"באנו לחזק ואני מרגיש שהם מחזקים אותנו", אמר באנגלית מצוחצחת בחור חרדי לשורדי השבי קית' ואביבה סיגל, שסיפרו על המציאות הקשה של החטופים ברצועת עזה ועל רגעים של התקרבות לדת מצידם. קית' החל לברך על אוכל ולהתפלל, אביבה סירבה להתפלל עם המחבלים לאללה.
בסרטון אחר אותו בחור נראה עם התצפיתנית לירי אלבג, שמלמדת אותו איך לסמן בידיים לב באופן מדויק. בתיעוד נוסף הוא מעניק לאמילי דמארי מכונית BMW חדשה ויוקרתית, שנתרמה בידי קהילה מארצות הברית. לבחור הזה קוראים שי גראוכר, איש עסקים שמאז תחילת המלחמה חיילים, מפקדים ומפונים ניסו להשיג את מספרו, כדי לבקש עזרה בהשגת ציוד כמו מעילים, גנרטורים, טלפונים ומטענים.
3 צפייה בגלריה
שי גראוכר לצד אמילי דמארי ומכונית BMW שנתרמה לה. "המטרה הראשונה הייתה להראות אחדות בעם"
אמילי דמארי מקבלת מכונית BMW בהפתעה
כעת מבקר גראוכר את החוזרים מהשבי ומשפחותיהם, מנסה לחזק אותם ומעניק לכל אחד מהם שי – מחשב, שעון חכם, אוזניות יוקרתיות וסכום של כ-10,000 דולר. חלק מהמפגשים תועדו, הפכו ויראליים ברשת ואף הגיעו למהדורות החדשות. אחרים נשמרו בצנעה, בהתאם לבקשת החטוף או בן המשפחה השכולה. גראוכר רואה בכך גם עשיית חסד ונתינה, אך גם שליחות – להראות את הפנים היפות של עם ישראל, לדבריו.
"אחרי פטירתו של אבא שלי שמענו כמה הוא עשה בשביל משפחות. דברים שאי-אפשר לתאר. לא יצאתי מהבית אחרי שנפטר, עד שבתחילת המלחמה הבנתי שיש צורך לעשות דברים טובים ושוב יצאתי מהבית. הייתי בדיכאון וזה מה שהחזיר אותי לחיים, הרצון להמשיך בדרך שלו"
"בהלוויה של אבא שלי התחייבתי ולא ידעתי מה אני מנבא", אומר שי, העומד בראש תנועת "ביחד ננצח" (הפועלת תחת עמותת "כלל ישראל - חסד ורחמים"), "התחייבתי להמשיך את דרך הנתינה של אבי, ידעתי שאני רוצה להמשיך את העשייה שלו, לדאוג לאלמנות ויתומים. הייתי בדיכאון וזה מה שהחזיר אותי לחיים, להמשיך בדרך שלו. אחרי פטירתו שמענו כמה הוא עשה בשביל משפחות. דברים שאי-אפשר לתאר. לא יצאתי מהבית אחרי שנפטר, עד שבתחילת המלחמה הבנתי שיש צורך לעשות דברים טובים ושוב יצאתי מהבית".
אביו של שי, דדי גראוכר, זמר ידוע במגזר הדתי והחרדי, הביא לעולם כמה להיטים גדולים בתחום שירי הקודש והיה ידוע גם ביכולותיו לחבר בין תורמים למפעלי חסד גדולים. כך קישר בין איש העסקים מוטי זיסר לעמותת "עזר מציון" והביא לבניית מבנה העמותה, וכך עסק לא מעט בסיוע ליתומים ואלמנות. מאז נפטר, שלושה שבועות לפני הטבח הקשה בדרום. בנו, שחשב להמשיך את דרכו של אביו, גילה לראשונה את הצורך בעשייה הזו בעצימות הגבוהה ביותר.
להדביק אנשים ברצון לתרום
שי גראוכר, בן 35, מתגורר בירושלים. הוא נשוי ואב ל-5, למד בעבר בישיבת "נהורא" ובישיבת "דרך חוכמה". במקצועו הוא מחזיק בחברת נסיעות VIP המיועדת ליהודים עשירים בארצות הברית, ודרך העבודה הזו הוא יצר קשרים עם השכבה העליונה של יהודי הקהילות היהודיות באמריקה. מעבר לקשר העסקי איתם, הוא מחבר אותם לעשיה חברתית, ציונית והתנדבותית בארץ.
"יש לי סוכנות נסיעות VIP, אנשים עשירים מאוד שגרים בארצות הברית ורוצים לטוס לארץ לחופשה, לביקור משפחתי או לאירוע – לרוב שולחים לי הודעת וואטסאפ עם מה שהם רוצים ואחרי ההודעה הזאת יותר הם לא צריכים כלום", הוא מספר. "אני דואג להם לטיסה במחלקה ראשונה, מונית, מלון, אטרקציות, שף צמוד, בייביסיטר לילדים, הכול אני דואג. הם לא צריכים להתעסק בזה".
"אני בן אדם חרדי ואני הולך למשפחות מכל סוגי החברה הישראלית, ובטח אחרי התקופה שקדמה ל-7.10 שהייתה עם הרבה פילוג ומחלוקת, רציתי שיראו שאנחנו יודעים לשים את כל הדברים בצד, להתאחד ולעזור לכל בן אדם"
שש שנים בתפקיד הביאו אותו ליצירת קשרים עמוקים. לא פעם הוא טס לשמחות של לקוחות או לפגישות ברחבי אמריקה, וכמובן מקבל פה את אורחיו המגיעים לארץ. "ב-7.10, כזכור, היה חג שמחת תורה. יהודים טובים מארצות הברית, לקוחות שלי ומכרים שלי היו פה בארץ לחגים. אחרי שהם היו פה ממש ביום הטבח, הם הרגישו לא בנוח לחזור הביתה בלי להיות חלק. לא מעט לקוחות השאירו אצלי צ'קים בשווי 50 אלף דולר, 100 אלף דולר, סכומים ברמה הזאת, וביקשו שזה ישמש לצורכי המלחמה. התחלנו לפעול, עם ציוד לחיילים, עזרה למפונים, מה שאנשים צריכים".
זו פעילות שהתחלת בעצם ביום הטבח?
"זהו, אנשים לא יודעים, אבל הפעילות של עמותת כלל ישראל, שהיא זו שמינפה את מה שהתחלנו במלחמה, התחילה כבר בשנת 2017, כשכמה משפחות נרתמו לעזרת משפחות שכולות מטרור, אזרחים וחיילים, והחליטו לתת לכל משפחה סכום של 10,000 דולר וציוד שיסייע לה. מעבר לזה ניתנו סלי מזון לנזקקים, טיפולי שניים, איפה שאפשר לתרום ולעזור. הכול היה בשקט ורחוק מעיני המצלמות. מתחילת המלחמה עברנו לפעילות הרבה יותר נרחבת. היינו בבתים של 970 משפחות שכולות מאז 7.10. עברנו בית-בית, אצל משפחות נרצחי פעולות איבה וחללי המלחמה, והן קיבלו מענק ושי מאיתנו".
ועם זאת יש אנשים שמותחים ביקורת ברשתות החברתיות ותוהים – למה אתם מתעדים ומפרסמים את התרומות, ולא פועלים בסתר. זו בטח שאלה שמעסיקה גם אותך.
"חשוב להבהיר קודם כול: בחיים לא הגבלנו תרומה, נתינה או חיבור לתורם בתנאי שיהיה צילום. אבל גילינו שיש חשיבות בפרסום של הדברים כשהמשפחה מסכימה. המטרה הראשונה הייתה להראות אחדות בעם. אני בן אדם חרדי ואני הולך למשפחות מכל סוגי החברה הישראלית, ובטח אחרי התקופה שקדמה ל-7.10 שהייתה עם הרבה פילוג ומחלוקת, רציתי שיראו שאנחנו יודעים לשים את כל הדברים בצד, להתאחד ולעזור לכל בן אדם – לא משנה בכלל אם הוא ספרדי או אשכנזי, דתי או חילוני, חושב כך או חושב אחרת. יש לנו מטרה לאחד את עם ישראל, באחדות ובאהבה ורק ביחד ננצח. התחלנו ב-8 באוקטובר, כתבתי כבר אז בקבוצות שלנו, ומזה נהייתה התנועה שלנו".
"בכל מיני יוזמות לפני המלחמה, התורמים היו שמים סכומי כסף גדולים ואחרי כמה זמן היו אומרים 'לא ראינו מה נעשה עם הכסף שתרמנו'. יש לתיעוד ולפרסום ערך וזה גם גורם לעוד אנשים לתת"
הוא מוסיף ומדגיש כי "יש לכך עוד חשיבויות. בכל מיני יוזמות שהיינו עושים לפני המלחמה, התורמים היו שמים סכומי כסף גדולים ואחרי כמה זמן היו אומרים 'לא ראינו מה נעשה עם הכסף שתרמנו'. אז חשבנו על זה שתיעוד והפצה של סרטון יכולים להגיע אליהם, וכך הם יראו שהכסף הלך למטרה טובה, שימח מישהו או עזר לאדם שצריך אותו, וזה יעודד אותם להמשיך לתרום וגם ידביק עוד אנשים ברצון לתרום ולעזור".
סגירת מעגל עם האם השכולה
ההשראה יכולה להגיע למקומות מפתיעים. "ממש לפני כמה חודשים היה לנו מקרה שבו ילדת בת מצווה שראתה את הפרסומים והסרטונים שלנו ברשתות ושאבה מזה רעיונות", הוא נזכר, "הילדה אמרה לאבא שלה שאת כל הכסף שהוא רצה להשקיע כדי לעשות לה מסיבה עם החברות והמשפחה באולם – היא רוצה להעביר למי שצריך, ולחלק אייפונים לחיילים. זה היה לפני שנה, היא פנתה אלינו ואמרה: 'אני רוצה לחלק עם שי את האייפונים'. הלכנו ביחד, חילקנו והיא הייתה מאושרת. תאמין לי, אני לא צריך פרסום וכבוד, הייתי קרוב לרב קניבסקי, אבא שלי היה מפורסם, אני לא צריך את הפרסום. אני יכול לחבר משפחות ישירות עם תורמים, אבל אחרי זה אומרים לי 'לא ראינו לאן הכסף הולך'. יש לתיעוד ולפרסום ערך וזה גורם לעוד אנשים לתת".
קית' סיגל משוחח עם שי גראוכר
(צילום: שלומי כהן)
בתפקיד שלקח על עצמו, גראוכר סוגר לא מעט מעגלים. "יונתן אזולאי, בחור שהיה החבר הכי טוב של אלי-ה כהן ששב לאחרונה מהשבי, נרצח בטבח הקשה במסיבת נובה, והגענו לראות אם יש משהו שהמשפחה צריכה. היינו אצלם בשבעה, פגשנו את אימו של יונתן, לינדה, והיא ספרה סיפור מדהים", הוא מתאר, "היא עצמה התאלמנה, בעלה נפטר 18 שנה קודם לכן ממחלה. אחיה היה נהג של נתניהו ואבא שלי שלח איתו סכום כסף כדי לעזור לה אחרי שהתאלמנה. אבא שלי נחקר על הסיפור הזה, היה לו צער גדול על זה שהוא עשה טוב ועמד לחקירה, אבל לא ידענו מה בדיוק היה הסיפור שם".
האם השכולה סיפרה שבנה יונתן רצה במשך שנים להכניס ספר תורה לזכות האב המנוח. "היא ספרה לי את זה כשהגענו לשלושים, ותוך 48 שעות היה להם ספר תורה לעילוי נשמת האבא והבן. הצענו להם כל מיני מתנות, אוזניות איירפודס, מחשב, אבל הם רצו דבר אחד – ספר תורה", מעיד גראוכר. "היינו שותפים לעוד הרבה סיפורים כאלה, זה מרגש וזה נותן כוח. הבאנו חטופים שחזרו מהשבי עם המשפחות שלהם לקניון ברמת אביב, רצינו לפנק אותם. סגרנו להם את החנות 'אלו יוגה', אחרי שהקניון נסגר והיה ריק מקונים, הם היו שם לבד ואיפשרנו להם לקנות מה שהם צריכים – בגדים, נעליים. הייתה שם קנייה של חצי מיליון שקל. המטרה שלנו היא באמת לחזק, לתרום, לחבר את האנשים היקרים האלה מארצות הברית לחברה הישראלית, ולהראות כמה טוב ואחדות יש בעם שלנו".
