אחרי סערת תפילות יום כיפור בהפרדה מגדרית בתל אביב ב-2023 ‑ דרמה חדשה מאיימת לטלטל את העיר. דיון שהתנהל לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, שנסב בין השאר על ערכי מגילת העצמאות, חשף את ה"מבצע" המשפטי השקט, שמנהלת העירייה.
בית כנסת כמשאב ציבורי
מאות בתי כנסת פועלים בתל אביב, רבים מהם עוד לפני קום המדינה, ואת הקרקע שעליה נבנו קיבלו באישור העירייה או אף רכשו אותה ובנו עליה מכספם הפרטי בית כנסת. מתוכם, יש כ-130 בתי כנסת שהרישומים הרשמיים שלהם לא בוצעו כמו שצריך, או לא בוצעו בכלל, והקרקע שלהם רשומה בטאבו בבעלות העירייה. כך למשל במקרה של בית כנסת רמה ברחוב בן יהודה, הקרקע אמנם רשומה על שם העירייה, אבל את בית הכנסת בנתה עמותה פרטית שהמועצת העיר הקצתה לה את השטח ב-1947.
לאחרונה, פתחה העירייה ב"מבצע" חשאי, שבמסגרתו דרשה מעשרות בתי כנסת לחתום על מסמך שלפיו יפעלו לפי עקרון השוויון "ללא הבדלי מין או אמונה". העמותות המחזיקות בבתי הכנסת חוששת כי אם יחתמו ‑ העירייה או עותרים ציבוריים יבטלו את אופיים האורתודוקסי. כמה בתי כנסת חתמו ואלו שסירבו לחתום, נתבעו לפינוי בית הכנסת.
הכוונה היא לפנות לכ-130 בתי כנסת, ולהחתים אותם על חוזה הקצאה ולפיו "בית הכנסת ייתן שירותי דת לכל תושבי השכונה והסביבה הסמוכה בהתאם לאופיין וצביונן ללא הבדלי גיל, מין או אמונה וכי נוסח התפילה ייקבע על ידי הוועד המנהל בהתחשב בכך. מובהר כי לא תתאפשר כל פעילות החורגת ממטרת ההקצאה הנקובה לעיל".
אחד מבתי הכנסת הוא בית הכנסת הגדול ברחוב מודיליאני של הרב שלמה גורן ז"ל, הרב הצבאי הראשי, אשר זכור בתמונתו עם השופר בשחרור הכותל המערבי. בית כנסת נוסף הוא בית הכנסת של הרב לאו, המוכר יותר כבית הכנסת "סמאטס", על שם הרחוב שבו הוא שוכן.
בתי כנסת שיסרבו יקבלו תביעת פינוי בבית המשפט, כפי שכבר קרה. באחד המקרים הכריז בית הדין הרבני על בית כנסת תפארת צבי, מרחוב הרמן כהן 9, כהקדש דתי ומנע מהעירייה להשתלט עליו. בתגובה, העירייה הנחושה הגישה עתירה לבג"ץ נגד הדיינים, אשר עודנה מתנהלת.
מבחינת עיריית תל אביב, בית כנסת הוא משאב ציבורי, כמו מתנ"ס, ולכן על העירייה לנהל מי יחזיק בו ולאיזה שימוש. כך למשל, אומר גורם בעירייה, לא ייתכן שבשכונה חילונית לגמרי יעמוד בית כנסת שומם שרק בשבתות קבוצת חרדים מגיעה מחוץ לשכונה כדי לקיים בו תפילה, במקום שהמבנה יוקצה לצורכי הציבור. אלא שמבחינת המתפללים, "סעיף השוויון" לא יאפשר להם להמשיך ולקיים בית כנסת אורתודוקסי, וזאת משום שהוא מבקש למנוע אפליה על רקע מגדרי, כמו שאפשר לטעון שיש בעזרת נשים, וגם על בסיס אמונה, כמו דתות או זרמים אחרים ביהדות שאינם אורתודוקסיים.
העירייה אמנם קובעת בסעיף שוועד בית הכנסת ינהל את המבנה, אך הוא יהיה כפוף לערכי השוויון ולאופי השכונה, שברובו הוא חילוני, כך שספק אם בתי הכנסת ימשיכו לשמש ככאלה. כזכור, במהלך סערת תפילות יום כיפור 2023, טענה העירייה כי היא אוסרת על קיום תפילות נפרדות ברחוב אך בתוך בתי הכנסת הדבר אפשרי – כעת גם זה לא בטוח.
"דרשתם סעיף מזעזע"
רבים מבתי הכנסת התאגדו מאחורי עורך הדין דוד שוב, שנאבק עבורם ללא תשלום. לאחרונה התקיים בבית משפט השלום בתל אביב דיון סוער בפני השופטת טל פישמן לוי, במסגרת תביעת פינוי שהוגשה ל"בית כנסת לזכר קדושי אנטופול" שברחוב סעדיה גאון, שסירב לחתום על המסמך.
מוטי טייטלבאום מאגף הנכסים בעירייה הבהיר "אנחנו במבצע", טען שרק לבתי כנסת יש בעיות רישום ולא למסגדים והבהיר: "לא נפסיק פעילותו כבית כנסת, אם לא יחתמו על החוזה, אחרים יפעילו את המקום כבית כנסת". אלא שאז התערב עו"ד אלון גרוסברג מטעם העירייה, ומיהר להסתייג מהדברים: "העד לא מוסמך לדבר על מדיניות העירייה. אם כבר אין צורך בבית הכנסת, כי האוכלוסייה השתנתה, אין מניעה לעשות בו שימושים אחרים".
בשלב זה, התערבה השופטת: "בתי כנסת זה רגיש, בואו נלך על גני ילדים שנסגרים, העירייה מתאימה לצרכים, אותו הדבר. העד ניסה להסביר שאין שום דבר נגד בתי כנסת ומה שהם מסמלים ושהעיר החילונית הליברלית העברית הראשונה בארץ אינה נגד, בוודאי השנה שכולנו רגישים".
טייטלבאום העיר לעו"ד שוב: "אנחנו לא מפנים בתי כנסת, אנחנו מפנים את מי שמחזיקים בהם ללא הסדרה. תפסיק לנופף בחוצות העיר שעיריית תל אביב מפנה בתי בתי כנסת לטובת להט"בים, מסגדים או כנסיות".
עו"ד שוב השיב: "דרשתם סעיף מזעזע. שבית הכנסת ייתן שירותי דת לתושבי השכונה ללא הבדל מין ואמונה ונוסח התפילה ייקבע בהתאם לכך. אם השכונה חילונית, אז בית הכנסת צריך להתפלל לכיוון כיכר רבין ולא לכיוון ירושלים? ללא הבדל אמונה זה אומר שאם יש נוצרי אני חייב שנוסח התפילה יהיה נוסח של נוצרים?"
"אתה סירסת את המשפט", השיב טייטלבאום, "כתוב שנוסח התפילה ייקבע על ידי הוועד המנהל, הוועד לא ישים בודהה, זה ועד יהודי, לא נוצרי ולא מוסלמי". עו"ד שוב חייך והשיב: "כן, עד שמתנגד לבית הכנסת יגיש תביעה ויגיד בצדק, אתה חתמת לתת שירות ללא הבדל מין, דת ואמונה – ואני אהיה חייב לבטל את עזרת נשים".
"אתה לוקח את זה לקצה", השיב טייטלבאום ועו"ד גרוסברג שוב הסתייג מדבריו: "כן, הוועד המנהל יצטרך לראות מה קורה בשכונה ולפעול בהתאם. יש למשל מקום שבו חרדים השתלטו על בית כנסת ולא מאפשרים לתושבי השכונה להתפלל, יש בית כנסת שראו מישהו רואה טלוויזיה בשבת ולא נתנו לו להיכנס. אנחנו כעירייה צריכים לספק שירותי דת כמו שצריך ועלינו לוודא שיהיו לנו בחוזה את הכלים לוודא את זה".
טייטלבאום הוסיף: "במגילת העצמאות כתוב ללא הבדל דת, גיל ומין. פה לא רשום דת, ולמה? כי ברור שזה ליהודים. התנגדתם לכתוב בחוזה שבית הכנסת יהיה אורתודוקסי, מה יותר מזה?"
עו"ד שוב השיב: "היום באורתודוקסיה יש הרבה גבולות". הוא התכוון לכך שישנם בתי כנסת מעורבים מגדרית, שנשים משמשות בהם חזניות ועולות לתורה ואף על פי כן, מגדירים עצמם אורתודוקסיים. שוב הוסיף: "אתם מחייבים את בית הכנסת להתאים את עצמו לכל אדם שייכנס אליו".
"לא מדובר במבצע"
עיריית תל אביב מסרה בתגובה לדברים: "בניגוד לנטען, אין מדובר על 'מבצע', אלא על סעיף המצוי בהסכמי חכירה חדשים לבתי כנסת, הנערכים מעת לעת. מטרת הסעיף היא לוודא שאין אפליה או הדרה של תושבים המעוניינים לקחת חלק בפעילות בית הכנסת".
ראש העיר, רון חולדאי, כתב בתגובה בהמשך: "בתל אביב-יפו פועלים מאות בתי כנסת בשיתוף פעולה מלא ופורה עם העירייה. אין שום ביסוס לשקרים שמוטחים היום ברחבי המרשתת על העירייה, שכביכול איימנו על בתי כנסת בעיר. הסעיף המדובר, שבכלל היה שייך לחוזה עירוני קבוע של הקצאת מבני ציבור, וגרם לסערה הזו, שונה והוסדר כבר זה זמן רב עם גבאי בתי כנסת בעיר, בהבנה ובהכלה של כל הצדדים".
לדברי חולדאי, "מה שכן יש כאן זו הסתה פרועה של שרים וחברי כנסת, שהעמקת השנאה והשסע בציבור היא דרכם הפוליטית, אין להם מה למכור מעבר לכך. האמת כבר אינה חשובה להם. 'רשעים ארורים' הם קוראים לנו. אני חושב שדי ברור מי מייצגים את פני הרשע בחברה ובמדינה שלנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.08.25
