מכירים את זה שאתם עם מחשב נייד עם סוללה גמורה ואין לכם איפה להטעין? מתברר שחברת לנובו השיקה לאחרונה דגם של מחשב שבגבו יש פאנל סולארי דקיק שמאפשר המרה של אור לאנרגיה חשמלית. מה שמדהים הוא שעל הפטנט הפשוט והגאוני הזה חשבו שנתיים קודם לכן חבורה של ילדים חרדים מהעיר בית שמש, שהשתתפו במיזם של עמותת "בבא-דע", החושף ילדים וילדות מהמגזר לעולם המדעים והטכנולוגיה.
הצעירים האלה לומדים וממציאים, בתקווה שבהמשך חייהם הם יוכלו לקבל הזדמנויות לתעסוקה איכותית בעולם ההייטק והיזמות, כך שיוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד ואפילו לתרום להגנה על מדינת ישראל, בעזרת השתלבות במפעלים ביטחוניים וביחידות שחלקן מסווגות.
מי שעומדת מאחורי המיזם שנולד לפני 10 שנים היא מיכל איבגי, שגדלה במשפחה חרדית שהתגוררה בעיר העתיקה. "למדתי בבית יעקב", היא מספרת בריאיון ל-ynet, "אבל לאבא שלי היה חשוב שגם אלמד תקופה מסוימת בחו"ל, מה שגרם לי להריח את ניחוח הבינלאומיות ולחלום על עשייה עסקית בינלאומית".
אבל כמו נערה חרדית מבית טוב למדת הוראה.
"כן", היא משיבה בחיוך, "אבל גם עשיתי תואר ראשון ושני במִנהל עסקים עם התמחות בניהול ושיווק, וחלמתי להגיע לארגון בינלאומי בסביבה עסקית. במקביל התחתנתי עם צעיר חרדי שעלה לארץ מצרפת. אחרי מספר שנים של עבודה בבורסת היהלומים, עבדתי 17 שנים בסלקום במגוון תפקידים, בהם מנהלת מוצרים מבוססי טכנולוגיות, כמו למשל אפליקציות ושירותי רשת. שם 'עפתי' וגיליתי את עולם היזמות, וראיתי איך טכנולוגיה יכולה לשנות עולם".
7 צפייה בגלריה
מיכל איבגי. "מהגרעין הראשון שבו היו תשע בנות, שבע עוסקות כיום בהייטק, כולל מתכנתת בגוגל"
(באדיבות המצולמת)
הבנת שבלי מתמטיקה, אנגלית ומדעים, הילדים שלך יהיו מוגבלים בעולם העבודה.
"בתי למדה אנגלית, מתמטיקה ומדעים בבית הספר בית יעקב, אבל כשהייתה בת 13 רציתי שהיא תלמד מדעים ברמה גבוהה יותר. במסגרת חרדית לא מצאתי שום מסגרת מתאימה. אז החלטתי להקים קבוצה של בנות חרדיות שיכירו את עולם הרובוטיקה, היזמות והמדע. מאז המיזם התפתח והשתתפו בו במהלך השנים כ-7,000 בנים ובנות. אבל מהגרעין הראשון שבו היו תשע בנות, כולל בתי, שבע מהן עוסקות כיום בהייטק, כולל אחת שהיא מתכנתת בגוגל".
ובמה עוסקת הבת שלך?
"למרות העובדה שהיא חרדית ולא שירתה בצבא, היא עובדת בצה"ל, כאזרחית, בתפקיד תכנות מעניין".
כל התכנים עברו בדיקות והתאמות
השנה לומדים במסגרת עמותת בבא-דע כ-2,000 בנים ובנות, במגוון ערים ויישובים – חיפה, חצור הגלילית, נתניה, ביתר עילית, מודיעין עילית, גבעת זאב, בית שמש, לוד, בני ברק, פתח תקווה, נס ציונה, אשקלון, נתיבות, שדות נגב וכן במספר שכונות בירושלים. חלק מהמשתתפים במיזם עושים זאת במסגרת שיעורי מדע בבתי הספר, וחלקם במסגרת פעילות העשרה שכונתית בשעות אחר הצהריים.
א', מורה חרדית למדעים, סיפרה השבוע: "ההצלחה הגדולה של המיזם נובעת מהעובדה שהוא לא רק מנוהל על ידי חרדית, ושכל צוות המדריכים והמדריכות הם חרדים שעברו הכשרה, אלא שהפרויקט גם זוכה לתמיכה של רבנים. לכן אני ממליצה להורים שהילדים שלהם ישתלבו במיזם, פשוט כי גם אני כאמא יכולה לשלוח לשם את הילדים שלי ולדעת שהתכנים של 'בבא-דע' הם ברמה גבוהה מבחינה מקצועית, ומי שמעבירים אותם הם מדריכים ומדריכות מהמגזר, שלא מנסים לחנך את הילדים שלי אלא רק ללמד אותם מדע ולעודד את יכולת החשיבה וההמצאה שלהם".
"היה בית ספר בירושלים שהתחלנו בו, אבל אחרי שני שיעורים הם החליטו לסיים, למרות שהילדים אהבו והתלהבו. אני מכבדת את זה, ובתוך כל המורכבות, יש מקום לייצר פתרונות. לימודי מדע מאפשרים גם לאדם הפרטי לבחור בתעסוקה איכותית, וזה עוזר גם למדינה"
"ממש מרגש אותי לשמוע את הפרגון של המורה הזאת", אומרת איבגי. "זו בדיוק הסיבה שבגללה יזמתי את הפרויקט – לילדים שלנו מגיע לממש הפוטנציאל, ללמוד, להתפתח וגם לעבוד בצורה שלא מאיימת על אורח החיים שלהם".
בשנים האחרונות יש מחאה ציבורית הקוראת לכפות על החרדים לימודי ליבה. הרקע הזה מקשה על מנהלי בתי ספר חרדיים לשלב את המיזם שלך?
"בפעילות שלנו אנחנו לא קשורים לדיון הזה ועסוקים רק במציאת הכלים הטובים והמתאימים ביותר לעתידם של ילדים חרדים. תחילת הדרך שלנו הייתה דרך חתחתים והיה צריך לבנות אמון. באתי כאמא חרדית למנהלי בתי ספר ומנהלות בתי ספר והסברתי שלעולם לא נעשה משהו שנוגד את רוח הבית. כל התכנים עברו כמובן בדיקות והתאמות, אבל בפועל לכל מנהל בית ספר יש את הרב, 'מורה-הוראה', שאיתו הוא מתייעץ ומאשר דברים.
"ברוך השם הגענו לכך שכיום יש אמון ויש מוניטין. הצלחנו לאורך השנים להשתלב גם במוסדות לימוד מהמגזר הליטאי ומהמגזר החסידי. אנחנו לא מחפשים להשתלב איפה שקל, כמו למשל בבתי ספר של הממ"ח (זרם החינוך הממלכתי-חרדי, י"ט). לכ-40% מהילדים המשתתפים בתוכנית החוגים שלנו אין גישה למחשב, ואנחנו רוצים להיות במקומות שבהם אין מישהו שיפתח להם את הדלת. אנחנו רוצים לתת הזדמנות לילדים האלה, שרבים מהם כל כך מוכשרים. אתה ממש רואה את ההתלהבות שלהם ואת העיניים הבורקות כשהם מתכנתים, יוצרים פרויקטים, מפתחים המצאות ומשתתפים בתחרויות".
אבל היו בתי ספר שלא היו מעוניינים.
"היה למשל בית ספר בירושלים שהתחלנו בו, אבל אחרי שני שיעורים הם החליטו לסיים, למרות שהילדים אהבו והתלהבו".
7 צפייה בגלריה
"האינטרס של המדינה הוא להתמקד בתוכניות חינוכיות שיישאו פירות בטווח הארוך". פעילות של העמותה
(צילום: אדם רבינוביץ)
ואיך הגבת?
"אני מכבדת את זה, ובתוך כל המורכבות, יש מקום לייצר פתרונות. לימודי מדע מאפשרים גם לאדם הפרטי לבחור בתעסוקה איכותית, וזה עוזר גם למדינה".
פטנט שיכול להציל חיים
מתברר שמדינת ישראל אולי רוצה שילדים חרדים ילמדו מדעים, אבל עד היום לא השקיעה כספים במיזם הזה. "הפרויקט החל בעזרתו ובתמיכתו של חתן פרס ישראל, פרופ' אמנון שעשוע", מדגישה איבגי, "הוא מלווה את פעילות העמותה מיום היווסדה ועד היום, ומטפח את התפתחותה. אנחנו אסירי תודה לו, לקרנות ולתומכים ושותפים רבים נוספים שבלעדיהם לא היינו יכולים להביא את הבשורה".
בנימה פחות אופטימית היא מודה: "האינטרס של מדינת ישראל הוא להתמקד בתוכניות חינוכיות שיישאו פירות בטווח הארוך. הייתי בטוחה שמיזם כזה, שיכול להביא לשילוב אמיתי של החברה החרדית בעולמות של יזמות והייטק, יקבל דחיפה ותקציב מהמדינה כדי להרחיב אותו לעוד ילדים. עזרה כזאת היא הסתכלות לעתיד, שיכולה להביא את הילדים והילדות של היום למובילים בעתיד, ובכך לשפר את סיכוייהם להרוויח טוב ולתרום לכלכלת ישראל".
7 צפייה בגלריה
חגורת הצלה עם נורות לד שיכולה לשלוח הודעת מצוקה. המצאה של קבוצת ילדים מירושלים
(צילום: אדם רבינוביץ)
יש גופים ביטחוניים שמסייעים למיזם?
"זו השנה הרביעית שיש לנו שיתוף פעולה עם התעשייה האווירית. בהובלת נטע רדי, מנהלת האחריות החברתית, ועידו – מהנדס מהמגזר החרדי. עובדים מהתעשייה האווירית מתנדבים בעמותה ומלמדים את הילדים על נושאים חדשניים כמו בינה מלאכותית ומערכות הגנה מתקדמות. הם גם חלק מצוות השופטים בתחרויות ואף מארגנים אירועי פרס ייחודיים לילדים המצטיינים בתוכנית. חשוב לציין גם את עזרתו של יזם ההייטק אלי ורטמן".
איך לא הצעתם ללנובו את הפטנט על לוח סולארי למחשב?
"אנחנו באמת צריכים להשתפר בשיווק, אבל הבנים והבנות שמשתתפים בפרויקט ממשיכים להמציא דברים שאולי נצליח לשווק בעתיד", היא אומרת בחיוך. "יש לנו כבר יותר מ-100 המצאות חדשניות, כמו למשל חגורת הצלה עם נורות לד שיכולה לשלוח הודעת מצוקה למציל ולשפר פתרונות קיימים. הילדים, קבוצת בנים מירושלים, בנו אבטיפוס להמצאה שלהם בשילוב עקרונות מעולמות המייקינג והתכנות, בכרטיס מיקרוביט המציג פתרון מהפכני שיכול להציל חיים ואולי גם להפוך למוצר שיניב הכנסות".
