בחודשים האחרונים התרבו המתקפות נגד ישראל, מבית ומחוץ, בטענה שהמשך המלחמה ברצועת עזה אינו מוסרי, ואפילו נוגד לכאורה את הערכים היהודיים המסורתיים. בינתיים נחתם הסכם הפסקת אש, אבל נראה שהביקורות על הפעולות של צה"ל עוד ילוו אותנו גם לאחר סיומה הרשמי של המלחמה.
בימים אלה רואה אור הספר "מלחמה ומוסר" של הרב ד"ר שלמה ברודי (הוצאת קורן-מגיד), שמנסה להציג מסגרת פילוסופית כדי להתמודד עם סוגיות של אתיקה צבאית, תוך ניתוח של המשפט הבינלאומי והמסורת היהודית, מהתנ"ך ועד לרב עובדיה יוסף. פרקי הספר מתייחסים לדילמות משמעותיות בהיסטוריה הציונית, ממלחמת העולם הראשונה עד מבצע "צוק איתן", כולל השאלה מי בכלל יכול להחליט מתי לצאת למלחמה, מדוד המלך ועד בן גוריון.
עקורים ברצועת עזה במהלך המלחמה
(צילום: רויטרס)

ברודי היה בעבר רב-מחנך בישיבת הכותל, אבל אחרי לימודים אקדמיים וקבלת דוקטורט למשפטים, הוא עבד בין השאר כחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, והיום הוא מנכ"ל עמותת "אימתי" – ארגון בינלאומי המסייע לאנשים בהתמודדות עם שאלות אתיות בסוגיות מורכבות כמו תרומת איברים וטיפול רפואי במצבים סופניים.
הספר "מלחמה ומוסר" הוא לא הראשון בתקופה הנוכחית העוסק בדילמות ובקשרים שבין אתיקה ליהדות. בשנתיים האחרונות פורסמו למשל הספרים "כי ישרים דרכי ה' – אתיקה יהודית" של הרב יובל שרלו ו"אתיקה עברית" של פרופ' אסא כשר וד"ר צוריאל ראשי. השאלות המתבקשות הן מה במה ברודי מחדש ואילו דברים שהוא כותב עליהם עוד לא קיבלו תהודה ציבורית מספקת.
"בעשרות השנים האחרונות אכן יצאו לא מעט מאמרים וכמה ספרים על אתיקה צבאית יהודית", אומר הרב ברודי, "אבל מי שמדבר רק על דעות אישיות מפספס את התמונה הרחבה יותר, ולא רואה איך כל השיטות האלה צמחו בתגובה לרגעים גורליים בהיסטוריה היהודית והציונית".
4 צפייה בגלריה
הרב ד"ר שלמה ברודי
הרב ד"ר שלמה ברודי
הרב ד"ר שלמה ברודי. "מי שמדבר רק על דעות אישיות מפספס את התמונה הרחבה יותר"
לדבריו, "אחד הדברים המיוחדים בסיפור הזה הוא איך יהודים יצרו חזון של אתיקה צבאית, ששואב גם ממקורות יהודיים קלאסיים וגם מההיסטוריה היהודית, תוך התמודדות עם דילמות שלא פגשנו כמעט אלפיים שנה בגלות. הסיפור עצמו הוא חלק מהחזון, והספר מנסה להעביר את הדרמה הזאת, ולתת לה משמעות גם לקורא הרגיל וגם לחוקר או למלומד.
"ניסיתי גם לשלב כמה נקודות מבט: הלכה, אתיקה, משפט בינלאומי והיסטוריה – כדי להציג בצורה מסודרת חזון יהודי של אתיקה צבאית, שמכסה את כל הנושאים המרכזיים שמופיעים גם בספרות חילונית, אמריקאית או נוצרית בנושא. עד עכשיו, עד כמה שאני יודע, אף אחד לא ניסה לכתוב משהו שיטתי ומקיף כזה. הקוראים הלא-יהודים שלי בארצות הברית, שהם מומחים בתחום, שמו לב שזה בדיוק היעד – גם אם זה עלול להתפספס אצל הקורא הממוצע".
אז למה הספר לא כולל התייחסות ישירה לסוגיות המוסריות שעלו במלחמת "חרבות ברזל", ובכלל זה הריסת מבנים שיטתית, אספקת מזון לאויב וסוגיית הטרנספר? "את הספר סיימתי בקיץ 2023, עוד לפני שבעה באוקטובר, והוא יצא לאור באנגלית בינואר 2024. מאז דיברתי בעשרות קהילות, אוניברסיטאות ובמות שונות ברחבי העולם, וגם כתבתי עבור פרסומים בינלאומיים מובילים – כל זה בניסיון לתת מסגרת אתית שתעזור לאנשים לחשוב בצורה עמוקה על צדקת המלחמה הזאת – למה ישראל נלחמת וגם איך היא נלחמת. לצערי, רוב השיח הציבורי היה שטחי מאוד, מונע על ידי רשתות חברתיות ואינטרסים פוליטיים, ומפספס את המורכבות ואת הצורך בניתוח זהיר ורציני.
"בגרסה העברית, שעודכנה תוך כדי המלחמה, החלטתי לא להוסיף פרקים מיוחדים על המלחמה עצמה – כי ניתוח אתי אמיתי אפשר לעשות רק אחרי מלחמה, כשיש אפשרות לבדוק לעומק למה התקבלו החלטות מסוימות. אחד הדברים שמחזקים את הספר הוא שהוא נשען על ניתוח היסטורי רציני כדי לגבש שיפוטים אתיים. ובכל זאת, החיבורים לדילמות העכשוויות ברורים מאוד, ואני מסביר אותם בהקדמה לספר".
4 צפייה בגלריה
המבצע הלוגיסטי להיערכות מחדש של כוחות צה״ל ברצועת עזה
המבצע הלוגיסטי להיערכות מחדש של כוחות צה״ל ברצועת עזה
היערכות מחדש של כוחות צה"ל ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
ומהן התגובות הראשונות שקיבלת? "רבים, כולל חיילי צה"ל בעזה, סיפרו לי שהספר עזר להם להתמודד עם המחשבות שלהם על המלחמה הזאת – ובשבילי זה אחד הדברים הכי מרגשים ומספקים".

חשש להרוג חפים מפשע

מי שבאמת בקיא במקורות יהודיים, יודע עד כמה אפילו התנ"ך עצמו מלא בחוקי מלחמה שלכאורה סותרים זה את זה. התורה למשל אוסרת על לוחמים לפגוע בעצי פרי, אבל מתירה למחות את העמלקים כולם. בתקופת התלמוד היה לגיטימי גם אצל יהודים וגם בקרב עמים אחרים להשתמש בענישה גופנית כלפי פושעים. אז מדוע לא להתייחס לדיני המלחמה המקראיים כאל לימוד עיוני בלי משמעות מעשית לימינו?
"אנשים מפחדים לחפש דימוי או השראה מהתנ"ך או המסורה כשזה נוגע למלחמה, כי הם חוששים שזה יוביל לפונדמנטליזם אלים", מסביר ברודי, "אבל בעצם התנ"ך עצמו מציע מגוון של ערכים. למשל, המצווה להשמיד את עמלק לדורות – מצווה שמדברת על השמדה קולקטיבית – עומדת כנגד העיקרון שאסור להעניש ילדים על חטאי אבותיהם, מה שמציב גבול מול ענישה קולקטיבית.
"גם המלחמות הבלתי-מרוסנות של יהושע מוגבלות על ידי הסיפורים על אברהם, יעקב ומשה, שלפי חז"ל היססו להילחם במצבים מסוימים מתוך חשש להרוג חפים מפשע. בסופו של דבר, המסורת שלנו פיתחה שורה של ערכים ועקרונות שרלוונטיים מאוד לשאלות של אתיקה צבאית. לכל אחד מהם יש ערך משל עצמו, אבל צריך לאזן ביניהם וליישם אותם בזהירות. כשעושים את זה – מתקבלת תמונה מורכבת ועשירה, שעוזרת לנו להתמודד עם הדילמות הסבוכות ביותר".
4 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל בגבול הרצועה
כוחות צה"ל בגבול הרצועה
כוחות צה"ל בגבול הרצועה
(צילום: Jack Guez / AFP)
הוא מוסיף כי "הרבה פעמים היום אנשים נוטים לחשוב על הדילמות המוסריות העכשוויות בצורה שטחית, ומתמקדים רק בערך אחד (כמו זכויות אדם או כבוד לאומי). אבל החיים המוסריים הרבה יותר מורכבים, והיהדות יכולה להציע לנו מסגרת מרובת ערכים שתסייע לנו לנווט בתוך ההחלטות הקשות האלה".

"להפיל פחד על הפראיים"

בניגוד למספר אנשי רוח ישראלים, שבחודשים האחרונים התיימרו לטעון בנחרצות מהי עמדת היהדות בנוגע למלחמה, הרב ברודי מתעקש להראות את הלבטים שליוו רבנים מפורסמים ומנהיגי יהודים לאורך הדורות. כך למשל הוא מציין כי בעוד הרב יונתן זקס סבר שמחיית עמלק היא מצווה שאיננה ישימה בזמננו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק שקדם לו אומנם סבר שמחיית עמלק מעולם לא נועדה להתקיים בזמננו, אבל גם טען שלעיתים אין ברירה אלא "להפיל פחד על הפראיים גם על ידי הנהגות אכזריות".
הספר כולל גם אזכור לוויכוח המפורסם בסוגיית "שטחים תמורת שלום". בעוד אישים כמו הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, הרב יהודה עמיטל והרב עובדיה יוסף תמכו בהחזרת שטחים תמורת שלום, הרב צבי יהודה קוק ותלמידיו הובילו בהמשך את הציונות הדתית לקו ניצי יותר.
4 צפייה בגלריה
כריכת ספרו של ברודי
כריכת ספרו של ברודי
כריכת ספרו של ברודי
(צילום: הוצאת קורן-מגיד)
"בעולם הציונות הדתית אפשר לראות שינוי בגישה לשאלה של יציאה למלחמה, למרות שכמו שאני מראה – תמיד היו קולות שונים לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל", אומר ברודי. "היו רבנים שתמכו בחלוקת הארץ ב-1937 וב-1947, והיו כאלה שהתנגדו לה, וכך הדיון נמשך גם במלחמת ששת הימים ובהמשך סביב הסכמי אוסלו. חלק מהרעיון שלי הוא שהמסורת היהודית לא מציעה ערך אחד ברור, אלא אוסף שלם של ערכים ועקרונות שצריך לשקלל – החשיבות של הגנה עצמית, האמונה שכל אדם נברא בצלם אלוהים, אחריות אישית ולא אשמה קולקטיבית, האחריות שלנו להגן על העם שלנו, וגם עניינים של כבוד לאומי ותדמית לאומית, ועוד".
אז מה המסקנה שלך? "חכמים והוגים שונים במצבים שונים נתנו עדיפות לערכים אחרים, וזה מה שבסוף יוצר גם עמדות פוליטיות שונות. בעיניי זה לגיטימי לגמרי, כל עוד האדם שוקל את כל הערכים העמוקים שיש ביהדות ויודע להסביר למה דווקא הערך הזה או העיקרון הזה צריך לקבל קדימות בסיטואציה מסוימת".