עשרות מתפרעים צבאו על מכוניתו של אדמו"ר מוכר שהגיע לאירוע שמחת שבע ברכות בירושלים. הם קראו קריאות, ניסו לחסום את הדרך ואף התיזו גז מדמיע. לא מדובר במפגינים חילונים שביקשו להעביר מסר נגד חרדים, אלא במאבק פנים-חרדי על גבולות הגזרה ושיתוף הפעולה עם המדינה והצבא.
במבט חיצוני נדמה כאילו החרדים הם מקשה אחת בכל נושא מול החילוניות, המדינה והערכים הלא-חרדיים – אך מתוך המגזר החרדי קמים רבנים, אדמו"רים ומנהיגי קהילות שמאתגרים את התפיסה הבדלנית מבפנים, ונאלצים להתמודד עם מחאות סוערות לא פחות מאלה של הקיצוניים נגד מדינת ישראל.
עימות בין חסידים מחוץ לבית המדרש של חסידות קרלין
הסיפור שבו פתחנו את הכתבה היה של האדמו"ר מקרלין. בשנה האחרונה נחשף כי האדמו"ר, הרב ברוך מאיר יעקב שוחט, נפגש עם שר הביטחון פעמיים (פעם אחת עם גלנט ופעם שנייה עם כ"ץ) במטרה לדון על אפשרויות של שילוב עשרות מחסידיו בשירות צבאי. דובר בהתחלה על מסלולים לאברכים מבוגרים יחסית, הורים לילדים שהוכשרו לעבודה כהנדסאים או אנשי מחשבים וגויסו לתפקיד בהתאם עם פטור מלבישת מדים, עם מחשבה עתידית על אפשרות של גיוס הצעירים יותר לחטיבת חשמונאים. בתקופה שבה הציבור החרדי מצופף שורות במאבק נגד הגיוס – צעד כזה מצד אדמו"ר של חסידות ותיקה, שורשית ומוכרת היה לא רק מפתיע, אלא גם "פִּרצה בחומה" בעיני הפלגים הקיצוניים.
הרב שוחט הוביל בחסידות מספר מהלכים ש"פתחו" את חסידיה לעולם שבחוץ, בהם עידוד תעסוקה והכשרת טלפונים חכמים בפיקוח וסינון תכנים. הדיונים על שירות צבאי הם אלה שעוררו את זעמם של מתנגדיו יותר מכול.
במודעה חריפה נגדו שהופצה במאות עותקים ברחבי ירושלים נכתב כי פועלו הוא "מעשה עמלק", ובהמשכה נטען כי "כל מי שגדל על ברכי היהדות החרדית יודע מאז ומתמיד כי הצבא הטמא הינו מחוץ לתחום ויהי מה, לא משנה באיזה מצב הוא מצוי. התגייסות לצבא – פירושו: לערוק לאויב". בהמשך המודעה נכתב כי "צלולה הייתה החבית עד שאחת החסידויות צעדו צעד נועז שלא נשמע כמותו מעולם, כאשר בשקט הגיעו זה עתה להסכם עם הצבא. בשלב הראשון כ-200 אברכים יתגייסו לצבא רחמנא ליצלן. שום חסידות לא העזה לעשות זאת עד כה, שכן לא די שהם סותמים את הגולל על אברכיהם האומללים ובהמשך על החסידות כולה, כי אם בכך מקררים את 'האמבטיה הרותחת' לאחרים ומסייעים לרודפי היהדות לשבור את חומת ההתנגדות החרדית".
"האדמו"ר מקרלין הוא דמות אחרת מהרבנים שמכיר הציבור הרחב. הוא אומנם מאוד חרדי ומאוד מתוך החסידויות הכי שורשיות, אבל יש לו דרך משלו והוא לא מחפש להיות כמו מישהו אחר", אומרים חסידיו. "הוא גם לא נבהל. אז תוקפים אותו פה ושם, ויוצאים נגדו בעיקר הקיצוניים. זה לא משהו שיפסיק את המהלכים שהוא מוביל בתוך החסידות".
הוויכוח על לימודי ליבה
הרב שוחט הוא לא האדמו"ר היחיד שסופג מחאות על החלטות שהוא מוביל בתוך קהילתו. לפני כשלוש שנים הודיעה חסידות בעלז (בעלזא), שבראשה עומד האדמו"ר ישׂכר דב רוקח, על צעד דרמטי שיש בכוחו ליצור שינוי משמעותי בחברה החרדית. זה התחיל אחרי שרשת תלמודי התורה של בעלז חיפשה לה בית. היא ביקשה להיכנס לרשת הגדולה של "דגל התורה" הליטאית אך נענתה בסירוב. ברשת של בעלז החלו בתוכנית לשילוב לימודי ליבה בתלמודי התורה, בפיקוח של משרד החינוך ובמימון עבור אותן שעות. לבסוף, ערב פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, נודע כי בתי ספר רבים של החסידות נכנסו תחת הממ"ח – זרם החינוך הממלכתי-חרדי. מדובר בזרם קטן שנחשב ל"מוקצה מחמת מיאוס" בעיני חלק לא מבוטל של גדולי הדור החרדים.
המהלכים של חסידות בעלז לשילוב לימודי ליבה ושיתוף פעולה עם משרד החינוך הביאו ליצירת משבר של ממש. בדגל התורה איימו לרוץ בנפרד מאגודת ישראל בבחירות, וראש הממשלה נתניהו נדרש לסוגיה בעצמו כדי ליישר את ההדורים ולמנוע אובדן מנדטים בגוש הימין. אלא שאחרי הבחירות המהלך צבא תאוצה.
בעלז היא לא הקהילה החרדית הראשונה שנכנסת לבתי ספר בפיקוח משרד החינוך עם לימודי ליבה מלאים, אבל כשהחסידות השנייה בגודלה בישראל עושה זאת, מתוככי החברה החרדית השמרנית ביותר – המהלך מקבל חותמת כשרות חרף התנגדות המנהיגים הליטאים.
"החסידים שונים בזה מהליטאים", מסביר ישראל כהן, הפרשן החרדי וחסיד בעצמו, "לא רואים בזה איזה צעד ממש מהפכני. הם ישמחו שהילדים ילמדו אנגלית, אבל יעשו את זה במסגרות של החסידות, לכן בהקשר הזה הממ"ח נותן גם את הלמידה של מקצועות חול וגם את האפשרות לבתי ספר של החסידות, שמורים עם כל המגבלות והגדרים שלה. ואם מורים גם יקבלו משכורות גבוהות יותר ויתפרנסו יותר בכבוד, דבר שהממ"ח מאפשר יותר מהרשתות החרדיות – זה לא דבר רע".
מי שקיבל יחס דומה לזה של האדמו"ר מקרלין ברחובות השכונות החרדיות הוא האדמו"ר מבויאן, הרב נחום דב ברייאר. מדובר בחסידות קטנה, אך גם היא ותיקה ושורשית. חסידות בויאן ידועה בציבור הכללי בכך שקיבלה זכות מלפני יותר ממאה שנה על ההדלקה של המדורה הראשונה בל"ג בעומר בהר מירון, הכי קרוב לקבר רבי שמעון בר יוחאי, ובבתי הכנסת העתיקים שקיימה בירושלים עוד לפני הקמת המדינה. היא החלה במהלך נועז כאשר האדמו"ר בעל המעמד היוקרתי, הרב ברייאר, הודיע שבתלמודי התורה של החסידות ילמדו הילדים אנגלית.
6 צפייה בגלריה
האדמו"ר מבויאן, הרב נחום דב ברייאר, בהילולת רשב"י במירון. מאבק על לימודי אנגלית
(צילום: גיל נחושתן)
מאז האדמו"ר מבויאן נתקל בעשרות מפגינים קולניים סביב אירועים שבהם הוא נאם ודרש. מודעות רחוב טענו כי הוא פוגע בחינוך הטהור של ילדי ישראל. מדובר היה במאבק פנים-חסידי עיקש שהוכרע בדצמבר האחרון, אחרי חודשים של דיונים. המשבר בחסידות החל בהחלטת רשת "בני יוסף" של ש"ס לחייב לימודי אנגלית, והחסידות ששייכת לבני יוסף קיבלה את ההחלטה. בתוך חסידי בויאן החלה מחלוקת, כאשר חלק מרבני הקהילה כתבו מאמרים חריפים נגד המהלך ואחרים דווקא תמכו. אחרי מספר שבועות של דיונים והפצת מודעות שקרעו את הקהילה, האדמו"ר כינס ישיבה בביתו והודיע בה שאין מניעה משילוב לימודי אנגלית.
הקנאים בבויאן הציעו לפצל את מוסדות הלימוד, למוסדות עם לימודי אנגלית ומוסדות בלעדיהם, או לתת פטור מהשיעורים הללו לילדים שהוריהם לא יסכימו ללימוד אנגלית בגיל צעיר – אך האדמו"ר קבע שהוראתו תקפה לכלל המוסדות וילדי החסידות.
במודעות נגדו נכתב: "תסמרנה שערות ראש שהמנהלים הסוררים של מוסדות בויאן פרצו גדרות עולם והתחילו ללמוד שעות לימוד אנגלית... וזהו סוף השמדת התורה רחמנא ליצלן, זאת לאחר ששבעים שנה הוכיחו זאת הציונים הארורים בהשמדת חלקים גדולים מישראל, ורבים הם מוסדות התורה העוקבים אחרי פורצי גדר אלה. ואם חס ושלום יעבור הדבר בשתיקה ספינת היהדות החרדית מוטלת בסכנה איומה. סלקו ידכם מתינוקות של בית רבן".
הבשורה מנתיבות
לא רק בין החסידים כבר אין תמימות דעים בסוגיות הבוערות. לאחרונה דווח בחדשות 13 כי הרב חיים יוסף דוד אברג'ל, בנו של הרב יורם אברג'ל, מבולטי הרבנים החרדים הספרדים, מתכנן להקים מפלגה ולרוץ לכנסת – זאת לאחר שבבחירות המקומיות בנתיבות התמודד ברשימה משלו, גרף 7 מנדטים והפך לסיעה הגדולה ביותר במועצה, תוך שהוא מותיר מאחור את ש"ס, שעד לא מזמן נחשב לחלק ממנה.
בקהילתו של הרב בנתיבות התחוללה דרמה כאשר לפני כשנה פרשו שני מוסדות חינוך חרדיים, שבהם לומדים יחד יותר מ-1,000 תלמידים ותלמידות בגילי בית ספר, מהחסות של "בני יוסף – מעיין החינוך התורני", הרשת של ש"ס. הם הצטרפו לחינוך הממלכתי-חרדי, תחת משרד החינוך. באופן רשמי ההסבר למהלך היה רצון בקבלת תקציבים, בהוספת לימודי ליבה ובשיפור התנאים הסוציאליים למורים, עובדי בתי הספר והתלמידים. אך מתחת לפני השטח, הצעד הזה מצטרף לדרמה הפוליטית המקומית בעיר הדרומית.
מאוחר יותר גם ביחס לסוגיית הגיוס התבטא הרב אברג'ל באופן מרוכך הרבה יותר מאחרים, כאשר אמר כי מי שלא לומד תורה מהבוקר עד הערב בישיבה – מצווה עליו להתגייס לצה"ל, ודרש בנושא בפני תלמידיו.
"אף אחד שלומד תורה כמובן לא יעזוב את הספר, אבל אנשים שהם בלאו הכי יוצאים להיות עמלי כפיים יהיו במקום שיאפשר ללומדי התורה להמשיך ללמוד וגם להגן על כל ישראל בפועל ממש", אמר הרב אברג'ל בקטע שהופץ ברשתות. "לשמוע את דבריו של הרב שך, של הרב יששכר מאיר. רבותיי הצדיקים, מי שלומד ילמד. מי שלא לומד יתגייס למקום חרדי, מקום שמור, מקום טוב. יש חטיבת חשמונאים, מקום יותר שמור משמור".
צעד אחד רחוק מדי?
כל אלה נחשבים עוד לבשר מבשרו של הציבור החרדי הרחב, אך מי שכנראה הלך "צעד אחד רחוק מדי" בעיני החרדים הוא הרב דוד לייבל, ראש מוסדות "אחוות תורה" שהחל בשנים האחרונות שיתוף פעולה עם צה"ל בניסיונות לשלב תלמידי ישיבות בצבא במסלולים המותאמים להם, מעבר לפעילותו הענפה בהקשר של מוסדות ומסגרות לחרדים עובדים.
הרב לייבל נפגש כמה פעמים עם בכירים בצבא, גם אצלו בבית בבני ברק, ועוקב מקרוב אחרי מסלולים לשילוב חרדים. בתגובה לכך ביתו הותקף מספר פעמים, ובביטאון דגל התורה, העיתון החרדי הנפוץ "יתד נאמן", פורסמו מאמרים נוקבים נגדו שעליהם חתומים בכירי הרבנים החרדים. בין השאר נכתב בשער היומון הפופולרי: "הננו במחאה נמרצת ואזהרה כי כל השקפותיו הם רוח רעה וזרה בכרם בית ישראל, וכלל יוזמותיו ומעשיו כוונתם להזיק והם סכנה לעתיד עולם התורה".
"צריך להבדיל בין מקרה למקרה", אומר יוסי שטארק, איש תקשורת ועיתונאי חרדי. "האדמו"ר מבויאן לדוגמה לא ממש פרץ גדר, והוא לא שונה מאדמו"רים אחרים שאצלם לומדים אנגלית. אצלו היו מאבקים בתוך החסידות בין הפלג היותר קנאי, יותר ירושלמי, לבין הפלג היותר מתון שקרוב לבעלז, צאנז, שאמרו שאפשר ללמוד אנגלית. לרוב האדמו"ר מבויאן לא מתערב בעניינים כאלה בתוך החסידות, אבל פה בגלל שנהייתה סערה הוא נדרש לעניין וקבע שניתן ללמוד אנגלית במשׂורה ולא על חשבון לימודי קודש. הוא נמצא קרוב למאה שערים, תלמוד התורה שלו ליד הקיצוניים, אז ניסו להשפיע עליו עם מחאות".
"בחסידות קרלין – יש עניין גדול מאוד של שינוי. האדמו"ר שם מחליט לעצמו", מציין שטארק. "יש להם 4,000 משפחות משלהם, חסידות גדולה, אדמו"ר של חסידות כזאת יכול להחליט בעצמו. הוא טיפוס אמריקאי, יותר פתוח, מדבר אחרת. תמללתי פעם נאום שלו. הוא מדבר שם על שמירת עיניים, טכנולוגיה, כל המסרים המוכרים של האדמו"רים, אבל אומר בסוף: 'עברתי פה בין המניינים ואני רואה לכלוך. מה זה לכלוך בבניינים? צריך לנקות את זה'. זה דבר פחות מוכר, שאדמו"רים מתעסקים בזה. הוא מתיר סמארטפונים אם יש בהם סינון, יש לו את הגישות שלו. הוא לא במועצת גדולה התורה של אגודת ישראל, הגם שהוא קורא לתלמידים שלו להצביע להם".
שטארק מוסיף לגבי האדמו"ר מקרלין: "הוא הולך לחזק חיילים, לנחם משפחות של חללים. הוא לא סופר אף אחד, הוא מאוד עצמאי, ואתה רואה שהחברה החרדית, לא הקיצונית, יודעת לכבד אותו. אדמו"רים ורבנים חשובים מגיעים לאירועים שלו, למרות הכול, כי יש לו מקום של כבוד".
בסרטון ששולב בכתבה נעשה שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותו – פנו אלינו במייל האדום.
