם של מוסדות התורה ולכך שרצון ויוזמה של האזרח הקטן, יכולים להניע גלים של נתינה ולעיתים למלא את מקומם של מערכות השלטון".
נשיא ישיבת פוניבז' בבני-ברק, הגדולה ביותר בציבור החרדי, הרב אליעזר כהנמן, אמר בעבר: "אמנם יש תורמים ויש מי ששמח לעזור, אבל זה לא כמו מדינה. אין תורם שיכול לעזור ולתת כמו הממשלה. ומעבר לזה אנחנו חושבים שזו זכות של המדינה להיות שותפה בעולם התורה".
אלא שהשבוע, בכנס לשכת עורכי הדין, אמרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה: "מבחינה משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.05.25
