בשיעור מוזיקה בחטיבת ביניים יוקרתית בשיקגו, תלמיד כיתה ח' ניגן תווים מתוך מארש נאצי. מורה לספרות בקליפורניה הצהירה בפני כיתה שלמה כי "כל הישראלים הורגים נשים וילדים בעזה". בבית ספר לאמנויות בניו יורק נחרטו צלבי קרס בשירותים, ועל אחד הקירות נכתב: "From the river to the sea". צוות מורי ההיסטוריה באותו מוסד קיים שיעור על כך שצלב הקרס "אינו בהכרח סמל שנאה" – דווקא ביום השואה.
אלו אינם מקרים בודדים, אלא שגרה שתיארו עשרות הורים לילדים יהודים בגילי 5 עד 18 שלומדים בבתי ספר פרטיים ברחבי ארצות הברית – מערכת חינוך שאליה נשלחים צעירים מתוך ציפייה למצוינות, לערכים ולליווי אישי, ובתמורה הוריהם מוכנים להיפרד מסכומי כסף גבוהים. עלות הלימודים בבית ספר פרטי בארצות הברית יכולה להגיע לעיתים ליותר מ-50 אלף דולר לשנה – לא כולל הוצאות נלוות ותרומות "וולונטריות" נוספות. עבור משפחות יהודיות רבות, מאז 7 באוקטובר 2023 ההשקעה הזאת מביאה איתה גם תמורה של בדידות, הדרה ופחד.
בעדויות שנאספו בדוח חדש של הליגה נגד השמצה (ADL), חזרו תיאורים של כיתות שבהן "הציונות מוצגת כגזענות", ספרי לימוד המצטטים מקורות אנטי-ישראליים קיצוניים, תלמידים שמכנים את חבריהם היהודים "רוצחים", ואף ילד בן 11 שאמר לחברו לכיתה: "נחזיר אתכם לתנורים". לאחר מכן התלמיד אמר להגנתו כי "התבדח" – ובבית הספר לא נקטו כל פעולה בעניינו.
בפרברי וושינגטון הבירה, הורים תיארו מקרים שבהם תלמידים יהודים בני 6 ו-7 כונו "Kike" (קללה אנטישמית, ד"א) בגני השעשועים ובחצרות בית הספר. אחת האימהות ממרילנד סיפרה כיצד לאחר מתקפת 7 באוקטובר רדפו תלמידים אחרי בתה במסדרונות, הפנו אליה מצלמות וצרחו: "את עם רוצח".
לא רק מקרים "חריגים"
בעוד מרבית תשומת הלב הציבורית והתקשורתית הופנתה בחודשים האחרונים לקמפוסים של מוסדות אקדמיים – לנוכח עשרות הפגנות סוערות וקריאות לחרמות ולהסרת השקעות מישראל – הדוח החדש מצביע על זירה חינוכית אחרת, שקטה יותר אך פעילה לא פחות.
למעשה, יותר מ-45% מההורים לילדים יהודים הלומדים בבתי ספר פרטיים בארצות הברית דיווחו כי ילדיהם נחשפו לאירועים אנטישמיים מאז 7 באוקטובר. הדוח, שמבוסס על קבוצות מיקוד של 369 הורים מ-21 מדינות ברחבי ארה"ב, מתמקד בבתי ספר שאינם יהודיים ואינם כפופים למערכות החינוך הציבוריות – רבים מהם נחשבים יוקרתיים, עצמאיים ובעלי חופש פעולה חינוכי נרחב.
7 צפייה בגלריה
"הציונים שולטים במדיה": שלט בהפגנה אנטי-ישראלית בסיאטל. הסחף הגיע גם לבתי הספר
(צילום: ADL)
כיתות שבהן חרוטים צלבי קרס על שולחנות, כתובות עם מסרים כמו "מהנהר לים, פלסטין תהיה חופשית" על קירות שירותים ותלמידים שמצטטים סיסמאות אנטי-ישראליות במסדרונות — תיאורים אלו חוזרים בעשרות עדויות שונות שנאספו במסגרת קבוצות המיקוד בערים ניו יורק, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, שיקגו ופרוורי וושינגטון הבירה.
ברבים מהמקרים שתיארו ההורים, היו אלה מורים או תוכני לימוד שאושרו ישירות על ידי הנהלת בית הספר. לדוגמה, אם לתלמידה ישראלית בת 14 מקליפורניה סיפרה כי בתה השתתפה בשיעור שבו המורה לספרות נכנסה לכיתה והצהירה: "כל הישראלים הורגים נשים וילדים בעזה". לא היה מדובר בדיון מובנה, אלא באמירה פתאומית וכוללת – שנשמעה מול כיתה שלמה, ללא הקשר. "בעיניה של התלמידה – זה היה הרגע שבו הבינה עד כמה היא מבודדת", תיארה אימה.
במקרה אחר בקליפורניה החל בכיתה דיון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אחת מהמורות אמרה לתלמידה ישראלית בת 15: "את בטח לא רוצה להיות בכיתה הזאת עכשיו", והוציאה אותה מהדיון בשם ה"הגנה" עליה. בפועל המורה סימנה אותה כזרה וכמי שאינה שייכת. לדברי ההורה, "זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר עבורה מאז תחילת השנה".
אחד ההורים דיווח כי לאחר 7 באוקטובר, תלמידים בבית הספר התחילו לשאול את התלמידים היהודים אם הם "תומכים בטבח בעזה". אמא תיארה כיצד בנה בן ה-13 שב מהשיעור ואמר לה: "הם שואלים אותי אם אנחנו תומכים בזה, ואם אני ישראלי אז כנראה שכן". המורה לא התערבה בשיחה, ואף הניחה לה להתגלגל כחלק מדיון כיתתי "פתוח".
7 צפייה בגלריה
מודעה אנטישמית של "מפלגת העובדים הלבנים הלאומית" בפורטלנד. השנאה מחלחלת גם אל הילדים
(צילום: ADL)
הורה אחר מקליפורניה תיאר כיצד מורה ותיק ואהוד הקרין בשיעור "בטעות" סרטון של ממשלת טורקיה שמסביר מהי ציונות, בלי להסביר לתלמידים שמדובר בחומר פוליטי חד-צדדי. הסרטון הציג את ישראל באור שלילי חריף, והוקרן ללא הקשר ביקורתי או איזון. לדברי ההורה, "המורה לא עשה זאת מתוך רוע, אלא כי לא בדק את מקור התוכן – וזו בדיוק הבעיה".
אחת האימהות מניו יורק סיפרה כי ביום השואה, מחלקת היסטוריה בחטיבת הביניים ערכה שיעור שלם שמטרתו הייתה להציג את צלב הקרס כ"לא בהכרח סמל של שנאה". כוונת המורים הייתה להדגים את מקורו של הסמל הקדום כדתי והיסטורי בתרבויות מזרחיות כמו הינדואיזם, בודהיזם וג'ייניזם, שם הוא נתפס כסמל למזל טוב, שמש או קדושה. עם זאת, ההורים טענו כי ההקשר והעיתוי עוררו תחושת טשטוש מסוכן של משמעות הסמל הנאצי עבור תלמידים יהודים, במיוחד לנוכח העובדה שלא ניתנה מסגרת ברורה שמבדילה בין ההקשרים.
רבים מההורים פנו להנהלות בתי הספר בבקשות לבדוק את המקרים, וקיבלו תגובות שנעו בין התעלמות מוחלטת לניסיון להציג את המקרה כ"חריג" או "בודד". הורה מקליפורניה שיתף: "שאלתי את מנהל בית הספר אם עוד הורים התלוננו והוא אמר שלא. חודשים אחר כך גילינו שהיו לא מעט, אבל כל אחד מהם קיבל את התחושה שהוא היחיד".
על פי נתוני הדוח, 34.3% מההורים שהיו מודעים לאירועים אנטישמיים בבית הספר דיווחו כי תגובת המוסד הייתה "בלתי מספקת" או "חלקית בלבד". 21.3% מההורים העידו כי כלל לא פנו להנהלה – חלקם מחשש לתגובה שלילית, אחרים מתוך חוסר אמון. אחד ההורים מקליפורניה סיפר שגייס כ-20 תלמידים יהודים לפעילות הסברה למען ישראל, וכל אחד מהם ביקש שלא להזדהות בשמו בשל חשש מתגובת המורים והמנהלים בבית הספר. ההורים הסבירו כי "הפחד הזה יצר מעין תרבות שתיקה".
היהודים לא נספרים
ממצא נוסף שחוזר בכל אחת מקבוצות המיקוד עוסק באי-הכללת הזהות היהודית בתוכניות החינוכיות של בתי הספר, במיוחד במסגרת תוכניות DEI (גיוון, שוויון והכלה). לדברי הורים רבים, היהודים אינם נכללים בדיונים על מיעוטים, ואף מוצגים כקבוצה לבנה ופריבילגית, שאינה זקוקה להגנה או לייצוג. כמה הורים התלוננו שבאירועים ובתוכניות חינוכיות ניתנת במה רחבה לזיכרון של קבוצות מיעוט אחרות – כמו יום זכויות הלהט"ב, יום זכויות הילידים, Black Lives Matter – אבל לא מוזכרת האנטישמיות כלל, ובוודאי שלא נצפה עיסוק בימי זיכרון ומועדים יהודיים כמו יום השואה או יום כיפור.
אחת האימהות מניו יורק שיתפה כי בשיחה עם ראש תחום DEI בבית הספר, היא הסבירה שעבורה היהדות היא גם זהות אתנית וגם זהות דתית. התגובה שקיבלה הייתה: "כשאת ובנך נכנסים לחדר, אתם נראים לבנים – ולכן זה מה שחשוב". במקרה אחר בניו יורק, מורה השיבה לאם: "אני פשוט לא מבינה למה אתם כל כך נפגעים. הרי ציונות זו רק עמדה פוליטית". הדוח מציין כי תגובות כאלו אינן חריגות, וכי בבתי ספר רבים – במיוחד כאלו עם גישה פרוגרסיבית – קיימת נטייה לראות בציונות מונח מדיני בלבד.
7 צפייה בגלריה
"תפסיקו לצוד יהודים": מפגינה בעד ישראל יוצאת נגד פרו-פלסטינים בניו יורק
(צילום: Spencer Platt / Getty Images)
אם אחרת סיפרה כיצד בנה בן ה-12 שאל בשיעור מדעי הבריאות מדוע יהודים לא נכללו ברשימת המיעוטים שסובלים יותר מבעיות נפשיות, וחברו לכיתה ענה: "ברור – ליהודים אין בעיות כאלה". המורה לא התערבה. אחת האימהות סיפרה כי במסגרת מופע ספוקן וורד בבית ספר לאמנויות, אחת התלמידות קראה שיר שכלל שורות נגד ישראל והציונות. ההנהלה סירבה להתערב ממניעים של חופש הביטוי, וההורים הרגישו שמכיוון שלא נאמרו בו ביטויים קיצוניים או גזעניים מובהקים, האירוע "חלף מתחת לרדאר" – אך פגע לא פחות בתחושת הביטחון של התלמידים היהודים.
הורים התלוננו גם על כך שמורים משתתפים בכנסים של ארגוני גג שבהם נשמעת רטוריקה אנטי-ישראלית מובהקת. לדוגמה, בכנס של האיגוד הלאומי של בתי ספר עצמאיים (NAIS) בדצמבר 2024, נאמרו אמירות שזוהו כאנטישמיות, עם דה-לגיטימציה של ישראל והשוואות לנאציזם, ומנהלים לא הסתייגו מהן. הורים מניו יורק דרשו מבית הספר התנצלות על השתתפותו באותו כנס – אך נענו בשתיקה.
במקרה אחר, שעלה מקבוצת המיקוד בצפון קליפורניה, הורה סיפר כי אחת המורות פרסמה פוסט באינסטגרם שבו נכתב כי "ציונות היא עליונות לבנה קולוניאליסטית". ההורים שהבחינו בכך דרשו בירור, אך נמסר להם מההנהלה כי "לא מדובר בעמדה רשמית של בית הספר" – והפוסט מעולם לא הוסר. "אנחנו מממנים מוסד שמספק במה לרטוריקה אנטי-יהודית, ואומרים לנו פשוט להתרגל לזה", אמר ההורה.
הורים גם הצביעו על היעדר כל ייצוג יהודי בחומרי הלימוד ובספרות החובה. תחושתם היא שבחירה עקבית של תכנים נטולי דמויות יהודיות תורמת לתחושת ניכור ולחוסר אמפתיה כלפי תלמידים יהודים. מעבר לכך, ציינו הורים כי תגובות כלליות של מוסדות כמו "אנו מגנים כל שנאה" אינן מספקות כאשר מדובר באירוע אנטישמי מובהק, הדורש גינוי מפורש.
בעקבות האווירה הזאת, חלק מהתלמידים הפסיקו להפגין סממנים יהודיים בפומבי. הורה אחד סיפר כי בנו נושא בבית מגן דוד, אך מקפיד לא לענוד אותו לבית הספר. "הוא אמר לי: אני שומר את זה למחנה קיץ", תיאר ההורה.
עלייה ברישום לבתי ספר יהודיים
בחלק מהמקרים, התגובה להטרדות דווקא הייתה מהירה וחד-משמעית. הורה משיקגו סיפר על תלמיד שבחר להשמיע תווים ממצעד נאצי בשיעור מוזיקה. הוא חיפש את התווים בעצמו באינטרנט והדפיס עותקים לחברי הכיתה. המורה התערב מיד והפסיק את הפעולה. במקרה אחר, מקליפורניה, מורים חילקו בכיתה חומרי קריאה מוטים נגד ישראל מאתר אל-ג'זירה, אך לאחר שההורים העירו על כך, הנהלת בית הספר הודיעה שמדובר במקור בלתי הולם.
אך לפי מחברי הדוח, מקרים כאלו אינם הנורמה. רבים מההורים תיארו תחושת בדידות ואף ייאוש. הורה מקליפורניה סיפר שניסה להעלות בפני מורה בכירה את הדאגות סביב אנטישמיות, אך נענה באמירה: "אצלנו אין דבר כזה". אם אחת משיקגו אמרה: "אני ההורה היהודי היחיד שנלחם בבית הספר. כשקורה משהו אנטישמי, אנשים באים לספר לי – במקום לדווח בעצמם".
בשיחות קבוצתיות דיווחו הורים רבים על שיקולים ממשיים להעביר את ילדיהם לבתי ספר יהודיים. "החוויה שלנו כיהודים פשוט לא מאפשרת להישאר בתיכון בעיר", אמרה אם משיקגו. משפחה ממיזורי כבר נקטה פעולה בעקבות כמה מקרים אנטישמיים: "עזבנו את בית הספר כי הם הפחידו את הילדים שלנו". לדברי ההורים, בתי ספר נראים פתוחים, אבל למעשה סוגרים דלתות בפני יהודים: "החוק מאפשר לנו להירשם, אבל בפועל אנחנו לא רצויים".
7 צפייה בגלריה
"יהודים ציונים פוצצו את המגדלים": הדהוד תיאוריית קונספירציה אנטישמית ליד האנדרטה לקורבנות פיגועי 11 בספטמבר בניו יורק
(צילום: ADL)
הדוח מתאר ירידה הדרגתית ברישום תלמידים יהודים – תופעה שאומתה גם במחקרים נפרדים שציינו עלייה חדה ברישום לבתי ספר יהודיים לאחר אוקטובר 2023 – במיוחד מצד משפחות שעזבו את מערכת החינוך הפרטית הכללית.
למרות הכול, הדוח העלה גם נתון חיובי מסוים: 64% מההורים אמרו כי ילדיהם מרגישים "נוח מאוד" להביע את זהותם היהודית. אלא שברקע עומדים 860 מקרי אנטישמיות שתועדו במערכת החינוך האמריקנית ב־2024 – מהם 9% במוסדות פרטיים – ועלייה של 434% מאז 2020.
בזמן שבמערכת החינוך הציבורית קיימים נהלים מחייבים להתמודדות עם תכנים פוגעניים, בתי הספר הפרטיים, כך לפי הליגה נגד השמצה, נהנים מאוטונומיה פדגוגית רחבה – ולעיתים לא פועלים בהתאם לסטנדרטים מחייבים של שקיפות ותגובה ראויה. הדוח קורא למשרד החינוך האמריקני לשקול צעדים רגולטוריים, לצד הקמת מערך ניטור והכשרה המיועד למוסדות פרטיים. אם לא יינקטו צעדים ברורים, מזהירים החוקרים, יתחזקו מגמות של הדרה שקטה והגירה של משפחות יהודיות החוצה ממערכת החינוך העצמאית – תהליך שהחל כבר כעת, ומעורר חשש לשחזור של דפוסי הדרה היסטוריים.
